השתלטות ישראלית על אתרי מורשת ודת פלסטינים בגדה: | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

השתלטות ישראלית על אתרי מורשת ודת פלסטינים בגדה:

שלישי, 21 אוגוסט, 2018

 

השתלטת ישראלית על אתרי מורשת ודת פלסטינים בגדה:

סקר של 32 אתרי מורשת פלסטינים ופרקטיקות הנישול והניכוס שלהם

"חוקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ" (במדבר ט' י"ד)[1]

 

מבוא:

" מאחורינו קבר שהיה רשום כקברו של שייח מוחמדמתנחלים הרסו אותו כדי למחוק כל זכר לחיים של פלסטינים על אדמה זו. כעת זהו קברו של גדעון " אלו דבריו של ידידיה משולמי ממאחז "תבואות" לכתבת מאקו יאנה פבזנר.

ההשתלטות הישראלית על רכסי ההרים והפסגות במרחבי הגדה לא פסחה על מקומות תפילה מקודשים לפלסטינים. הם סופחו באמצעות צווים צבאים להתנחלויות, נסגרו בשטחי אימונים, שמורות טבע ואתרי עתיקות.

בתי תפילה, מקאמים (קבר שייח או מקום ציון לכבודו) היוו מוקד דתי תרבותי וקהילתי מארגן במרחב הכפרי.  אל המקאם והחורשות הקדושות שהקיפו אותו היו הפלסטינים עולים לרגל  בימי חג ומועד (מאוסם)  - לתפילה לטקסים ופולחנים דתים, לחגיגות מילה וחתונות לאירועים ציבוריים ופרטיים ואף לבילוי משפחתי בחיק הטבע .

על ההבט הקהילתי הזה יעידו המקאמים שגישת הפלסטינים אליהם נשמרה ( שייח קטרואני בעטרה, שייח חווס בדיר רסענה ושייח עמר בדיר דיבוואן ), שסביבם בנו הפלסטינים גנים ציבורים מטופחים לרווחת קהילותיהם. באתרים אלו בולטת העובדה שהמימד הדתי מסורתי  והחגיגות העממיות עולים לחלוטין בקנה אחד.

הרופא וחוקר הפולקלור הפלסטיני החשוב תאופיק כנען חקר את נושא המקאמים והמסורות התרבותיות שלהם . מחקר זה התפרסם בספר MOHAMEDAN SAINTS AND SANCTUARIES IN PALWSTINE.  הספר פורסם ב  1927 ומהווה מקור לכל חוקר של הנושא.

"קברי הקדושים המוסלמיים , על כיפותיהם הלבנות הם מהאתרים האופיניים ביותר לנוף הארץ. הם שונים אלה מאלה בצורתם באופיים ובחשיבותם. התושבים מתיחסים אליהם ביראת קודש ...

בדרך כלל בנוי הקבר כמבנה רבוע לא גדול, מקורה בכיפה לבנה, שעליה מתנוסס חצי סהר... במרכז ניצב כד מיםinfo-icon לשרות עולי הרגל. לעיתים גדל ליד הבניין עץ עבות, שגם לו מיחסים קדושה. לקבר עולים להתפלל להחלמת חולה, לשאול לפרי בטן ולבקש ברכה והצלחה... בחגים מסויימים נערכות סביב הקבר תהלוכות...

קברי הקדושים ידועים בשמות שונים - "נבי", "סידנא", "ואלי", "שייח"ו"מקאם"..."מקאם" (מקום) הוא "מקום קדוש" שאינו תמיד מקום קבורה אלא ציון לנקבר."  [2]

רשימת הקדושים שזכו לקברים ומקאמים, שיקראו על שמם היא גדולה. שמות המקאמים לקוחים  מהקוראן, מהתנ"ך, מהברית החדשה ומדמויות מופת מקומיות וקדושים למוסלמים ללא הבחנה ביניהם.

 


[1] מתוך הקדמה של הרב י.ל. כהן לספר בניינים דתיים של המוסלמים במדינת ישראל תש"י

[2] עיבוד מאמר "קברי קדושים מוסלמים בפלסטין"  תאופיק כנען  מתוך הספר דת ופולחן וקברי קדושים מוסלמים בארץ ישראל הוצאת אריאל 1996. המקור מופיע בספרו של תאופיק כנען מ 1927 Mohamedan Saints and Sanctuaries in Palestine 

בספרו  [1]מצבות קודש בארץ ישראל" מצטט זאב וילנאי עולי רגל מאירופה שמדווחים כבר מהמאה ה10 על ביקורים במקאמים החשובים בפלסטין שהיו פעילים ותוחזקו ע"י המוסלמים. כך קבר יוסף בשכם, קבר רחל, נבי סמואל .

מאז הכיבוש ב1967 נוצרה הבחנה ברורה בין מקאמים בעלי שמות של דמויות מהתנ"ך שהוכרו ע"י קמ"ט דתות, שופצו ומהווים מוקדי עליה לרגל המונית של יהודים, לבין אלו שקדושים למוסלמים בלבד כמו לכבוד חבריו של מוחמד או דמויות מופת מוסלמיות. דמויות אלה לא הוכרו ע"י קמ"ט דתות. המקאמים המיוחסים להם כלואים בהתנחלויות, בשטחי אש ובשמורות טבע ונמצאים במצב תחזוקתי שמסכן את המשך קיומם.  

הסקר שנערך במשך קרוב לשנתיים על ידי צוות של ארגון מחסוםWatch. מביא עדויות, צילומים ומפות מ 35 אתרים מקודשים שגישת הפלסטינים אליהם חסומה, מופרעת או מוגבלת בחוקים שחלים על שמורות טבע. בעדויות המצולמות מדברים הפלסטינים על ההשלכות הכואבות של הרחקתם מאתרי המורשת המקודשים להם.

בתוקף היותם אתרי מורשת ומתחמים דתיים הנמצאים בשטח כבוש, חל עליהם הדין הישראלי והבינלאומי שמחייב לשומרם ולהנגישם למאמיניהם.  עו"ד נטע עמר-שיף הביאה את ההיבטים המשפטיים בסוף הסקר. מידע חשוב ורב בנושא מקאמים כלואים בהתנחלויות תרם החוקר דרור אטקס מ"כרם נבות" וליווי ארכיאולוגי קבלנו  מגדעון סולימאני ויוני מזרחי מ"עמק שווה", על כך אנו מודות להם מאד.

 

תקציר:

ככל שמתמשך הכיבוש הישראלי בגדה הולכים ונמחקים בזה אחר זה אתרי מורשת ופולחן פלסטינים ובמקומם צומחים ומטופחים אתרי מורשת יהודיים..  

בשלוש אסטרטגיות משולבות נוקט המנהל האזרחי בכדי למחוק את אתרי המורשת ופולחן הפלסטינים בגדה :

1. הכללתם בשטחים צבאיים סגורים : התנחלויות , אתרי עתיקות ושטחי אימונים, אליהם אסורה כניסת הפלסטינים.

2. הכללתם בשמורות טבע בהן נמנעת מהפלסטינים האפשרות לשפצם ולקיים בהם מסורת אבות. 

3. אי הכרה בבתי תפילה פלסטינים ע"י קמ"ט דתות (קצין מטה דתות) שמופקדת על שמירתם הפיזית, מניעת חילול ושמירה על נגישות אליהם.

 

1. הכללת בתי תפילה מוסלמיים בהתנחלויות שהן שטחים צבאיים סגורים בפני הפלסטינים  קוטעת באחת את יכולתם לפקוד את בתי התפילה שלהם, לשומרם ולקיים בהם מסורת אבות. בהעדר גורם שלטוני המונע את התפוררותם והפקרתם לוונדליזם וכתובות נאצה, הם נידונים להתפוררות וכליה. כזה הוא גם מצבם בשטחי אימונים סגורים כמו זה שסוגר על רכס בתוניה.

 

[1] מצבות קודש בארץ – ישראל, א' הוצאת אחיעבר 1985

2. הכללה של המקאמים בשמורות טבע מפקידה אותם באחריות מי שאמון לשמור על טבע ולא על נכס מורשת ופולחן דתי. בפועל מתקיים תהליך של הפיכת אתר מורשת תרבותי ודתי לחורבה ולטבע אוניברסאלי או ישראלי. מהלך קולוניאלי זה מתבצע כך:  

השכחה מכוונת של המורשת הפלסטינית באמצעות  אי ציון שם  המקאמים , לא בשלטי ההכוונה אליהם ולא בשלטים באתרים עצמם. שלטי ההכוונה של רט"ג מציינים לרוב פרטי טבע ולא את שם המקאם. למשל במקום "שמורת סלמן אל פרסי" שמורת "אלוני יצהר". במקום שמורת אבו איסמעיל שמורת "אלות אטלנטיות". שלטי ההכוונה הם באנגלית ובעברית בלבד.

 גיור ופוליטיזציה של האתרים נעשה גם על ידי הצבת שלטי זיכרון ומונומנטים לזכר קצינים או מתנחלים. כך לדוגמא המצפים שליד המקאמים כוללים שלטים המאדירים את המשך השליטה היהודית על כלל הארץ. למשל: השלט עם הפסוק "כי את כל הארץ אשר אתה רואה, לך אתננה, ולזרעך, עד עולם." בתבליטי מפות, שמוצבים במצפים יש הצבעה על שמות התנחלויות תוך התעלמות מוחלטת מהכפרים הפלסטינים באזור.

 

3 למרות שקמ"ט דתות מצהיר:

"המשרד אמון על אכיפת צו המקומות הקדושים, אשר קובע כי כלל המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפיהם."[1] 

בפועל המצב שונה בתכלית: תקציבים עצומים מושקעים במקאמים שמיוחסים לדמויות מהמקרא כמו קבר רחל, קבר יוסף מקאמים שגישת הפלסטינים אליהם זה מכבר נחסמה, בעוד שבתי תפילה פלסטינים שהוקמו לכבוד מקורבי מוחמד או קדושים מקומיים בגדה מוזנחים ומופקרים לוונדליזם של יהודים. גישת הפלסטינים אליהם חסומה בצווים צבאיים. סקירה של מקאמים אלה, חלקם בני מאות שנים מובאת להלן.
 

 


[1] אתר קמ"ט דתות

 

 

הסקר כולל:

1.מקאמים קדושים למוסלמים אך לא הוכרו ע"י קמ"ט דתות

 

א. מקאמים בהתנחלויות (בחופף או לא לשמורת טבע) או בשליטתן או בשטח אימונים

המקאמים הללו מובאים בסקר על פי אזורים גיאוגרפים:

I.   מקאמים באזור שכם

II.  מקאמים באזור רמאלה

III. מקאמים באזור דרום הר חברון ובקעת הירדן

ב. מקאמים בשמורות טבע

 

2. מקאמים ומסגדים המיוחסים לדמויות מהתנ"ך שהוכרו ע"י קמ"ט דתות.   לחלקם גישת הפלסטינים חסומה לחלוטין או מוגבלת באמצעות שלל מחסומים.

 

מפת המקאמים שנסקרו מובאת להלן:[1]

 

. מקאמים באזור שכם

שכם מוקפת בשטחים צבאיים סגורים : 1.התנחלות אלון מורה ושמורת הטבע הר כביר, 2.התנחלות איתמר ורכס הגדעונים, 3.התנחלות ברכה  ומאחז סנה יעקב (גבעת רונן). 4. גן לאומי הר גריזים 5.ההתנחלות יצהר, ומאחזיה על ג'בל סלמן.

 1 .   מקאם שייח בילאל אבן רבאח  

מקאם שייח' בילאל אבן רבאח  נ.צ. 682574 / 230812   גובה: 646 על ג'בל שייח בילאל. כלוא בשמורת טבע הר כביר. מוכרזת יו"ש מ 10.8.83. שטח כ 26 אלף דונם. הכניסה לשמורה ולמקאם היא דרך התנחלות אלון מורה ואסורה לפלסטינים.

שייח' בילאל אבן רבאח, שהיה המואזין הראשון ובן טיפוחיו של מוחמד נביא האיסלם, נחשב לקדוש חשוב ביותר בתרבות המוסלמית. המקאם על שמו נמצא על ג'בל שייח בילאל בשוליו הדרום-מזרחיים של רכס כביר. בצידו אלון עתיק.

המבנה נישא על ראש ההר, נראה למרחוק ובנוי לתלפיות . הארכיאולוג גדעון סולימני מארגון עמק שווה: "המקאם הנו מבנה קדום, כ 400 – 500 שנה. תקרתו - כיפה מדורגת בצורת חרוט, מטויחת מבחוץ. הפתח ממזרח. אורכו הכולל של המבנה כשבעה מטר.

 

מהמקום תצפית מרהיבה על כל הסביבה, על העיר שכם, על נחל שכם היורד לבקעת הירדן ועד לעיר טובס מצפון.

 

 

קירות המקאם מוצקים ועבים והוא משדר הזנחה שניכרת בכל: טיח מתקלף, סדקים בקירות, אבנים שנשרו מהמבנה , דלת ברזל סוגרת את המבנה הקדום ואי אפשר להיכנס. מבעדה ניבט זבל רב, המשדר זלזול וביזוי.

 

במקום אין כל שלט המציין את שמו של המקאם שייח בילאל אבן רבאח, ודבר קרבתו למוחמד מייסד האיסלם.

שילוט באתר מוביל למצפה לונץ כ100 מ' צפונית מזרחית למקאם שייח בילאל. המצפה בצל עץ אלון ענקי מטופח ומעוצב, הצופה למרחבי נחל תרצה מוקדש לזכר מושל שכם : "תא"ל יוסף לונץ (לונצי) ז"ל מזרחן, סייר, רע, מפקד. לוחם, אוהב ארצו. "

הביקור באתר הוא שיעור מובנה לזלזול במורשת התרבותית דתית הפלסטינית (במקאם שייח בילאל) והאדרת מורשת הכיבוש ודמות המופת של מושל צבאי.

אדמות הכפרים והמעינות של דיר אל חטב, עזמוט וסאלם הופקעו לטובת השמורה ומאחזי אלון מורה, שהתבססו באדמות השמורה, ומשמשות למגורים וחקלאות. הגישה של פלסטינים,בעלי אדמות פרטיות בשמורה, מותנית באישור שניתן, במקרה הטוב, לימים בודדים בשנה. המשמעות הרסנית. ההעדרות הכפויה מנוצלת להשתלטות של מתנחלי המאחזים על אדמות פרטיות.

גם המעין השופע "עין אל כבירה" , למרגלות ג'בל אל כבירה, הופקע לרווחת המתנחלים . נבנו בריכות אליהן מתועלים מי המעין ושמו הוסב על ידי המתנחלים ל"עין כפיר" לזכר  אבנר כפיר חזי בן ההתנחלות אלון מורה, שנפל במלחמת לבנון.  

 

 בפגישה בדיר אל חטאב ב 31.1.18 סיפר בעל אדמות שהגיש עתירה על השתלטות כזו. בית המשפט קיבל את העתירה . המתנחל פינה את ששתל אך מיד לאחר מכן שתל מחדש על חלקה גדולה יותר.

בראין ווידיאו סיפר השייח של דיר אל חטב איסמעיל עבד איסמעיל  על מקאם  שיח בילאל 9.11.16 .צילום:  א.ס. תמלול: חיתאם נעאמה.:

שמי אסמאעיל עבד אסמאעיל, אני עובד במסגד וגם בעבודות אחרות כמו חשמל וצנרת.

שנת לידה 1961, משפחתי מדיר אל חטאב וזה גם מקום הולדתי ומאז אני חי בכפר.

על פסגת ההר נמצא קבר שיח בילאל אותו ירשנו מאבותינו ואבות אבותינו .זהו מקום קדוש לנו. המקום ממוקם על  חלקה שרשומה במחלקת הווקף בטאבו לווקף האסלאמי.

היו מגיעים להר לחגוג ולהתפלל במסגד,  בעיקר מדיר אל חטב ומעזמוט אך גם מכפרים אחרים  כמו סאלם, רוג'יב ועוורתא, בית פוריק ושכם , ואפילו ממקומות רחוקים כמו ג'וריש .

כאשר היו מעבדים את האדמה , בזמן מסיק הזיתים ובזמן הקציר התאספו והלכו להתפלל במקום.

נערכו שם טקסים והיו מקריבים קורבנות ועושים על האש . מטיילים ונהנים מהמקום. כאשר נולד בן, היה נוהג לבוא לשם עם המשפחות והילדים לחגוג את האירוע. 

בערך 4-5 שנים אחרי הקמת ההתנחלות, משנת 1985,  החלו המתנחלים וחיילי הכיבוש למנוע אנשים מלהגיע למקום בטענה שהוא קרוב להתנחלות, או שהוא אזור צבאי סגור, או שצריך אישור בשביל להגיע לשם.

אנחנו מקווים ודורשים שנוכל להגיע למקום הזה שהוא שלנו, נלך לבקר שם כפי שהיינו עושים , בלי שום עיכובים ובלי כל  נזק למתנחלים, . אני מתפלל לאלוהים שישנה את המצב הזה.

הגישה למקאם שייח בילאל חסומה בפני הפלסטינים על ידי שער התנחלות אלון מורה.  

מחסום הכניסה להתנחלות אלון מורה
צילום: 
נורית פופר

 2. מקאם סלמן אל פארסי

מקאם סלמן אל-פארסי נ.צ. 675022 / 222134   גובה:  802 מ'. על ג'בל סלמן.
כלוא בשמורת "סלמן אל פרסי" , 25 דונם , מאושרת יו"ש . הכניסה דרך התנחלות יצהר. הכניסה לפלסטינים אסורה.

המקאם  הוא לכבוד סלמן אל פרסי, שהיה ידידו הקרוב והספר האישי של הנביא מוחמד.

המבנה  בן שתי קומות וכיפה , מוקף בחורשת אלונים עתיקים ובור המים.  גילו של המקאם להערכת הארכיאולוג גדעון סולימני הוא כ400 שנה.

המבנה עומד מוזנח עם טיח מתקלף וסדקים עמוקים במבנה. חלקים נרחבים זקוקים לשיקום ותחזוקה מידיים . זוהמה והזנחה ניכרים בכל חלק מהמקאם ובור המים שבחזיתו שבחזיתו סתום.

מקאם סלמן אל פרסי
צילום: 
אירית סגולי

בחלל המרכזי נמצאה בביקור באתר ב 20.4.16 רצועת בד אדומה תקועה על הקיר במסמרים ועליה מסכה של אינדיאני, מפה אדומה על גרוטאת שולחן . פריטים שמצטיירים כראיות לבילוי בני נוער מקומי .



 בביקור3 חודשים לאחר מכן נמצא מזרון בחלל העליון של המקאם בין האבנים. שנפלו מקירותיו.


 

 

פנים המקאם. קומה עליונה
צילום: 
נורית פופר
פנים המקאם קומה עליונה לאחר 3 חודשים
צילום: 
אירית סגולי

בקומה התחתונה סדקים, אבנים שנפלו, כל הטיח נעלם, עננת יבחושים מבוהלת תוקפת את  האורח הלא קרוא.

בביקור ב 13.7.16, שלושה ילדים כבני חמש  טיפסו במהירות ובמיומנות על זיזי העלייה הספירלית לכיפת המקאם כדי להעיף עפיפונים.

הכניסה לקומה התחתונה
צילום: 
אירית סגולי
ילדים על גג המקאם מעיפים עפיפונים
צילום: 
אירית סגולי

באתר עצמו אין כל ציון של שם המקאם: סלמן אל פרסי. לעומת זאת, יש שלטים שקבעו מתנחלים במצפה ההר: שלט הנצחה ל"ירוחם שגיא" ולוח במימון משפחתו, המראה ציון מקום של ההתנחלויות הנראות מנקודת התצפית. לא מצויין אף לא ישוב ערבי אחד. השלט כולל את הציטוט : "כי את כל הארץ אשר אתה רואה, לך אתנה ולזרעך עד עולם" בראשית י"ג.

בנקודת התצפית שלט/מצבה לזכר תושב יצהר ש"נאבק בגבורה על קיום הישוב ..והאחיזה בקבר יוסף" .

נקודת תצפית על שם ירוחם שגיא
צילום: 
נורית פופר
נקודת תצפית על שם ירוחם שגיא
צילום: 
אירית סגולי
לוח המראה מקומות של התנחלויות בלבד
צילום: 
אירית סגולי

בשילוט של רט"ג המפנה לאתר נכתב "אלוני יצהר" בעברית ובאנגלית.

מחסום הכניסה להתנחלות יצהר
צילום: 
אירית סגולי
שלט של רט"ג לשמורת אלוני יצהר. על הגבעה מקאם סלמן אל פרסי
צילום: 
נורית פופר

שער התנחלות יצהר חסום לפלסטינים ולערבים ישראלים. נפתח רק לבעלי תעודת זהות ישראלית או לבעלי דרכונים זרים.  כשהגענו לשער ב2.8.17 עם נהג מוסלמי ישראלי מכפר קאסם סרב  השוער לתת לו להכנס לתחום ההתנחלות.

בשיחת טלפון עם הרבש"ץ יצחק לוי  אמר האחרון, שהסרוב נובע מתוך דאגה לשלומו של הנהג ?!  בסרטוני בצלם ניתן לראות את הרבש"צ החמוש מנהיג מתנחלים רעולי פנים, הפושטים עם אבני קלע על חקלאים ממאדמה, עוריף וחווארה, אשר מעזים לחרף את נפשם ולעבד את אדמותיהם, הסמוכות לגדר השב"מ של ההתנחלות. [1]

למרגלות ההר שוכנים ששה כפרים שתושביהם היו עולים לרגל למקאם ומקימים בו טקסים ומסורת אבות עד שב 1982 השתלט הצבא על ההר ווהעניק אותו במהרה למתנחלי "יצהר". מאז מנועים בני בורין , מאדמה, עסירה אל קבליה, עינבוס, עוריף וחוורה מלפקוד את המקום הקדוש להם.

 

עדות סמיר מוסא  מורה לספרות וערבית מהכפר בורין, שממרפסת ביתו  נשקפים ג'בל סלמאן  וההתנחלות יצהר בורין יולי 2016(ראיון א.ס. תמלול: חיתאם נעאמה):


[1] סרטון באדמות מאדמה 1.3.15 צלם בצלם ממאדמה

 

שמי סמיר מוסא מבורין. נולדתי בכפר הזה. אבל למרבה הצער, איני יכול להגיע להרבה מהאזורים שזכרונות ילדותי ונערותי קשורים בהם . המתנחלים הפקיעו וגנבו את כל ההרים שמסביב לכפר, שהנם למעשה רכוש תושבי הכפר.  הכי כואב ופוגע זה, שאיננו יכולים להגיע למקום הקדוש לנו מסגד סלמן אל פרסי, שנמצא על ההר, וההר עצמו נקרא הר סלמאן,

היינו במסיבות ועונות נפגשים שם מסביב להר תושבי הכפרים,  בורין, מאדמה, עסירה קבליה וחווארה. בשבילנו זה מקום קדוש, היינו הולכים למסגד הזה להתפלל והילדים שלנו היו משחקים בחצרות  המסגד ומטפסים על העצים הנמצאים ליד המסגד.

בשנת 1983 הופקעו אדמות אלה בצו צבאי . הצבא הפקיע אותם, לטענתו -  לצורכי בטחון , ולא נתנו לבעלי האדמות הזדמנות לערער או להתנגד . נודע לנו, שתקופת הערעור או שניתן להתנגד רק תוך 40 יום. אך הודעה זו הגיעה באיחור של 35 יום, וכך נשארו 5 ימים בלבד לערער. וזה פרק זמן, שלא מספיק בכלל לאנשים בכדי לאסוף מסמכים וליפות כוחם של עורכי דין כדי לערער על הפקעת האדמות .ההפקעה בוצעה בצו צבאי.

אך הופתענו לגלות אחרי שנה, שנתיים ,שהמקום הפך ממקום צבאי והסיבות הביטחוניות שהוזכרו, להתנחלות אזרחית שגרים בה חלאות אדם ומתנחלים קיצוניים שיש להם דעות מנוגדות לדרכי השלום והחיים המשותפים. הם התחילו לכתר אותנו ולשרוף את העצים שלנו ולמנוע מאתנו להגיע לאזורים שרחוקים אפילו ממרכז ההתנחלות. אישה אחת נורתה באש ונפצעה, כשהייתה על עץ, ונפלה מעל העץ ארצה. הם המשיכו לרדוף אחרינו בהרים ונתנו מכות להרבה אנשים, עצים עתיקים מאלפי שנים נחתכו ונשרפו. הם אנשים עם נטיות לפשיעה. ההטרדות נמשכות עד היום.

מהבית שלי כשאני מסתכל על ההר, אני נזכר בתקופת הילדות שלי באזור ההוא, ולמען האמת אני מרגיש. עצב וצער. באיזה זכות אנחנו מנועים מלממש את זכותנו הטבעית להתפלל במסגד שלנו, ולשחזר את הזיכרונות שלנו, ולשמר את ההיסטוריה ואת המורשת שלנו,

אני נזכר שבשנת 82 - שנה לפני הפקעת האדמות, הייתי אז בשנת הלימודים האחרונה  שלי בתיכון (תווג'יהי), הייתי עולה למסגד בשעות היום ונשאר ללמוד עד שעות הלילה, הייתי לומד בשקט ושלווה.   היה שם הדר והייתה דבקות במורשת והייתה שם פשטות. חשנו בטוחים.  אבל היום אין הרגשה של ביטחון.

אני מספר לילדים שלי, באחד הימים הייתי עולה על ההר, בין עצי האלון ועצי האלה ושם ישנו מסגד בן שתי קומות, מסגד קטן שהייתי מתפלל בו ושם הייתי משחק עם חברים. כשהם שואלים אותי האם אפשר לבקר במסגד אני עונה להם, שזה בלתי אפשרי בגלל המתנחלים.

אני מקווה שאוכל לבקר במסגד ולו פעם אחת לפני מותי, לראות אותו ולהיזכר במקומות, שהייתי מתפלל בהם והמקומות איפה שהייתי יושב  והמקומות איפה שהייתי לומד.
 

עדות: אבו מורסי, רועה צאן וחבר מועצת בורין. ברקע ג'בל סלמן .  בורין יולי 2016(ראיינה א.ס. תמלול ח.נ.)

הר סלמן הוא מקום קדוש בגלל שהוא על שם סלמן אל פרסי חברו של הנביא. היינו הולכים לשם לטייל במיוחד בחודש השלישי כי היה אז יום חג העונה חג שהיום בוטל.
חג שהיינו מבשלים ביצים  והולכים לשם לשחק וליהנות ולהעביר את היום. ומי שנדר נדר ונולד לו בן, היה מביא אותו לשם לתספורת הראשונה והיה מקריב קורבן ומזמין את קרובי המשפחה ומבשל להם ארוחת צהריים  שם ב(סלמאן).
לא רק מהתקופה שלי, היו עולים לשם  גם בתקופת אבא וסבא, אך משנת 1983 נמנע מאיתנו  לעלות אליו.

. מקאם אבו איסמעיל

מקאם אבו איסמעיל.  נ.צ. 675996 / 225456   גובה: 598 מ'. על ג'בל אבו איסמעיל. בשמורת נבי איסמעיל, מאושרת  יו"ש. שטח כ 25 דונם.

המקאם נבנה לכבוד אברהם אביו של יצחק וישמעאל. שם המקאם ושם ההר "אבו איסמעיל" וכך גם במפת הסקר הבריטית משנת 1880. כך הוא גם מקובל על בני  הכפרים הפלסטנים. זאת בשונה משם השמורה: נבי איסמעיל, כפי שמופיע במפות הישראליות.

השאלה מי מתי ולמה יזמו את השינוי מ :  "אבו איסמעיל"  ל"נבי איסמעיל"?  מאברהם הקדוש לכל בני הדתות המונוטאיסטיות לאיסמעיל בנו?

מפת סקר בריטית מ 1980. הכיתוב "אבו איסמעיל" הוקף באליפסה שחורה
צילום: 
עיבוד תמונה - נורית פופר

תמלול ראיון עם סמיר מוסא, בורין, יולי 2016. (ראיינה: א.ס. תמלולו: ח.נ.)

אבו איסמעיל שהוא אברהם, על פי המסורת והאמונה שלנו הוא אבי האומה, בנו הבכור הוא איסמעיל. לפי היהדות והתורה יצחק הנו הבן הבכור. לפי מסורתנו מקאם אבו איסמעיל (אברהם) נביאו של אלוהים, להערכתי גם לפי מסורתם של השומרונים פה. הם מאמינים שההר בו אברהם רצה להקריב את בנו נמצא כאן ממולנו, קרוב להר השומרונים. לכבודו המקאם.

מקאם אבו איסמעיל
צילום: 
נורית פופר

המקאם הנו מבנה רבוע עם חלל פנימי רחב וגבוה  (כ 5 מ' ) וכיפה מעליו.  הקירות מוצקים, עבים מאד וחזקים. שרידי עיטורים ניכרים על הקירות למרות ההזנחה. סיסמאות פטריוטיות יהודיות מרוחות על הקירות בתוך המקאם ומבחוץ.

הכניסה למקאם אבו איסמעיל
צילום: 
נורית פופר

גרפיטי : "מוות לערבים" "לא תקום פלשטין" על קירות וילה מרשימה מאד אך מתפוררת סמוך למקאם שבעליה עזב את המקום עם כיבושו ב1967 ומתגורר היום בירדן (על פי עדות תושבת בורין.)

גרפיטי על קירות וילה מתפוררת בג'בל אבו איברהים
צילום: 
נורית פופר

באתר עצים עתיקים, בעיקר עצי  אלה מצויה ואלה אטלנטית.
למרגלות ג'בל אבו איסמעיל שופע מעין גדול בשם עין מחנא שמימיו הרוו את האדמות הפוריות של תושבי בורין. המעין פוצל היום למקווה טהרה לגברים מההתנחלויות הסובבות ולשתי בריכות שיכשוך ע"ש "עמשא" לזכר עמשא משולמי, שנהרג במלחמת לבנון השניה .

כניסה לגג המקאם אבו איסמעיל . שלט של רט"ג מציין "סכנה. מעבר אסור" 27.7.2016 (צילום נ.פ.). מצביע על נוכחות של פקחי ר"טג בשמורה ומעקב אחר מצב המבנה כמי שבראש מעיניו הדאגה לתייר הישראלי.

כניסה לגג המקאם אבו איסמעיל
צילום: 
נורית פופר

מחיקה של אתר מורשת פלסטינים באה לידי ביטוי בשלט העומד על הכביש המוביל להתנחלות הר ברכה ולהר גריזים. השלט מתעלם ממקאם אבו איסמעיל ומפנה לאזור הפיקניק שליד המקאם. על השלט כתוב : "האלות האטלנטיות" באנגלית ובעברית בלבד. 

שלט של רט"ג לשמורת "האלות האטלנטיות"
צילום: 
נורית פופר

מקאם אבו איסמעיל אינו כלוא בתוך התנחלות כמו קודמיו ולכן פורמאלית גישת הפלסטינים אליו אינה אסורה בחוק. אך בפועל, התנכלות חוזרת של מתנחלים מההתנחלות  ברכה והמאחז שלה סנה יעקב הפכה למסוכנת לפלסטיניםכפי שהעיד הרועה אבו מורסי מבורין, שחמורו ושבע מכבשיו נורו כשבא עם העדר שלו למעין (מופיע בשני הסרטים בנושא ההשתלטות על המעיינות בגדה[1]

בורין הכפר שידע כל טוב, אדמות ומעינות בשפע התהפך עליו גורלו בשנת  1982 . באותה שנה ובאותה שיטה :קודם מאחז צבאי ושנה לאחר מכן העברה לידי המתנחלים, בה בשנה בה הוקמה  ההתנחלות יצהר מדרומה של בורין, הוקמה  על פסגה מצפונה ההתנחלות "ברכה" .

 

[1]  דוח OCHA [המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם] מ-2012 בנושא השתלטות מתנחלים על מעיינות שמתבסס על חקירה שערך דרור אטקס, ע'  17-18.

 

מפת המקאמים באזור שכם: מקאם סלמן אל פרסי, מקאם אבו איסמעיל ומקאם שיח' ע'אנם
צילום: 
לקוח מתוך אתר עמודענן ובה מצויינים שלשת המקאמים: סלמן אל פרסי, אבו איסמעיל ושיח' ע'אנם.

. מקאם שייח מוחמד

מקאם שייח' מוחמד.  נ.צ. 674888 / 231781   גובה: 826 מ'. על ג'בל מוחמד. הכניסה דרך התנחלות איתמר. אין כניסה לפלסטינים.

פסגת ג'בל מוחמד צופה על העמק והכפר בית פוריק . לא מצאנו  עדויות של פלסטינים מהכפר עוורתא על מקאם שייח מוחמד,  אם כי על פי מפת סקר בריטית מ 1880 יש ציון של מקאם שייח מוחמד.

מקאם שיח' מוחמד מצויין במפת סקר בריטית מ 1880
צילום: 
לקוח מאתר עמודענן

ההר כולו נחשב קדוש והיווה מקום מפגש לבני הכפרים הסובבים את ההר בעיקר בני בית פוריק ועוורתא . ההסטוריון הפלסטיני מבית פוריק עראף שוקרי זוכר שבתקופת ילדותו היתה שם סככה ואלון גדול ואפילו נדנדות לילדים. הוא ראה נשים פושטות את החיג'אב. היו עושים שם בריתות, מספרים את הילדים וצובעים ביצים בצבעים שונים. מסורת זו נקטעה עם הקמת ההתנחלות איתמר  החולשת גם על רכס הגדעונים וג'בל מוחמד.היום עומד על פסגתו של ג'בל מוחמד קבר "גדעון השופט " שבנו המתנחלים לפני כ-15  שנים  לפי דברי הרבש"ץ של איתמר.

מבנה הקבר פתוח לארבע רוחות השמיים ומשמש את חסידי ברסלב לתפילה ושתיית ערק. בנקודה אסטרטגית זו, שעליה הוקמה גם אנטנת תקשורת מתדרך הרבש"צ של ההתנחלות את חיילי צה"ל, המתחלפים מדי שבוע.

" מאחורינו קבר שהיה רשום כקברו של שייח מוחמדמתנחלים הרסו אותו כדי למחוק כל זכר לחיים של פלסטינים על אדמה זו. כעת זהו קברו של גדעון " כך מעיד ידידיה משולמי ממאחז אלומות בפני כתבת מגזין מאקו יאה פבזקי

https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-203a2fccd48e451006.htm

מבנה הקבר פתוח לארבע רוחות השמיים ומשמש את חסידי ברסלב לתפילה ושתיית ערק. בנקודה אסטרטגית זו, שעליה הוקמה גם אנטנת תקשורת מתדרך הרבש"צ של ההתנחלות את חיילי צה"ל, המתחלפים מדי שבוע.

קבר גדעון על ג'בל מוחמד
צילום: 
אירית סגולי

מנקודת תצפית בפסגת ג'בל מוחמד מתדרך רבש"ץ ההתנחלות איתמר את חיילי צה"ל  כיצד לפעול להגנת ההתנחלות והמאחזים בהם מאחז "גבעות עולם" שהקים המתנחל אברי רן   ב1996 על רכס "הגדעונים "  ומאז הוא מטיל חיתיתו על פלסטינים מהכפר הקטן יאנון.[1]

 

[1] ראה אביב לביא על אברי רן

הרבש"צ מתדרך חיילים ליד מבנה קבר המיוחס על ידי מתנחלים לגדעון השופט
צילום: 
אירית סגולי
מקאם שיח' ע'אנם על הר גריזים
צילום: 
נורית פופר

 

 

5. מקאם שיח ע'אנם

מקאם שייח ע'אנם.  נ.צ. 678672 / 226008   גובה: 853 מ'. על הר גריזים. אתר ארכיאולוגי בניהול רש"ט.

במקאם מצא קבר השייח ע'אנם, אחד ממפקדיו של צלח א-דין בן הכפר בורין שמת במקום .

סוף סוף מקאם משופץ ושמור, ואף מצויין בשמו אך לא נגיש לפלסטינים. "השימור והפיתוח באתר נעשו ע"י יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה יו"ש ויחידת השימור של רשות העתיקות. החפירות , השימור והפיתוח מומנו על-ידי המנהל האזרחי ביהודה ושומרון."

 

בראיון עם סמיר מוסא מבורין הוא סיפר על הנוהג של בני בורין לצאת מהכפר ולעלות למקאם אבו איסמעיל וממנו להמשיך לשייח ע'אנם על הר גריזים. היום גישת הפלסטינים חסומה אל שניהם. [U1] 


 [U1]זאת הראייה אם כי אולי אפשר לחפש עוד.

הכניסה לאתר העתיקות שם נמצא מקאם שיח' ע'אנם
צילום: 
אירית סגולי

II. אזור רמאללה

רמאללה  מוקפת ממזרח, צפון, מערב ודרום בשטחים הסגורים לפלסטינים.  ממזרח התנחלות בית אל, התנחלות כוכב יעקב, התנחלות פסגת זאב, שטח אימונים רכס ביתוניה, התנחלות בית חורון , והתנחלויות גוש טלמונים.

מקאמים כלואים בפסגות ההרים: שייח עבדלה בבית-אל, שייח אום אל שייח ושייח זיתון  בשטח אימונים על רכס ביתוניה, ושייח עיסא בגבעת היקבים בהתנחלויות גוש טלמונים.

 

מפת רמאללה וההתנחלויות המקיפות אותה
צילום: 
לקוח ממפת עמודענן

6. מקאם שייח עבדאללה

מקאם שייח עבדאללה נ.צ. 650717 /  222061   853גובה 886  מ . באתר עתיקות המכונה "חלום יעקב". הכניסה דרך התנחלות בית אל. אין כניסה לפלסטינים.

מי היה שייח עבדאלללה? את זה נצטרך לברר אצל זקני הכפר דורא אל קרע שעל אדמותיו התישבה ההתנחלות בית אל. המקאם עומד על אחת הגבעות של ג'בל ע'ורייטיס שפסגתו מגיעה ל 909 מ' וסביבו עצי אלון עתיקים. לא רחוק ממנו שרידי שומרה ומסביב שרידי חקלאות טרסות ומעינות בשפע ובהם מעין:"עין עבדאללה". כל המאפיינים של  תרבות חקלאית פלסטינית מסורתית.

שלט המצביע על אתר העתיקות "חלום יעקב". בהתנחלות בית אל. ברקע מקאם שיח עבדאללה.
צילום: 
אירית סגולי
השלט לפני מקאם שיח' עבדאללה
צילום: 
אירית סגולי

בשלט המפנה למקאם שיח' עבדאללה נכתב שזה "מקאם מוסלמי מהתקופה המוסלמית הקדומה".  הארכיאולוג גדעון סלימני מ"עמק שווה" מעריך שהמקאם הוא מהתקופה הממלוכית וגילו כ 600 עד 800 שנה.

במבנה שני חדרים וכיפה מעל. בחלל המרכזי עזובה ואבנים מתגוללות סביב מה שנראה כבסיס של מצבה.

השילוט באתר הארכיאולוגי עבר שידרוג בהתאם לנרטיב התנכ"י :

פנים החלל המרכזי של מקאם שיח' עבדאללה
צילום: 
אירית סגולי
שלט ישן "שומרה" חבוי בין ענפי האלון
צילום: 
נורית פופר
שלט "שרידי חומה ומגדל" מחליף את שלט ה"שומרה"
צילום: 
אירית סגולי

עדות בן דורא אל קרע מאתר "בצלם" יוני 2010.[1]

יוסף עבד אל-מוחסן זע'לול חסן, בן 51, הוא מהנדס ותושב דורא אל-קרע שבמחוז רמאללה. את עדותו גבה איאד חדאד ב-17.6.10 ברמאללה

בסוף שנות השבעים או תחילת שנות השמונים לקחו לנו את האדמות הראשונות. לא קיבלנו שום צו רשמי, ועכשיו האדמה הזאת נמצאת במרכז ההתנחלות בית אל. עד כמה שידוע לי לא בנו עליה כלום. בתקופתו של סבא שלי גידלנו שם חיטה.

היו לנו גם אדמות בשטח של שישים דונמים לאורך החלק הצפוני והמזרחי של ההתנחלות. בהתחלה, פחדנו להגיע לשם בגלל שזה היה קרוב לשטחי אימונים של הצבא ואחר-כך בכלל אסרו עלינו להיכנס לשם, בלי צו רשמי. פעם היינו מגדלים שם חיטה וענבים, ויש שם גם אתר דתי, שנקרא מזאר או מקאם שייח עבדאללה שהיינו מבקרים בו כשהיינו קטנים. היו לידו מעיינות שבהם שיחקנו והייתי הולך לשם לצוד ציפורים."

מצפור "שא עיניך" בהתנחלות בית אל
צילום: 
אירית סגולי

מקאמים על שלוחת ביתוניה

 

שני מקאמים גדולים ומפוארים מתנשאים על שלוחת ביתוניא [بيتونيا]: אום א שייח' הוא הגדול יותר ושייח' זייתון הוא המפורסם יותר.

השם "שלוחת ביתוניא" הוצע ע"י מנחם מרקוס בספרו "הרי בית אל", על שם העיירה הנמצאת בקצה המזרחי של השלוחה. בשנים האחרונות הציעו אנשי בית חורון שם חלופי - "רכס הראש" על שם אתר העתיקות ח'רבת א-ראס, הממוקם בגב השלוחה:.[1]

לפי מסורת בקרב תושבי ביתוניא, קברו של שייח' זיתון התגלה לאחר פגיעת עמוד אש ברכס לאור היום. בלילה שלאחר מכן, נגלה קדוש לשייח'ה הקבורה באתר אום א-שייח', ואמר לה כי קברו יתגלה במקום פגיעתו של עמוד האש. עם שחר יצאה הקדושה לאתר, יחד עם תושבי הכפר, וגילתה כי במקום בו פגע עמוד האש, הופיע עץ זית גדול. לזכר האירוע הקימו הכפריים באתר מקאם, וקראו למקום שייח' זיתון.


המקאמים כלואים ב"שטח אימונים"  שטח מס' 934, הוא בן  14,755 דונם.[1] . זהו "שטח אימונים" שמעולם לא התקיימו בו אימונים.

למעשה יש שאיפה לפתחו כשמורת טבע ופארק ארכיאולוגי . מתקיימים בו טיולים מודרכים, כולם בתיאום עם הצבא. (ראה אתר "בית חורון" וסרטי שי לסלו )
"מרחב זה הולך ונפתח למטיילים כתוצאה מפעילותם של תושבי בית חורון ובראשם שי לסלו, השואפים להפוך את האזור לשמורת טבע רשמית"[2]

 

מהפלסטינים בעלי האדמות נמנע מלהיכנס לשטח העצום, פרט לימים ספורים של מעבר בשער חקלאי . (שער אחד בחצר ההתנחלות ושני בגדר מחנה עופר.

בכל ימות השנה הוא עומד לרשות המתנחלים,  המובילים סיורים במקום.
 

 

[1] דרור אטקס , גן נעול ע' 51, עמותת כרם נבות

7   מקאם אום א-שייח [U1] 

מקאם אום א שיח נ.צ. 643488 / 213768 גובה 756 מ'.


 

 

מקאם אום א שיח'
צילום: 
אירית סגולי
חצר מקאם אום א שיח' בצל אלון עתיק
צילום: 
אירית סגול
תקרה וקירות מעוטרים בחלל הפנימי של מקאם אום א שיח'
צילום: 
אירית סגולי
תבליט ממסורת צלבנית בתקרת אחד החדרים במקאם אום א שיח'
צילום: 
אירית סגולי

8.     מקאם שייח' זייתון,

נ.צ. 643859 / 212839   גובה: 729 

מקאם שיח ע'אנם

מקאם שייח ע'אנם.  נ.צ. 678672 / 226008   גובה: 853 מ'. על הר גריזים. אתר ארכיאולוגי בניהול רש"ט.

"פה פינת חי" אומר בנו של הצלם על גומחת התפילה המוסלמית . ומדגים בלעג תנוחת מתפלל מוסלמי.  

 

סרטון זה שצולם ביולי 2009 מוצג בגאווה באתר התנחלות בית חורון. הסרט הזה והאחרים מבית היוצר של שי לסלו מבית חורון מראה גם שרכס ביתוניה הוא לכאורה "שטח אימונים " אך למעשה כבר עכשיו הוא משמש אתר תיירות ליהודים בלבד , והמעינות הזורמים בינות לטרסות ועצי הזית של הפלסטינים הם גן עדן לילדי המתנחלים  מבית חורון.


 

. 

 

 

גומחת התפילה במקאם שיח' זיתון
צילום: 
נורית פופר
בנו של הצלם מדגים בלעג תנוחת מתפלל מוסלמי במקאם שיח' זיתון
צילום: 
שי לסלו
טיול של משפחת שי לסלו במקאם שיח' זיתון

9.  מקאם שייח עיסא

מקאם שייח עיסא נ.צ. 650028 / 213732   גובה 670 מ'. מ. נמצא באתר עתיקות בשם "גבעת היקבים". הגישה לאתר דרך התנחלות טלמון. אין אפשרות כניסה לפלסטינים.

באתר עצים עתיקים גתות וממצאים ארכאולוגיים רבים המיוחסים על פי ההסברים הקוליים לתקופת המשנה.

 

חסר חומר מעדויות או מספרים.

 

חורבות מקאם שיח' עיסא
צילום: 
אירית סגולי

III. בקעת הירדן ודרום הר חברון

10. מקאם סת זהרה

מקאם סת זהרה, קבר קדוש סמוך לפסגת קובת אל נג'מה ("כיפת הכוכב"). נ.צ. 650630 / 233407. גובה 689 מ'. כלוא בשמורת טבע בשם "כוכב השחר".  מוכרזת יו"ש מ 17.12.84. שטחה כ 14,200 דונם. הכניסה לשמורה דרך התנחלות כוכב השחר. אין כניסה לפלסטינים.

"הקבר המקודש שעל שמו קרוי כל ההר נקרא על שם סת זהרה הקדושה לתושבי הכפר הסמוך דר ג'ריר, וידועה כ"פטרונית הלידות והתינוקות". הקבר בנוי על יסודות קדומים....ממדי המבנה 5X5 מ' . פתחו של הקבר פונה צפונה כנהוג ברוב קברי השיח בארץ. סימני קמעות בד, סמרטוטי נדר, מנורות חרס של שמן ופח מעידים על שימוש פעיל של תושבי המקום באתר כמקום תפילה, בקשה ונדרים. סמוך לקבר נמצא עץ זית עתיק יומין, המטופל בקפידה וכן עץ אשחר עבות ששרד את החורבן שהומט על החורש". ספי בן יוסף[1]

"עד לשנים האחרונות היו תושבי הסביבה נודרים נדרים ליד קבר זה , ובעבר הלא רחוק אף נהגו לקבור לידו תינוקות שמתו ; כיום תושבי הסביבה ממעטים להשתמש בקבר כאתר תפילה ונדרים .מן האתר יש תצפית מרהיבה על פני מרבית שטחה של בקעת הירדן . [1]

שרידי המקאם נמצאים על הרכס מרחק של כ 500 מ' צפונה מהמצפור. לפי אתר עמוד ענן  קרסה התקרה המעוגלת כתוצאה מבלאי. אנו  מצאנו במקום, שגם הקירות העבים ( כ 50 ס"מ עוביים) שבורים. וכנראה שיד אדם היתה שותפת להרס. אבנים של שרידי הקירות מוטלות בפנים ובחוץ.

המבנה רבוע, אורך הצלע כ 5 מ' . המחראב (הגומחה בקיר בית התפילה שנועדה להצביע למתפלל על הכיוון למכה) נותרה כעדות לכך שהיה כאן בית תפילה.

 

[1] ספי בן יוסף במדריך ישראל החדש 2011 ע'233


[1] קברי קדושים בשומרון ספי בן יוסף בדת ופולחן וקברי קדושים מוסלמים בארץ ישראל הוצאת אריאל נובמבר 1996

ע"מ 110 -111

מקאם סת' זהרה 1975
צילום: 
עמיקם שוב
שרידי מקאם סת זהרה 1918
צילום: 
נורית פופר

חשוב לציין שבצילום למטה ניתן לראות עדר כבשים השייך למאחז ליד התנחלות כוכב השחר רועה בשמורת הטבע. לותר לציין שעדר בדואי או פלסטיני היה מסולק ובעליו היה משלם את המחיר.

השילוט המורה אל שמורת הטבע מציין את שם השמורה והמצפור ע"ש רחבעם זאבי. העבר הפלסטיני נמחק כלא היה.

 

עדר כבשים של מתנחלים רועה בשמורת כוכב השחר
צילום: 
נורית פופר
שילוט למצפור רחבעם
צילום: 
נורית פופר

11.  מקאם א-נבי יקין – בשמורת נבי יקין

מקאם א-נבי יקין נ.צ. 600736 / 215040   גובה 937 מ'.

האתר מכונה מצפה שלושת המלאכים

נבנה על גבעה נישאה (מעל 900 מ') ממנה נשקף נוף על כל רמת מדבר יהודה. על פי המסורת המוסלמית אברהם ולוט השקיפו מכאן על מהפכת סדום ועמורה.  נבי יקין הוא אחד מכינוייו של אברהם, שפסק שכאן התגשם חוק הצדק (אל יקין). על משטח סלע בתוך המקאם יש טביעות רגליים המיוחסות לאברהם. במדריך ישראל (בעריכת ספי בן יוסף מ 1980) מציין הכתוב שהאתר מקודש לכפריים מבַּני נעים ולתושבים אחרים ממדבר יהודה. מסביב למקאם צומחים עצי ברוש , עצי זית, שקד ותאנה.

המקאם נמצא בשטח C כחצי ק"מ דרומית לבני נעים. ניתן לראותו מהכביש המוליך להתנחלות פני חבר. על פי מפת בצלם הוא נמצא בתחום השיפוט ההתנחלותי של מועצה אזורית דרום הר חברון.

על הגבעה יש עמדה צבאית. דקות ספורות לאחר שעלינו על הגבעה התקרבו אלינו 2 חיילים. הם שאלו מה מעשינו שם. לדבריהם, העמדה הוקמה לאחר שנזרקו בקבוקי תבערה לעבר נוסעים על הכביש. עוד סיפרו שיום קודם הגיעה לאתר קבוצה של ארכאולוגים ישראלים ואורחים. התרשמנו שיש תוכניות לפתח את האתר ולהכשירו לקהל היהודי כאתר תיירות . 

מקאם נבי יקין
צילום: 
אירית סגולי
מוצב צבאי על הגבעה של נבי יקין
צילום: 
נורית פופר

ב. מקאמים בשמורות טבע

"ההכרזה על שמורות טבע (נחתמה ביום 1.3.83 ) נעשתה על פי החלטת ועדת השרים להתיישבות, במסגרת 'תכנית לתפיסת שטחים', דהיינו, היא נתפסת כהעברת השטח לשליטה ישראלית. פקחי שמורות הטבע ('הסיירת הירוקה') עוסקים גם "במניעת פלישה של רועים לאדמות מדינה", וכן באכיפת צווים, האוסרים קטיף צמחי תבלין (בעיקר זעתר- אזוב, קורנית ועוד) – פעילות הגורמת לזעם בקרב האוכלוסייה הפלסטינית".[1] (מרון בנבנישתי)

מאז 1983 ועד היום התגברה האכיפה ואיסור על נטיעת עצים חלף אלו שמתו או חידוש טרסות שהרוחות והגשמים פגעו בהן. (סביב שמורת ואדי נחל קנה לדוגמא).

תרבות חקלאית פלסטינית התבססה על נטיעה ושתילה במדרונות ההרים, על טרסות, על שומרות ומקאמים שבהם נהגו לפוש ואף להפקיד כלים חקלאיים ויבול, בטוחים מגנבות בזכות קדושת המקום.

הפיכת תרבות חקלאית זו לטבע, נעשית על ידי אכיפת צווים של שמורות הטבע על שטחים חקלאיים שבסופו של יום מכשירים  את המהפך מכרם זיתים מניב ל"בוסתן" ואת השדות המעובדים ל"ערכי טבע מוגנים.

חשוב לציין, שמרבית סוגי העצים שהוכרזו כ"ערכי טבע מוגנים", עליהם חל צו צבאי מס. 363 הם אותם סוגי עצים שהמסורת הפלסטינית מייחסת להם קדושה, כאשר הם מקיפים את המקאם (קבר השייח).  הקדושה מואצלת מהקבר על העץ ומהעץ על הקבר. סוגי העצים האופיניים בהקשר זה הם האלון, החרוב, אלה אטלנטית, שקד ועוד. לכן נשתמרו העצים ויש ביניהם עתיקים בני מאות שנים.

 

וכך העצים המקודשים המקיפים את המקאם ועליהם שומרים הפלסטינים מפני קדושת המקום - מנותקים מהקשר זה ומוצגים כ"ערכי טבע מוגנים" לפי קריטריונים של רט"ג .

האיסור של רט"ג לסייד מדי שנה ולשפץ את המקאמים והמבנים שבשמורה (כפי שנהגו לפני הכיבוש), אינו מונע ממתנחלים לחרוט עליהם כתובות נאצה גזעניים.

בסקר זה  יוצגו 14 מקאמים, שישראל הכלילה בתחום שמורות טבע. בכל אחת מהשמורות שלהלן יש כרמי זיתים וחקלאות טרסות מסורתית . רשימת מקאמים זו היא חלקית, לפי ציוני מקאמים במפות , עדין לא סיימו להקיף ולתעד את מלא התופעה.

בסקר זה נכללות שמורות בעלות שטח ובמצב תיכנוני שונה. יש בינהן "מוכרזות" ,מאושרות יו"ש או גם מוצעות. יש כאלו שהן בסטוס של מה שנקרא :"שמורה לא מנוהלת " או "מנוהלת חלקית". זה סטטוס זמני שיכול להשתנות בהדרגה לפי צרכי ההתנחלויות שבסביבה והלחץ שלהן על קמ"ט רט"ג.  

 

12. מקאם נבי נון בשמורת ינון שטח C

מקאם נבי נון  (או נבי ינון במפות)  נ.צ. 672226 / 234312   גובה: 652 מ'.

שמורת הטבע בת 26 דונם היא שמורה מאושרת יו"ש מ 4.8.93 אולם לא הוכרזה עד היום מסיבות מדיניות משום שהחל מהסכם אוסלו נדרש אישור הרשות הפלסטינית לשם הכרזה על שמורה.

מקאם  נבי נון   מבנה בן שני חדרים, חצר וללא כיפה עומד על כפת גבעה (נ"ג 662)  סמוך ומזרחית לכפר יאנון ודרומית למאחז גבעת ארנון (נ"ג   777  ) של ההתנחלות איתמר .

על הגבעה סביב המקאם חורשה עתיקה של אלון מצוי, חרוב מצוי ואלה אטלנטית. מבור עמוק שנמצא בחדר הפנימי של המקאם נפלט אויר חם לחלל המקאם. המבנה מאד מוזנח וטעון שיקום . דרומית למקאם ובסמוך לו שרידי מסגד ובמורד הגבעה בית קברות מוסלמי.

לפנינו אתר תרבות ומסורת פלסטינית, הדורש שימור ושיקום ע"י לטובת בעליו הפלסטינים, בני הכפר יאנון. ואמנם רשד מורר  ראש הכפר יאנון  [يانون] סיפר לנו (6.12.17), שפנה למשרדי הרשות בבקשה לאפשר לו לשפץ את המקאם וטרם קיבל תשובה.

לפי המסורות השונות מיוחס המקאם (לפי מורר) ליונה הנביא . הוא הנביא שזכה במספר הרב של מקאמים בגדה לזכרו. לפי השערה יהודית המקאם מתיחס לאביו של יהושע, הגם שקברו הידוע של "נבי נון", לפי המסורת היהודית נמצא בכפר כפל חרס לא רחוק מקבר בנו  יהושע בן נון. בכל מקרה מדובר בדמות מקראית, שקדושה לכל בני הדתות המונטאיסטיות.

רועה צאן מהכפר יאנון , שפגשנו ליד מקאם נבי נון סיפר שיום יום יורדים  מתנחלים מהמאחז גבעת ארנון לאיים עליו ולהפחיד אותו .   .

 

[1] לקסיקון יהודה ושומרון יישובים מנהל וחברה / מירון בנבנישתי הוצאת כנה 1983 ע"מ 122.

מבנה ליד מקאם נבי נון
צילום: 
נורית פופר
מקאם נבי נון
צילום: 
נורית פופר