איך היה השנה בים? פרויקט "ימי הים" בקיץ 2018 | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

איך היה השנה בים? פרויקט "ימי הים" בקיץ 2018

שלישי, 4 דצמבר, 2018

"החוף כבר מרגיש אותנו כגוף בתוכו. ואין לדעת אם יסתדרו בלעדינו. זה היום האחרון שלנו בעונה, ויש את כל הרגשות המעורבים של שמחה ועצב פרידה. היתה עונה נהדרת מכל הבחינות..."

מדיווח של גילי על יום הים האחרון ב-16.8 .

 

כל יום ים שהתקיים הקיץ – עשרים וחמישה בסך הכול -  תועד בידי המתנדבים, לרוב בהתרגשות רבה. למשל:

 25.6.2018: קבוצה מבית אומר

בבוקר יום שני השבוע התקיים היום הראשון בשנה ה-12 לקיומם של ימי הים לילדים ואימהות פלסטינים. ׳ארבע האימהות׳ של הפרויקט צביה, עמירה, ריקי ורחל התקבצו יחד עם קבוצת המתנדבים בחוף תל ברוך. הקבוצה שאמורה הייתה להגיע נבחרה מהעיירה בית- אומר שליד חברון. לאחר שהמתנדבים הציגו את עצמם, עמירה הציגה את סיפור הפרויקט, כיצד התחיל וכיצד התפתח במשך השנים, וריקי נתנה סקירה על העיירה בית-אומר והקשיים שמלווים את חייה כתוצאה מהכיבוש והתנהגות המתנחלים והחיילים. בהמשך חולקו התפקידים בתוך אנשי הקבוצה, והוצג המציל המקסים מהראן, ניתנו הוראות הבטיחות והחלה הציפייה להגעתה. ואכן תוך זמן קצר התקבלה ההודעה שהאוטובוס הגיע, ומיד אח׳כ נשמעו קולות הצהלה של הנשים והילדים כשנגלה לפניהם הים. בהצגת המתנדבים אמר רן רייטר שכאדם הפותח כל יום את יומו בים, כואב לו לחשוב על אנשים שגרים קרוב כל כך לים, ולא רק שאינם יכולים להנות ממנו, הם אף אינם יכולים לראות אותו. ואכן, הפלפונים שבידי האימהות והנשים הצעירות הנציחו דבר ראשון את מראה הפלא הכחול שמול עיניהן. ראיתי אותן מתקרבות למים ופשוט מצלמות אותם אם בתצלומי סטילס ואם בוידאו. אח׳כ הצטלמו כשהן מולו, בקבוצות או כיחידים. את הילדים עניין רק לדהור מהר לתוך המים הכחולים, כשהם גוררים איתם את הגלגלים המנופחים. שעות של אושר, צחוקים בלתי פוסקים, צהלות שימחה ופחד מהגלים הסוערים איפיינו את השהות, שהופסקה מפעם לפעם לשתיה ואכילה.  כל כך מעט וכמעט בנלי עבור תושבי ישראל, אך כל כך לא מובן ואפילו למרבית הטרוף, לא טבעי לבני אדם אלה, המנושלים מזכויות היסוד שלהם כבני אדם ואזרחים. אך המעט הזה שעבורם הוא כל כך הרבה, היה  עטוף בכל כך הרבה אהבה, של כל הקבוצה שסבבה אותם, שנוצרו שם, בחוף תל – ברוך רגעים צרופים של אושר גם לבאים אך גם למקבלי פניהם. הרגעים המיוחדים ביותר שלי נוצרו עם ילדה בת 9, לבושה בחולצה וטייטס אדומים, שערה קשור בגומיית קוקו, והחיוך לא מש מפניה כשלמדה מהר כל כך להנות מהים ואף ל׳תפוס גלים׳. בלי מילים, רק עם מבט ויד מושטת נוצר ביני לבין יקין דיאלוג שישאר בליבי לנצח, ואני מודה לה על כך מעומק הלב, ומאחלת לכולנו שיגיע היום ואנשים טובים אלה יוכלו להגיע בכוחות עצמם לים הכחול.

 

אתם מוזמנים לקרוא את הרשמים מכל יום שתבחרו...     

ועל הפרויקט ותולדותיו, קראו באתר הייחודי לו: https://minelbahar.com/


 

צילום: 
הרייט גוטווין שגם ציירה...
פעילות ילדים ביום הים
צילום: 
אסנת אבידן
פעם ראשונה בים
צילום: 
אורנה נאור