א-טוואני; א-תוואני | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

א-טוואני; א-תוואני

תושבי המקום באו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20 מהכפר יטא, המשמש להם עד היום יישוב האם.
האנתרופולוג והמזרחן יעקב חבקוק שהה בקרב יושבי המערות בין השנים 1977–1980,[2] שבמהלכן היה גם בא-תוואני וזכה לשיתוף פעולה. הוא כותב כי אנשים מיטא עזבו את כפר האם והתיישבו בחורבות נטושות, תוך ניצול האדמות הראויות לעיבוד, כרי המרעה לרעיית צאן ואת שפע המערות הטבעיות למגורים. התושבים שהשתקעו במערות היו ממשפחות שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים בכפרי האם, וכן רועי צאן שלא עמדו לרשותם די שטחים למרעה. הגברים נשלחו להשתלט על חורבות נטושות בסביבה, וכאשר נמצא כי המקום ראוי למגורים וניתן להתקיים בו הביאו את בני משפחתם. לאחר שיישובי הבת הוקמו, הם הפכו למקום מקלט ומפלט לבני חמולות ומשפחות שהסתכסכו עם משפחות אחרות.  חלק מהתושבים מתגוררים במבני בטון שנבנו מעל המערות. בתחום הכפר כמה בורות מיםinfo-icon ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה. (ויקיפדיה)
חברות מחסום ווטש עורכות משמרות לכפר זה בהיותו מוטרד קשות על ידי מתיישבי האחזויות סמוכות. הטרדה בולטת במיוחד היא של הילדים בדרכם לבית הספר. עד כדי כך שנדרש ליווי צבאי לילדים כדי לחצוץ בינהם לבין הפורעים. 

חסימת חסמו דוכן הירקות בגבעות אדמה
מימין נמצאת התנחלות נגוהות ובפינה השמאלית למעלה - גבעת הבוסתן.
ארכיטקטורה של כיבוש: חומות בטון, גדרות תיל, פילבוקסים ומחסומים
רכיז אחרי ההריסות
הצג את האלבום המלא