בת 85, 145 ס"מ, שמאלנית | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

בת 85, 145 ס"מ, שמאלנית

בת 85, 145 ס"מ, שמאלנית

שני, 7 דצמבר, 2020
source: 
מכתבים למערכת, הארץ
מְחַבֵּר/ת: 
חנה בר"ג, חברת מחסום ווטש

בת 85, 145 ס"מ, שמאלנית

בתגובה על "אלפים מחו ליד מעון ראש הממשלה; כ-30 מפגינים נעצרו", מאת ניר חסון ("הארץ", 5.12)

במוצאי שבת השתתפתי כמדי שבוע בהפגנה בבלפור. החניתי את מכוניתי ברחוב סוקולוב כי ניסיון של שבועות לימדני, שמשם אוכל לצאת הביתה בבוא העת. בדרכי להפגנה כשבידי כלי להפקת רעש נתקלתי בקבוצה של חמישה בחורים בפיאות וכיפות גדולות, שחשבו שאני "זונה שמאלנית מחורבנת". אשה בת 85, 1.45 ס"מ ו-42 קילוגרם. מאז שנותי הראשונות במחסום ווטש לא קיבלתי "מחמאה" כזאת. כנראה "מתחת לחגורה" עדיין נפוץ.

המשכתי להפגנה וחזיתי במשטרה, שהיתה פזורה כמדי שבוע לאורך כל הדרך בכוחות מטורפים - מתכוננת ל"חגיגה". ארבעה סוסים ליוו אותי בדרכי לכיוון כיכר הדמוקרטיה. סוסים יפים, שעוד מעט ייהפכו לחיות פרא - כך נוהג סוס משטרתי. הפגנתי עם רבים רבים. אחרי כשעתיים החלטתי שהגיע הזמן לשוב הביתה. ירדתי לרחוב סוקולוב, ושם פגשתי במג"בניק אדיר ממדים, שצרח עלי: "גברת את לא יכולה ללכת כאן". המשכתי ללכת עוד כמה צעדים, לא כהתרסה, אלא כי לא חשבתי שהכוונה אלי, בהיות הרחוב פנוי וריק מאדם.

"גברת את חירשת?"

לא, חבר, אני לא חירשת, אם כי בגילי השמיעה כבר לא מה שהיתה בעבר. עצרתי. "כן, מה העניין".

"אסור ללכת מכאן".

"הנה המכונית שלי, אני רוצה לעזוב".

"סתומה את לא מבינה מה שאני אומר".

"אני מבינה היטב, אבל מנסה להסביר לך, שהנה המכונית שלי, זו היונדאי האפורה שעומדת כאן".

"גברת, את סתומה? אסור!".

"סליחה, למה השם שלך לא נראה, אני רוצה את שמך ודרגתך". האמת, אולי לראשונה זה זמן רב קצת פחדתי, אחרי הכל אני בקושי דוד, והוא בגודל של שני גוליתים. ובעיקר - לו הכוח. באותו רגע קרא לעברו שוטר בכחול: "תן לגברת ללכת למכונית שלה". ואז, אמנם בשקט, הופיעה השורה: "לכי, שמאלנית מסריחה. כולכם שקרנים, שום מכונית".

לבושתי הלכתי הביתה. ואם לא ידעתי עם איזו משטרה יש לנו עסק, קיבלתי הסבר פשוט, קטן, שהסתיים הפעם בלי אלימות.

חנה בר"ג, ירושלים