א-ראס, ג'וברה (כפריאת), ענבתא, יום ד' 7.1.09, אחה"צ

16.20 ענבתא. השטח ריק. מעט המכוניות שמגיעות - חולפות ללא בדיקה, וזאת בשני הכיוונים.

החיילים מילואימניקים. אחד דתי - פציפיסט (לדבריו), והשניים האחרים מודיעים לנו "אנחנו אתכן". ימות המשיח.

עוד שבוע יסיימו את תקופת שרותם.

16.35 אנו עוזבות.

16.45 ג'בארה, מחסום התאנים - ריק. נותנים לנו לעבור, ואנו מבקשות שיפתחו לנו את השער לג'בארה. אין בעייה.  מפקד המחסום מגיע אל השער לפתוח לנו, פונה אלינו ואומר: "כל הכבוד לכן".

אנו ממשיכות אל א-ראס. גם כאן מברכים אותנו עם חיוך רחב ונעים.

(איזה יום יפה היום! לא רק השמיים בהירים).

חוזרות לשער ג'בארה, מיד פותחים לנו, וב 17.00 אנו יוצאות הבייתה.

למרות שהכיבוש עומד על כנו, והמלחמה הורסת והורגת  - המילואימניקים המשרתים היום במחסומים שביקרנו - השרו עלינו מצב רוח נעים, שאינו תואם כלל את המצב . איזה אבסורד.