דוח פעילות שנתית ל 2020
אודות מחסום ווטש
מאז שנת 2001, חברות מחסום ווטש משקיפות – עוקבות, מתעדות ומעלות מודעות לגבי התנאים בהם חיים פלסטינים בגדה המערבית תחת שליטה צבאית ישראלית. בשנת 2004 הפך ארגון מחסום ווטש לישות חוקית עצמאית חל"צ רשומה לא למטרות רווח בשם קרן נשים למען זכויות אדם בע"מ.
ארגון מחסום ווטש כולל כ-200 מתנדבות ישראליות. כארגון עממי של נשים, אנו דוחות את שיטות ההירארכיה ופועלות אך ורק בשיתוף פעולה של צוותים. אין לארגון משרד, אנו עובדות מהבית ובשטח עצמו. ההוצאות הן רק לצרכי הפעילות בשטח, לצרכי התיעוד ולהפצה במדיה.
פעילות מחסום ווטש מקדישות זמן רב, אנרגיה ומחויבות למחאה נגד הכיבוש. אנו מגלמות נוכחות דמוקרטית, אזרחית, נשית במרחבים צבאיים. נוכחותנו יומיום מול חיילים ישראלים ואזרחים פלסטינים היא הוכחה להימצאות ישראלים המתנגדים לכיבוש. תפקיד המתנגדות בישראל חושף אותנו לאתגרים לא מעטים של זכותנו לחופש הביטוי ולהפגנת מחאה, גם בלב חברה הרואה עצמה כדמוקרטית.
2020: שנה שונה לגמרי
השנה היציבה אתגרים, בלשון המעטה. מגפת הקורונה והסגרים שרדפו זה את זה השעו חלק מפעולותינו ושינו מאוד צורות פעולה אחרות. סגרים בתוך ישראל-גופא היו מלווים בתקנות של הרשות הפלסטינית, בתוקפן היו ערים וכפרים בגדה המערבית כולה בסגר מלא.
סגרי קורונה, אלימות המתנחלים, הפגנות מחאה ודמוקרטיה תחת התקפה
שעה שישראל חוותה שתי תקופות סגר
בשנת 2020, למתנחלים הישראלים בשטחי הגדה המערבית עובדה זו לא הפריעה להמשיך ולבצע מעשי אלימות, התעמרות וחבלה. הם מנעו מרועים פלסטינים לצאת עם עדריהם למרעה בבקעה הירדן, דרסו שדות זרועים, הציתו אש במטעים ושטחים חקלאיים שונים, וכרתו עצי זית רבים מספור. למרבה הצער הצבא הישראלי עומד בצד פעולות מסוג זה ואף מסייע להן לעתים, במקום להגן על הפלסטינים.
הפגנות המחאה ההמוניות נגד ראש הממשלה ושרי ממשלתו, והאיומים הגוברים על הדמוקרטיה הישראלית המריצו רבות מחברותינו וחיזקו את מה שלנו מובן כבר מזמן: שהדמוקרטיה הישראלית אינה יציבה וכוחות רבים, בכללם הכיבוש ופגיעות בזכויות אדם, תורמים לכיליונה.
הדוחות שלנו מהמחסומים פירטו צפיפות, פקקי תנועה, אי-פינוי אשפה, ועיכובים לא צפויים נוספים. דרך קבע פנו אלינו פלסטינים לעזרה בהשגת היתרים.
בדוחות שלנו צוין גם כי חלק מן המחסומים היו סגורים או לא-מאוישים כאשר פלסטינים עברו דרך חורים בגדר ההפרדה שהופיעו פתאום, ולא היו תחת מעקב מתחילת משבר הקורונה. הצבא הישראלי מודע לכך, רואה את העוברים, ולא מגיב. פועלים פלסטינים סיפרו לחברות מחסום ווטש כי בגלל המגפה, הרשות הפלסטינית אינה מרשה לפועלים לשוב לביתם אלא אם כן שהו בישראל במשך שלושה שבועות. המעבר דרך החורים בגדר אפשר להם לשוב הביתה בגניבה מדי יום ביומו.
נוכחות קבועה בבקעת הירדן
בבקעת הירדן, התנאים הקשים, העוני ופעולות המתנחלים האלימות נמשכו ללא הפסקה. צוות שלנו ערך ביקורים קבועים בבקעת הירדן ועודכן באופן שוטף על ידי תושבים פלסטינים כאשר לא יכולנו לבקר שם בעת הסגרים.
פעילות מחסום ווטש יזמו בהצלחה תלונה לצבא באמצעות עו"ד איתי מק, בדרישה להסיר מחסום עפר שמנע מעבר מקהילת הרועים באל-פריסיה שבצפון בקעת הירדן. המחסום הוסר כעבור מספר ימים.
האיום בסיפוח הוביל לעניין בינלאומי מחודש באזור. בחודש פברואר הובלנו סיור של עוזרי חברי קונגרס אמריקנים, עיתונאי אמריקני, עיתונאי פלסטיני, וחמישה אמריקנים נוספים, בכללם מי שחיים דרך קבע ברמאללה. היכרנו למבקרים את תושבי בקעה הירדן ואת האתגרים הקשים הניצבים בפניהם. בכפר אל-עקבה פגשו האורחים את חג' סאמי שמסר פרטים על הבעיות עם הצבא. הכפר ממוקם באזור שבו נערכים תרגילים רבים באש חיה, כמו גם ברוב חלקי הבקעה. האורחים שמעו גם על בעיות הנוצרות על ידי המאחזים הלא-חוקיים כמו גם על המחסור במים, כפי שהן מתבטאות למשל בכפר ברדלה.
בהמשך אותו חודש, אירחנו עיתונאי מסוכנות הידיעות היפנית קיוטו. ביוני הדרכנו שני עיתונאים של הניו יורק טיימס בסיור פרטי לבקעת הירדן, שם למדו על מחסומים וחסימות המונעים גישה, על מחסור במים, ועל הריסות. פגישות עם פלסטינים היוו הזדמנות עבורם לשמוע דעות על הסיפוח המתוכנן.
המאמרים הבאים הופיעו כתוצאה מהסיור האמור:
- דיוויד מ. האלבפינגר ואדם ראסגון, "תחת איום הסיפוח, מומחים ישראלים מזהירים מפני סיכוני ביטחון", ניו יורק טיימס, 19 ביוני, 2020
- אדם ראסגון, "פלסטינים בבקעת הירדן חוששים שסיפוח יחנוק את כפריהם", ניו יורק טיימס, 24 ביוני, 2020
גם עיתונאי הארץ פנו למחסום ווטש וחברותינו ליוו אותם בבקעת הירדן. ביקור בקהילת אל-חדידיה פורסם כפודקאסט.
עזרה למשפחות במצוקה קשה:
מתנדבות שלנו ארגנו חלוקת מצרכי מזון לכמה מקהילות הרועים המרוחקות יותר בבקעת הירדן, כגון פסאיל ולעשרות משפחות בח'אן אל-אחמר, מכחול, עין אל-בידה, אל-בורג' ומקאסר. משלוחי מזון אלה היו משמעותיים מאוד למשפחות שלא יכלו לדאוג לעצמן בזמן המגפה.
פרויקט ימי הים בוטל השנה בשל מגפת הקורונה. עם זאת, מתנדבות שלנו הצליחו לארגן טיול לאחד המעיינות המקומיים בבקעת הירדן. צהלות צחוק ושמחה נשמעו מפי כל הנשים והילדים שנכחו שם.
מחסום ווטש ממשיך לפעול יד ביד עם הארגונים 'תעאיוש' ו'דארמה מעורבות חברתית' בבקעת הירדן. אנו מצטרפות לפעילים אחרים בבקעת הירדן בשעות הבוקר המוקדמות כדי ללוות רועים פלסטינים הסובלים דרך קבע מהתעללות אלימה מצד מתנחלים ישראלים.
פרויקט המקאמים: סקירה של השתלטות ישראל על מקומות פולחן ומסורת פלסטינים
בשנת 2020 השלים הצוות שסוקר את המקאמים, את הסקירה המקיפה על כ-40 אתרים היסטוריים: דתיים ופולחניים אליהם גישת פלסטינים אסורה לגמרי או מוגבלת. ניתן לעיין בסקר: באתר האינטרנט שלנו בעברית, באנגלית , ובערבית.
אנו חולקות סקירה זו עם קבוצות עניין שונות, בכללן עיתונאים, חברי כנסת, ארכיאולוגים, היסטוריונים ואקדמאים.
מאמר על הסקירה שלנו הופיע ב-Middle East Monitor. חברת מחסום ווטש פרסמה מאמר העוסק בהשתלטות ישראל על אתרים אלה באתר שיחה מקומית באנגלית (972+) , והמאמר פורסם שוב באתר האינטרנט Housing & Lands Right Network.
צוות המקאמים הפיק סרטון בשם א-נבי דניאל ומקאמים אחרים. הסרטון ניתן לצפייה בעברית ובאנגלית.
צוות מחסום ווטש בבתי המשפט הצבאיים
צוות המתנדבות שלנו בבתי המשפט הצבאיים נכחו בהם 10 פעמים בחודשים ינואר ופברואר. מאז מרץ 2020, פעילותן מושעית בשל המגפה. מספר השימועים צומצם, תיקים הושמעו בווידאו כך שלא היה צורך להסיע אסירים אל בית המשפט, וגישת קהל לבתי המשפט הושעתה לעת עתה.
שרות בתי הסוהר הישראלי אף אכף הגבלות בתוקף תקנות החירום, המונעות מנאשמים בעבירות ביטחון לראות או לדבר עם בני משפחותיהם או עורכי דינם.
עזרה לפלסטינים מנועי כניסה לישראל
צוות זה מקדיש למעלה מ-12 שעות שבועיות ליצירת קשר עם אנשים ועזרה במילוי טפסים, והכנת בקשות להסרת שמם מרשימות המנועים. השנה מצאו עצמם פלסטינים מנועים פשוט משום שבאו מאזורים שהושפעו ישירות ממגפת הקורונה. כדי להסיר את שמם מן הרשימה, נאלצו להציג אישור כתוב של בדיקת קורונה שלילית, ולהגיש בקשה להסרה מהרשימה.
פעילות זו הושפעה גם היא מהמגפה. קשה יותר ויותר לבקש מכתבי בקשה ממעסיקים (הנדרשים להסרת שם מהרשימה). בשנה זו, משרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים החל בתהליך מקוון המאפשר לפלסטינים רבים להגיש בקשות בעצמם.
ב-2020, הוגשו 1,489 בקשות. מהן, 437 (47%) הוסרו מרשימות המנועים, מסך כל 922 הבקשות שנענו. להגשת הבקשות פעלנו בצמוד לשני משרדים בחברון.
קיבלנו 23 פסקי דין חיוביים מתוך 53 הערעורים שהוגשו (בעזרתו של עו"ד תמיר בלנק) על מניעות שב"כ ומשטרה (בהשוואה ל-190 עתירות ב-2019). השנה חלה ירידה במספר העתירות עקב הסגרים, שלא אפשרו לנו לפגוש אנשים כדי לקבל מידם מסמכים חתומים, וכן בשל המשברים הכלכליים שהמגפה חוללה ולא אפשרה לאנשים לעמוד בעלויות.
סיורים והרצאות
בתקופה הקצרה שחלפה מפרוץ המגפה ועד לסגר, ערכנו מספר סיורים לאורחים כמו גם לחברות מחסום ווטש עצמן. נאלצנו לדחות סיור חדש לבקעת הירדן שתוכנן למרץ ולאפריל.
במקום סיור מפגש מקוון
מפני שלא ניתן היה לקיים את הסיורים בשטח, התחלנו לקיים וובינרים חודשיים על כל אחת מפעילויותינו.
הראשון התמקד בכפר קדום, אחד המקומות בהם מבקרים הסיורים שלנו במרכז הגדה המערבית. וובינר זה נערך בחודש אוקטובר והשתתפו בו כ-100 איש, המספר המרבי שהתאפשר לנו. בחודש נובמבר ערכנו ובינר על בקעת הירדן, בהשתתפות כ-200 איש. וובינרים נוספים מתוכננים לשנת 2021 כולה
שיחות עם נוער ישראלי על הכיבוש וזכויות אדם
בחודשים ינואר ופברואר ערכנו 12 פגישות (שתיים מהן כללו סיורים) עם 550 צעירים במכינות קדם-צבאיות, כמה בתי ספר, וסניף של לוחמים לשלום. בשל מגפת הקורונה, כל הפגישות לאחר מכן בוטלו. ביוני חודשו הפגישות ונפגשנו עם 46 צעירים בשתי מכינות קדם-צבאיות. בדצמבר ערכנו שתי פגישות: האחת עם 36 נערות במכינה דתית והרב המנהל אותה מההתנחלות עפרה – לבקשתן.
דברור במדיה, אתר האינטרנט ודף הפייסבוק של מחסוםוטש
מחסום ווטש צוין ביותר מ-20 כתבות בעיתונות ישראלית וזרה בשנת 2020. בנוסף, הופענו גם בכמה מאמרים אקדמיים שפורסמו ב-2020. פרסמנו בעצמנו 3 ניוזלטרים בעברית ובאנגלית במשך השנה, אותם שלחנו ליותר מ-3000 מנויים.
משאבים ומאמצים רבים הוקדשו לשדרג ולעצב מחדש תוכן וצורה באתר האינטרנט שלנו. האתר החדש כבר עלה ופועל כעת, ואנו בטוחות שהעיצוב החדש יעניין את המשתמשים ויגרום להם להתעמק במידע המוצע באתר וללמוד על פועלנו. בסוף שנת 2020, היו לנו 7,369 עוקבים בפייסבוק, מספר הגדל לאט אך בעקביות מאז 2019. אחד הפוסטים שלנו הגיע לכמעט 5,000 איש ופוסטים רבים הגיעו אל 1,000-3,000 איש. בתקופה זו, פרסמנו כמה פוסטים שהגיע לכמה אלפי קוראים בכל פעם. ב-1 ביוני, פתחנו בקמפיין ברשתות החברתיות נגד הסיפוח הישראלי המתוכנן בגדה המערבית. היצגנו דמות שונה בכל יום שהכריזה כי הסיפוח לא יצלח וכי נדרש שישראל תשים קץ לזכותה על בקעת הירדן ובמקום זאת תציע שלום. ב-30 ביוני הגיע הפוסט האחרון בקמפיין זה ליותר מ-3,000 איש.
