עטרות, קלנדיה, יום א' 1.2.09, אחה"צ

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
רוני ה', תמר פ' (צילום ודיווח)
Feb-1-2009
|
Afternoon

מחסום עטרות:

3.15 – למרות שהשעה היתה שעת טרם העומס היומי, עשרות מכוניות כבר חיכו לתורן בקדמת המחסום כששוטרי מג"ב בודקים בקפידה כל ערבי ומסתחבקים עם כל יהודי.
די בחצי דקת עיכוב לכל רכב כדי שהמעבר במחסום תמוה זה יארך זמן רב.

מחסום קלנדיה:

3.40 - שני מסלולי בידוק פעלו ולא נוצרו עומסים במחסום להולכי הרגל.

נער פלסטיני שניסה להתגנב ללא אישור נתפס והוחזר לאחור. הוא וכול המצויים במחסום שמעו את  החייל המופקד על הבדיקה קורא לעברו: "בן זונה, תלך הביתה!"
משהגענו מולו שאלנו אם זה הנוסח הנלמד בקורס יחידת המעבריםinfo-icon. החייל שטח באוזנינו מבעד לזכוכית המשוריינת את משנתו הדידקטית ש"זה סוג של כוח שצריך להראות כדי שהבחור שמנסה להתגנב שלא לפי החוק, ידע את מקומו". משלא שוכנענו, ניתק עמנו מגע.


ברחבת מחסום הרכבים נוסעים רבים שהמתינו בקור וברוח לאוטובוסים שהתמהמהו מלהגיע. האוטובוסים עוכבו זמן רב יחד עם שאר הרכבים בצד הצפוני של המחסום (מסיבה שלא עמדנו על פשרה), המעבר התנהל בעצלתיים ועומס רב מכל הכיוונים נוצר בכיכר הצפונית.

- גלי האשפה הולכים ונערמים והמראה הנגלה למגיעים אל המקום הקרוי "מעבר גבול" מעיד על יחס הריבון לנתונים למרותו. (תמונה תשלח).

 

- מיודענו מ. מוכר הקפה, שלמרות התנכלויות מצד הצבא ופקחי עיריית ירושלים נותר אדם אופטימי, מקווה להשיב לשגרת חייו מעט מ"הטוב" שהיה בעבר. מ. סיפר שהוא משתדל לקבל חזרה אישורי מעבר כדי שיוכל כפעם לעבוד בשיפוץ בתי מתנחלים.

- חבר אחר שלנו, ע. מנסה לשקם את הבסטה שנהרסה בסמוך ב"יום הפשיטה הגדולה" וטרם איבד תקווה שמשאת נפשו תתקיים והוא יהיה סטודנט מין המניין למדעים.

 

מהיכן אנשים אלו ודומיהם שואבים  אופטימיות  ותקווה? –

 

- "אם יש את נפשך לדעת את המעיין

ממנו שאבו אחיך המדכאים

בין מצרי שאול ומצוקות שחת, בין עקרבים –

תנחומות אל, בטחון, עצמה, ארך רוח

וכח ברזל לשאת יד כל עמל, שכם

הנטוי לסבול חיי סחי ומאס, לסבל

בלי קץ, בלי גבול, בלי אחרית – "

מתוך:אם יש את נפשך לדעת/ח.נ. ביאליק

 

חדש על החומה:

- מלבד הכתובת המופלאה הכתובה הפוך בקצה העליון של החומה והאומרת:"IMAGIN, WAR IS OVER", נוספו בשבוע האחרון מספר כתובות וציורים:

 

- הציור שבמרכזו ילד אוחז מכחול ודלי צבע שצייר שבר תקווה בחומה, זה אשר לפני מספר שבועות מולא בלבנים בבחינת סתימת הגולל על התקווה,  שוב עבר מהפך: שוב נסדקה החומה שבציור, שוב פתח נפער ובו כתובת בגרמנית: שם (היוצר?) חתום בתוספת "היה אתמול" ומימין בתחתית הפתח:  Scheiss (חרא) חוזר שלוש פעמים.

 

-כתובת חדשה באנגלית המופנית לאל:

"TAKE A LOOK AT YOUR PROMISED LAND YOUR DEED IS THAT GUN IN YOUR HAND"

 

- דגל ישראל ולידו: "=BUILT ON RACISM".

 

מחסום ג'בע/ליל:

4.50  עד 5.45 - ת שני הקילומטרים האחרונים עד המחסום נסענו במשך 55 דקות! מאות רכבים זחלו אל המחסום משני עבריו.

טלפנו למוקד ההומניטארי: שם כבר שמעו שיש במקום עומס, הם לא ידעו את פשרו ואמרו שמבררים ומנסים לפתור את הבעיה. גם מחמ"ל עוטף ירושלים קיבלנו תשובה דומה.

רק כשהגענו אל המחסום וראינו שהבדיקות נערכות לנוסעים בשני הכוונים ואחרי שהחיילים במקום צרחו על רוני "תעופי מכאן, יש לנו התראה חמה!" (התראה מסתורית ששום גורם אחר לא ידע אודותיה) ורק אחרי שצפינו במפקד המחסום אלירן שהיה עסוק בלשאוג לעבר אנשיו: "ר ק   ל י ב ר מ ן!",  כי אלירן הוא מסוג האנשים שאינם מסוגלים לבצע שתי פעולות בו זמנית, כלומר: כשהיה עסוק בפעילותו הפוליטית או בעישון, התנועה נעצרה כליל. השעה הייתה שעת שיבת האנשים לביתם מיום עבודה. טור המכוניות הנוסעות לעבר רמאללה הגיע עד כיכר אדם. ויש לחזור ולהזכיר שמחסום זה אפילו צידוק בטחוני אין (לגרסת הצבא), רק אז הבנו את הגורם לעומס החריג.

אלירן שמצא בנו אוזניים להשמיע להן את משנתו הפוליטית, המשיך מעברו השני של הכביש לצעוק במלוא גרון:"אין לי ארץ אחרת" ו"אנחנו לא רוצים מלחמה, אבל אין ברירה, במלחמה הם הרגו לנו חיילים" ועוד מאותו הנוסח.


הודענו למוקד ההומניטרי על המציאות בשטח וסיבתה. הקצין האחראי לא היה באותה שעה, לכן טלפנתי מאוחר יותר ודיברתי עם עוז שהבטיח שתלונתי על העיכובים המיותרים והארוכים שמתבצעים בשרירותיות במקום יטופלו. ציינתי והדגשתי באוזניו שהעובדה שאלירן מקיים תעמולה פוליטית לא היתה מביאה אותנו להתלונן אם הדבר לא היה גורם לכזה כאוס במחסום וכי זאת מציאות החוזרת על עצמה כפי שדווחו חברותינו שהיו במקום ביום רביעי.