השתלטות ישראלית על אתרי מורשת ודת פלסטינים בגדה חלק שלישי | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

השתלטות ישראלית על אתרי מורשת ודת פלסטינים בגדה חלק שלישי

חמישי, 15 נובמבר, 2018

מקאמים הקדושים לכל הדתות המונותיאיסטיות

 

  1. מקאמים קדושים לכל הדתות שהוכרו ע"י קמ"ט דתות

. מקאמים ומסגדים לכבוד דמויות מקראיות

במסורת המוסלמית מעמדן וקדושתן של דמויות מהמקרא אינו נופל ממעמדן של דמויות מהחבורה הקרובה של מוחמד. אלו כאלו מונצחות במקאמים רבים ברחבי הגדה . מקאמים שתמיד יכללו את המחראב - גומחת התפילה המוסלמית. כך בקבר רחל ובקבר יוסף.  אחרים כמו נבי סמואל ומערת המכפלה הפכו למסגדים על בסיס מקאמים שהוספו להם צריחי מואזין . בכל הארבעה משקיע קצין מטה דתות סכומי כסף עצומים ועל כך גאוותו.

א. מקאמים שפתוחים ליהודים בלבד

בניגוד לשיתוף פעולה וחלוקת זמני תפילה בין פלסטינים ויהודים במערת המכפלה שבהם קבורים ארבעת האבות: אברהם יצחק ויעקב  ., בקבר רחל וקבר יוסף אין כניסה לפלסטינים.

24. קבר רחל

נ.צ. 625276 / 219228   גובה: 759 בשטח A

קבר רחל נמצא במבואותיה הצפוניים של בית לחם, מדרום לירושלים. מסורות קדומות של למעלה מ-1700 שנה מזהות את המקום כאתר שבו נקברה רחל אמנו, ומשום כך הוא נחשב למקום מקודש בעיני היהודים, הנוצרים והמוסלמים. כיום הוא משמש מקום תפילה ליהודים בלבד.

בביקורו של מונטיפיורי ואשתו בקבר רחל ב 1839 הוא נעתר לפניה לשפצו. לאחר שקיבל לכך אישור מקושטא, הוסיף חדר למבנה הקיים. כנראה הגיע להסדר על חלוקת זכויות השימוש בחדר החדש בין היהודים למוסלמים. בחדר שנבנה ב 1841 קיימת גומחת תפילה מוסלמית (מחראב) ובנוסף שימש החדר לעתים גם לטהרת המתים המוסלמים שנקברו בבית הקברות הסמוך[1].

 

25.קבר יוסף

נ. צ.     גובה 506 מ' בשטח A בשכם

במשך מאות שנים היה מתחם הקבר בבעלות מוסלמית, ושימש מקום תפילה מוסלמי (באתר גומחת תפילה בקיר הדרומי, לכיוון מכה). האתר נשמר על ידי צאצאי משפחת דוויכאת. מסורת מקומית מזהה במתחם הקבר את מקום קבורתו של אחד מאבות משפחה זו, שייח' יוסוף דאוקאת, ומכאן נוצרה הטעות לפיה כונה המקום "קבר שייח' יוסוף. היום הפלסטינים מנועים מלהתפלל בקבר יוסף.

לפי הסכם אוסלו ב' מ־1995, מתחם הקבר הוא מובלעת בשליטה ביטחונית ישראלית בתוך שטח Aשבשליטה פלסטינית מלאה, לאחר שהפלסטינים הכירו באופיו היהודי של הקבר ובחשיבותו ליהודים. כמו כן, הדרך אליו נמצאת בשטח C, שטח שבו לישראל שליטה מלאה[

 

 

ב. מסגדים לכבוד דמויות מקראיות

26. נבי סמואל נ.צ. 637780 / 217136   867 מ בשטח C

סביב המסגד והקבר המיוחס לשמואל הנביא נמצא כפר פלסטיני בשם נבי סמואל.  "ב-1971 נהרס הכפר על ידי צה"ל ותושביו פונו לשטח סמוך לגבעה, ממזרח ללב האתר[1]. כיום מתגוררים במקום כ-250 תושבים.

בשנת 1995 הוכרז האתר כגן לאומי ששטחו כ-3,500 דונם. בתחומי הגן נכללים האתר הארכיאולוגי, בתי התושבים ושטחים חקלאיים השייכים להם, המשתרעים על פני אלפי דונם. מבחינה משפטית אחראי על המקום המינהל האזרחי, והחפירות הארכיאולוגיות מתבצעות על ידי קצין מטה ארכיאולוגיה (קמ"ט) של המינהל. האחריות על הגן הלאומי נבי סמואל נתונה בידי רשות הטבע והגנים (רט"ג). בהסכמי אוסלו הוגדר המקום כשטח- C."[1]

"גן לאומי נבי סמואל הוא אחד הגנים הגדולים ביותר בגדה המערבית. אתר העתיקות והמרכז הדתי הנמצאים בשטחו הפכו לכלי בחזית המאבק נגד תושבי הכפר הפלסטינים. כאשר רוב אדמות הכפר מוכרזות כגן לאומי וכפרם המקורי של התושבים נהרס והפך לאתר ארכיאולוגי, עתידו של הכפר בסכנה. המקרה של נבי סמואל הוא ייחודי, בהיותו הכפר הראשון בגדה המערבית שהרשויות הישראליות גירשו את תושביו והרסו את בתיו לשם הפיכתו לאתר עתיקות. זהו גם המקרה הבולט ביותר של הכללת שטחים כה נרחבים מאדמות הכפר בגן לאומי על פי חוק הגנים הלאומיים, וזאת ללא הסבר מקצועי מניח את הדעת"[2]

הכפר הקטן מבודד מכפרים אחרים על ידי מערכת כבישים וגדרות ומוקף בהתנחלויות גדולות כמו גבעת זאב וגבעון. אמנם מתקיימת במסגד חלוקה בזמני תפילה בין פלסטינים ויהודים אך חלוקה זו הינה למראית עין בלבד. בפועל בגלל מערכת הכבישים, והמחסומים והגדרות המקיפות את המתחם, רק מעטים הפלסטינים שמגיעים, בעוד שהיהודים מקיימים באתר עליות המוניות.

 

27. מערת המכפלה

מערת המכפלה נמצאת בלב חברון. הנה מבנה עתיק וקדוש לשלוש הדתות המונותאיסטיות, שהוכר כאתר מורשת עולמי פלסטיני על ידי יונסקו ב 2017. בדומה למצב בנבי סמואל, ועל פי פרסום של משרד הדתות מכריז על שוויון בסידורי התפילה של פלסטינים ויהודים. בפועל, אין כל הגבלה לכניסה של יהודים למתחם בעוד שמערך המחסומים וההגבלות שמציב הצבא, מגביל את אפשרות ההגעה של המוסלמים לתפילה במסגד הקדוש להם.

טרם נערכה בדיקה של ההבדל בנגישות בין הדתות היהודית והאיסלמית.

מפת הגבלות התנועה של הפלסטינים בחברון

28. מקאם נבי מתא

 מקאם נבי מתא נ.צ. 614270 /  209708  גובה 962 מ'. בלב העיירה הפלסטינית בית אומר,  בשטח B. המבנה מהתקופה הממלוכית (1291-1516 ) על בסיס צלבני והמגדל המרובע שלו מאפיין את הבניה הממלוכית באזור חברון וירושלים.  לפי המסורת הערבית זהו קברו של אמיתי אבי יונה הנביא..כבר במאה ה 15 מספר הסטוריון מוסלמי על קבר מתא אבי יונה בבית אומר.(וילנאי)[1].  מעל המקאם יש צריח מואזין נמוך.

המתחם מטופח ביותר, מרשים בגודלו וביופיו. 3 מפלסים. המקום מטופח ופעיל ותקיימים בו בסדירות שיעורי דת ופעילות קהילתית.

באישון לילה ב29.6.17 הגיעו במפתיע ללא הודעה מראש 10 רכבים עם חיילים ואנשי דת . דפקו על שער הברזל של המקאם. איש האחזקה הוזעק לפתוח להם את המתחם הקדוש ובו מקאם נבי מתא. על פי עדות שנמסרה לנו ב 5.7.17, הם  שהו במקום במשך למעלה משלש שעות וערכו שם מדידות והביעו ביקורת על התחזוקה.  

מה היתה מטרת הפעולה המשולבת בין אנשי דת וצבא? האם להכשיר את הקרקע לגיורו והפיכתו של אתר מורשת פלסטיני למוקד חדש לעלייה לרגל של יהודים, כפי שקורה היום בעוורתא ובכפל חארת'?

 

[1] יהודה ושומרון (הגדה המערבית) 1968הוצאת ספרית השדה עמ 50.

מקאם נבי מתא 5.7.17
צילום: 
אירית סגולי

 

ב. מקאמים בשטחי B שמתקימות בהם עליות לרגל המוניות של יהודים

כאלה הם המקאמים שבכפל חארס ועוורתה.  עליות לרגל המוניות מתקיימות בהם במועדי חגים יהודיים במתכונת של פשיטה צבאית וסגר . הצבא נכנס לכפרים ומבצע סגרinfo-icon ללא כל הודעה מראש למועצת הכפרים ולתושבי הכפרים .

 

כפל חארת'

29. קבר יהושע בן נון

דיווח עדו בך פורת ערוץ 7 ז' באדר תשע"ח 22/02/18 16:02

מאות יהודים התפללו לפנות בוקר (חמישי) בקברו של יהושע בן נון השוכן בכפר כפל חארת' הסמוך לעיר אריאל.

 

הכניסה אל הקבר התקיימה לרגל ז' באדר, בתיאום ובליווי של כוחות צה''ל ומג"ב. "קיים שיתוף פעולה רציף והדוק עם ההתיישבות בגזרה".

הכניסה אל הקבר התקיימה לרגל ז' באדר, בתיאום ובליווי של הצבא וכוחות הביטחון.

את הכניסה הלילה אבטחו לוחמי גדוד "שמשון" של חטיבת כפיר, המבצעים תעסוקה מבצעית בגזרת חטמ״ר אפרים ובשיתוף כוחות מג"ב.

בזמן שכוחות הגדוד אבטחו את כניסת המתפללים לקברו של יהושע בן נון, לוחמים נוספים של הגדוד בשיתוף עם גדוד 405 ביצעו שלושה מעצרים של מבוקשים בכפר דיר איסתיא.

מפקד גדוד שמשון, סא"ל איתי זיגדון, מציין "הלילה הגדוד התעסק בשלוש משימות, אבטחת המתפללים, מעצרים של מבוקשים פעילי טרור והמשימה החשובה ביותר, המשך שמירה על ביטחון תושבי הגזרה. חיילי הגדוד ואני, נמשיך ונפעל על מנת לשמור על ביטחונם של התושבים''.

קצין הגמ"ר של החטיבה המרחבית אפרים, רס"ן דדו הכהן, מוסיף "מספר פעמים בשנה מאפשרת ומאבטחת החטיבה כניסה אל הקבר, במטרה לאפשר את התפילות במקום".

לדבריו "הכניסות אל הכפר נעשות באופן מרוכז, ומתאפשרות בתיאום מסודר אל מול החטיבה, וזאת על מנת לשמור על הסדר במקום ולהבטיח את ביטחונם של המתפללים. קיים שיתוף פעולה רציף והדוק עם ההתיישבות בגזרה, ואנחנו נפעיל את כל האמצעים על מנת לשמור על ביטחון התושבים''.

 

 

יהודים וחיילים בקבר יהושע בן נון
צילום: 
צילום דובר צה"ל
הרחבה ליד קבר כלב בן יפונה 4.5.16
צילום: 
תושב כפל חארס
ליד הקבר במקאם כיפל
צילום: 
תושב כפל חארס

 

הילולות המוניות בעוורתא

בדומה לתופעה של התקבצות המוני יהודים במועדים מסוימים בכפל חארת, קיימת תופעה זו גם בקברי קדושים בעוורתא.

לפני רצח משפ' פוגל באיתמר במרץ 2011 היו יהודים עולים לרגל לעוורתא רגלי והחנו את מכוניותיהם מחוץ לכפר.

מובא ציטוט מהאתר החרדי "כדורי.נט" מפבר. 2012.: "כוחות של צהל נכנסו ... בליווי טרקטורים ורכבי שטח כדי להסדיר את הכבישים הרעועים בכפר... כיוון שדרכי הגישה לא התאימו למבקרים רבים."

ואכן, לאחר הרצח החלו להגיע להילולות באוטובוסים מלאים במאמינים. הופעתם מלווה ברעש רב שמפריע לשנת הלילה.

המידע הוא מדיווחים של תושבים מקומיים שהתלוננו על סגרinfo-icon משעות הערב ועד למחרת בבוקר ללא הודעה מקדימה בליל ההילולה. יש גם דיווחים על חילול קברים מוסלמים שנמצאים בקרבת המקאם.

 

הקברים הקדושים להלן מצויים בעוורתא וזוכים לעליות לרגל המוניות

 

31. קברי אבישוע ו 70 הזקנים ליד בית הקברות של עוורתא

נ.צ. 674299 / 227548   גובה: 589

32. קבר אלעזר הכהן

נ.צ. 674073 / 226702   גובה: 564

33. איתמר בן אהרון הכהן??[U1] 

 


 [U1]השלמה

32. מקאם אבו ג'וד

מקאם אבו ג'וד נ.צ. 677626 / 216536   גובה: 545 בכפר פרעתא בצידו המזרחי. מאחז חוות גלעד סמוך לו.

את מקאם אבו ג'וד שממוקם בחלק הצפוני של הכפר פרעתה (שטח B  )בחלק הקרוב למאחז הבלתי חוקי "חוות גלעד" פוקדים לעיתים בלילות מתנחלי חוות גלעד . לפי עמוד ענן :"תושבי חוות גלעד טוענים שזהו ציונו של עבדון בן הלל הפרעתוני המוזכר בספר שופטים." י"ב, ט"ו

        פלישות אלימות של מתנחלי חוות גלעד לכפר ארעו לפני ואחרי רצח רב הישוב . לאחר הלווית הרב פלשו עשרות מתנחלי חוות גלעד לכפר שברו חלונות באלות והכו בדלתות.

        למרות שהמאחז אינו חוקי צהל שומר ויושב דרך קבע בחורשה סמוכה ממנה ניתן לתצפת ולרדת לאסור על חקלאי לעבוד באדמתו. "מזה שנתיים איני מעז לעבד את אדמתי הסמוכה להתנחלות" סיפר לנו חקלאי מהכפר.

 

מקאם אבו ג'וד בפרעתה 7.3.18
צילום: 
אירית סגולי

 

סיכום

מאז הכיבוש הישראלי ב1967 הבחין המנהל האזרחי ביהודה ושומרון בין בתי תפילה בעלי שמות של דמויות מהתנ"ך שהוכרו ע"י קמ"ט דתות שופצו ומהווים מוקדי עליה לרגל המונית של יהודים לבין בתי תפילה (מקאמים ) שקדושים למוסלמים בלבד שלא הוכרו והופקרו להזנחה והרס.

בתי תפילה אלו כלואים בהתנחלויות בשטחי אש ושמורות טבע ונמצאים במצב תחזוקתי שמסכן את עצם קיומם. מהמהפלסטינים נמנעת הגישה אליהם, האפשרות לשפצם ולקיים בהם מסורת אבות. 

על אפליה זו שאינה עולה בקנה אחד עם החוק הישראלי והבינלאומי שמחייב את הכובש לשמור על חופש הפולחן ואתרי הפולחן של הנכבש[1] מצביע הסקר שלפניכם:

 

 

[1] ראה לעיל את הקטע המשפטי