א-ראם, קלנדיה, יום ב' 30.6.08, בוקר
07:15 מחסום א-רם
מעט אנשים עוברים במחסום. תור לא ארוך של מכוניות. הבדיקה מהירה. מפקד המחסום אומר לנו שבעוד שבוע יתבטל המחסום. האנשים שגרים בינו לבין החומה זכו בבג"ץ וכולם יקבלו תעודות כחולות ולא יצטרכו יותר להזדקק לשרותי מחסומים.07:45 מחסום קלנדיה
מאות אנשים עומדים לפני הקרוסלות. התור מגיע, בשלושה מסלולים, עד הספסלים הכתומים באולם הכניסה. רבים הנדחקים גם לכניסה הימנית "ההומניטרית". רופא ניגש אלינו, חיוור כולו מכעס ומתלונן על שהוא מחכה שעה וחצי ולא נכנס. השוטר, שאין לי מילים לתאר את התנהגותו , 'גברת, אני לא עובד בארגון שלכם, תפני ליחסי ציבור במשטרה'. פשוט מתעלם, עומד בפוזת פישוק הרגליים הגברית ומעיף מבטים ולא מתייחס.ארבעה גברים פונים אלינו ומספרים שאישורי העבודה שלהם נלקחו מכיוון שנדחפו בתור. הם לא קפצו מעל הגדר, אבל באיזה שהוא אופן נדחפו. אחד מהם אמר שיש לו שישה ילדים וצריך להביא אוכל הביתה. אין עם מי לדבר חוץ מהשוטר הנורא. רוני מטלפנת לכל העולם, כולם מסכימים שאי אפשר לקחת להם את אישורי המשטרה. אז מה? לקחו להם ומי יחזיר כשהשוטר ממלא את הרחבה והקצין מתחבא בתוך קופסת הזכוכית. אחרי שעה וטלפונים מרובים השוטר יוצא עם אישורי העבודה, מוסר אותם לאנשים ואומר שהם מבוטלים: 'תלכו לבית -אל ושם תקבלו אישורים חדשים, אם בכלל ייתנו לכם'. ארבעת האנשים בכל זאת נכנסים פנימה ומכיוון שלא ראינו שיצאו, סביר לחשוב שהאישורים שלהם לא בוטלו. חנה ב' שאיתה שוחחנו בנושא אמרה שאם יימצא אדם שיהיה מוכן להעיד שאישור העבודה שלו נלקח מכיוון שנדחף בתור, היא תהיה מוכנה לטפל בנושא .
בחור צעיר מבקש שנעזור לו לקבל את אישור העבודה בחזרה. הוא עובד במעלה אדומים ונסה היום להיכנס דרך קלנדיה והאישור נלקח ממנו מכיוון שאסור לו להיכנס משם. שוב טלפונים, ושוב חוסר התייחסות כאילו והרגשת אין אונים קשה. בינתיים התמעט התור והמסלולים השתחררו קצת מהאנשים הנדחפים והדוחפים .
ניגש אלינו גבר ובנו כבן 20, חרש אילם . הגבר סיפר לנו שהוא עובד כבר 15 שנים בישראל, והיום נאמר לו לעמוד בצד, לאחר זמן אמרה לו החיילת שהתעודה שלו איננה שלו והחרימה את התעודה. בטלפון לאלי מהמת'ק הוא אמר שראו במצלמות את האיש נותן את האישור שלו לאדם אחר. השוטר הגיע לגדר והזמין את האיש להיכנס לחקירה. הסיפור לא ברור, האיש נראה אמין ומדוע דווקא במחסום ייתן את התעודה שלו למישהו , הרי אפשר לעשות זאת בכל מקום ולא דווקא מתחת למצלמה. אחרי כחצי שעה יצא הבן ורוני בקשה את מספר הטלפון של אביו. הוא רשם אותו בספרות ערביות ומישהו מהאנשים רשם את המספר בספרות מוכרות. רוני טלפנה למספר הטלפון כמה פעמים אך קיבלה תשובה שהטלפון איננו מחובר. כך שאיננו יודעות מה קרה לו וזה מתאים למשמרת המדכאת והמייאשת הזאת, וסליחה על ההתבכיינות.