בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום ב' 20.10.08, בוקר

Observers: 
אנלין ק., רינה צ.(כותבת)
20/10/2008
|
Morning

 

 

 

סיכום: משמרת ללא ארועים מיוחדים. שיגרת מחסום מייאשת.

למדנו שאפשר להיכנס לשכם באופנוע ללא תסריחinfo-icon מיוחד וישראלים מורשים להיכנס לשכם (כנראה רק ערבים).

נכה עם קביים הבהיר את הקושי לכל מיני אנשים לעבור ברגל את המרחק בין המוניות.

החיכוך בין החיילות במחסום לבין הגברים הצעירים שיש להן שליטה עליהם עוררו בנו מחשבות על מה קורה ליחסים בין המינים כשהם משתלבים ביחסי כובש-נכבש.

שוב צילם אותנו אחד החיילים, לדבריו לצורך משפטי כלשהו של הצבא,וזו הוראה מגבוה.
 

הכניסות לכפרים מרדא וביתא - פתוחות. הכניסה  לזיתא חסומה לכלי רכב.

צומת זעתרא - 7.30

10 מכוניות מכיוון חווארה. כ-8 מכיוון מערב.

בחזרה מחווארה התעכבנו בצומת, שהיתה כמעט ריקה מכלי רכב. המפקד, סגן במילואים, סיפר שהבדיקות מידגמיות, ולכן אין תורים ארוכים.


בית פוריכ -
7.40-7.55

תנועה ערה יחסית של הולכי רגל לכיוון שכם. תור אחד של גברים. כאשר מגיעות נשים, מפנים להן את התור . כל הזמן היו בין 20-30 גברים בתור. תיזמנו זמן המתנה - 12 דקות. מכיוון שכם מעטים היוצאים.

יש רק מסלול אחד למכוניות .לא ראינו אף מכונית יוצאת משכם. המכוניות מכיוון בית פוריכ מחכות במגרש החנייה ובכל פעם מתקדמת מכונית אחת לעמוד מול המחסום, כך שלא יחסמו את "ציר מדיסון" המקודש רק למכוניות ישראליות, שהוא כביש לתפארת ריק ממכוניות למלוא העין.כשיצאנו עמדו 10 מכוניות בתור.

צפינו מעבר לכביש, ליד השלט האדום, משם נוח יותר לראות את הנעשה במחסום. אף חייל לא התייחס אלינו.

בעל בית הקפה שיקם את הזולה שלו. הוא חושב שמתנחלים שרפו את "כיבשת הרש"  שלו. הם עושים צרות רבות לתושבי האיזור.


עוורטא-
8.05

בצומת - משאית שכל הפירות והירקות שהיו עליה התפזרו על הכביש. הנהג אוסף מה שניתן.

במחסום- 6 מכוניות ומשאיות מכיוון שכם, ושתיים בכיוון ההפוך.


חווארה -
8.10-10.10

הולכי הרגל מכיוון שכם עומדים בשני תורים. האחד- לנשים וגברים מבוגרים - נבדקות תעודות, בלי מגנומטר. התור עובר מהר. בשני - גברים צעירים (בדרך כלל עד 45 ) - בודקים ת"ז מול רשימת מספרים מקוצרים, את בעלי התיקים שולחים לשיקוף במכונית מעבר לכביש, ומעבירים במגנומטר, מה שאומר - להסיר חגורות, להוציא הכל מהכיסים, לפעמים
לחלוץ נעליים , להוריד טבעת. ראינו גבר עובר 5 פעמים דרך המכשיר המצפצף, ובכל פעם מנסה להסיר עוד משהו. המ"צדיקית צועקת בכל פעם שהיא מפעילה את הקרוסלה "תעל" יאללה תעל". כל הזמן יש כ-20 איש בתור.
רק ב-9.25 פתחו עוד תור.

אין מעוכביםinfo-icon. אין כלב.

מעבר לכביש התחילו ליישר את הקרקע לעוד מסלול, ולכן מכונית השיקוף עברה לעמוד לפני ה"מבנה ההומניטרי". אגב, הוא משמש למנוחה של החיילים במחסום.

נציג המת"ק ע. ניגש אלינו . אם נזדקק לו -ישמח לעזור.

כרגיל, אין כמעט רכבים. פתאום מגיע אופנוע - מאוד נדיר בשטחים. מסתבר שהוא לא צריך תסריח כדי להכנס לשכם.

תייר אירופי עם שני תרמילים גדולים עובר בלי להישלח למכונת השיקוף. גם כאן האשכנזים מופלים לטובה.

  • 9.0 - מגיע רכב צבאי. החיילים מצטרפים לחיילי המחסום. יש מעל 10 חיילים במחסום.

שני גברים ישראלים ניגשים לממצדיקית מכיוון הכניסה למחסום לברר אם מותר להם להיכנס לשכם, ואם יתנו להם לצאת. היא טיפלה בהם באדיבות לא רגילה. מסתבר שמותר.

בעמדה ממול התיישבה הממצדיקית השניה וכיוונה את הרובה למעבר שבו עוברים הפלסטינים אחרי הבדיקה. כשכיוונתי אליה מצלמהinfo-icon העירו לה והיא הורידה מיד את הרובה.

וא-פרופו צילום - כבר חשבנו שנעשינו פרנואידיות במחשבה שהחיילים המצלמים אותנו במחסום עושים זאת באופן שיטתי ובהוראה מלמעלה, והיום אף אחד לא מצלם. אמנם במאוחר- מגיע חייל לצלם אותנו . שאלנו בשביל מה. הוא אמר שהוא מצלם כי עברנו את הקו הכחול, ושזה עובר לתביעה (?). האם ייתכן שהצבא אוסף עדויות למאבק משפטי בקשר לעמידתנו במחסומים בכלל, ול"קו הלבן" בפרט?

9.20 - חייל ניגש להעיר לנו בקשר לקו הכחול. הוא לא מוותר לאנלין עד ששתי נעליה יהיו מעבר לקו. מאז, כל פעם שזזנו קצת - חזר לגעור בנו. מה זה משנה ? זה מפריע להם.

זוג מבוגר עם ילד קטן בוכה עובר. הילד קיבל מכה ממשהו. הם עומדים על ידנו וביחד מנסים להרגיע את הילד. מיד ניגש החייל לסלק את כולנו מעבר לקו הכחול.

9.35 - תיזמנו 5 דקות למעבר של גבר בתור. זה לא פשוט לעשות, כי אנחנו לא רואות כמעט מה נעשה  בצד השני של התור.

שמנו לב שבכל פעם שעובר גבר צעיר נאה הממצדיקית מורה לו להרים חולצה ושוזפת עיניה ב"קוביות" בבטן. המיפגש בין נשים צעירות בעלות סמכות  עם גברים צעירים הנתונים לשליטתן הכמעט מוחלטת ,כמו זה המתרחש במחסום, הוא נושא ראוי למחקר.

אישה מבוגרת פונה אלינו בגרמנית. היא חיה 30 שנה בברלין. בעלה ואחיה מתו. היא נשארה ערירית וחיה אצל קרובי משפחה בשכם, ומתגעגעת נורא לגרמניה.

9.55 - נכה עם קביים עובר לכיוון שכם על הכביש ונעצר על ידנו. אין לו יותר כוח לעבור ברגל את המרחק בין המוניות שבכניסה למוניות שמעבר למחסום- כ-250 מ' לפי הערכתנו. (זה המרחק שצריך כל אחד לעבור - נשים עם ילדים על הידיים, זקנים, חולים, בכל מזג אוויר). ביקשנו את החיילים הבודקים את המכוניות הנכנסות למצוא לו טרמפ. , וכעבור מספר דקות הוא עלה על מכונית.

מצאנו כתובת מקסימה על הקיר שעל יד הצינוק :עד מתי ?