קלנדיה, יום ד' 10.12.08, אחה"צ
Share:
Observers:
איבון.מ,מרתה,רותי.ב (דו"ח משותף).
Dec-10-2008
|
Afternoon
"מתייחסים אלינו כמו לירקות,זה פה ,זה שם".
15:46 עטרות אין תור,התנועה זורמת.
מסלול הרכבים 3 מסלולים פתוחים,בשלישי רכב משטרה.מפקד הסיור של הנדסה קרבית מרצה לנו את משנתו.לא מעבירים אזרחים יהודיים דרך הככר,כדי לצמצם נזקים. בחניית המיניבוסים,מאפשרים רק לשני רכבים לחנות במקביל,כי אם יעמדו שלושה
ויהיה פיגוע,אי אפשר יהיה לראות.
16:16 בתוך המחסום פתוחים שרוול
1 ו-3.בחורה צעירה עם דרכון אמריקאי, מחכה לחדוש ויזה ולתעודת זהות כחולה (בידה אישור ממשרד הפנים)ובכ"ז נאלצת יום יום בשובה מהעבודה לתמרן דרך איזה מחסום תחזור הביתה לירושליים, תלוי בחייל המקרי מולה.
אמא עם עגלה ועוד שתי ילדות קטנות,רוצה לעבור בשער ההומניטרי. אין לחצן וגם האפשרות להסב את תשומת לבו של החייל בלתי אפשרית,אלא להיעזר באדם נוסף ורצוי מהצבע הנכון.אחרי שצלחה את המעבר הראשון בעזרתנו,עדיין עליה לעבור בקרוסלות השניות.
ושוב משפחה עם דרכונים אמריקאים,באו לבקר את משפחתם לחג,כדי לבקר את החלק שמעבר למחסום צריכים לבקש תסריך חדש כל שבוע. לא הצליחו לעבור הפעם.
16:38התורים מתארכים.הרבה משפחות עם ילדים.הרבה אנשים שהתנהלות המחסום לא מוכרת להם.אדם מבוגר מחפש שירותים,יוצא מהתור אבל השירותים נעולים!!! התור מתארך מכלוב הכניסה ועד אמצע הסככה.
שוב אמא עם עגלה,וכמעט בלתי אפשרי לתקשר עם החייל בבודקה לצורך ה"מחווה ההומניטרית" הזאת 17:00התורים התקצרו.3 מסלולים פתוחים.
17:25מעבר הרכבים מצפון מסלול אחד לרכב פרטי,עם דרישה חדשה לכבות אורות!
שישה מיניבוסים ממתינים כל אחד מחכה כ-15-20 דקות.
מהקרוסלה האחרונה במעבר הולכי הרגל לכוון י-ם יוצא ילד בן 10-12 האם מחזיקה אותו ואביו מתמרן להעביר את כסא הגלגלים דרך הקרוסלה.
.לסכום.חג,העוברים לבושים חגיגי אבל ה"מעבר" מנוגד לאוירת החג.
__._,_.___
15:46 עטרות אין תור,התנועה זורמת.
מסלול הרכבים 3 מסלולים פתוחים,בשלישי רכב משטרה.מפקד הסיור של הנדסה קרבית מרצה לנו את משנתו.לא מעבירים אזרחים יהודיים דרך הככר,כדי לצמצם נזקים. בחניית המיניבוסים,מאפשרים רק לשני רכבים לחנות במקביל,כי אם יעמדו שלושה
ויהיה פיגוע,אי אפשר יהיה לראות.
16:16 בתוך המחסום פתוחים שרוול
1 ו-3.בחורה צעירה עם דרכון אמריקאי, מחכה לחדוש ויזה ולתעודת זהות כחולה (בידה אישור ממשרד הפנים)ובכ"ז נאלצת יום יום בשובה מהעבודה לתמרן דרך איזה מחסום תחזור הביתה לירושליים, תלוי בחייל המקרי מולה. אמא עם עגלה ועוד שתי ילדות קטנות,רוצה לעבור בשער ההומניטרי. אין לחצן וגם האפשרות להסב את תשומת לבו של החייל בלתי אפשרית,אלא להיעזר באדם נוסף ורצוי מהצבע הנכון.אחרי שצלחה את המעבר הראשון בעזרתנו,עדיין עליה לעבור בקרוסלות השניות.
ושוב משפחה עם דרכונים אמריקאים,באו לבקר את משפחתם לחג,כדי לבקר את החלק שמעבר למחסום צריכים לבקש תסריך חדש כל שבוע. לא הצליחו לעבור הפעם.
16:38התורים מתארכים.הרבה משפחות עם ילדים.הרבה אנשים שהתנהלות המחסום לא מוכרת להם.אדם מבוגר מחפש שירותים,יוצא מהתור אבל השירותים נעולים!!! התור מתארך מכלוב הכניסה ועד אמצע הסככה.
שוב אמא עם עגלה,וכמעט בלתי אפשרי לתקשר עם החייל בבודקה לצורך ה"מחווה ההומניטרית" הזאת 17:00התורים התקצרו.3 מסלולים פתוחים.
17:25מעבר הרכבים מצפון מסלול אחד לרכב פרטי,עם דרישה חדשה לכבות אורות!
שישה מיניבוסים ממתינים כל אחד מחכה כ-15-20 דקות.
מהקרוסלה האחרונה במעבר הולכי הרגל לכוון י-ם יוצא ילד בן 10-12 האם מחזיקה אותו ואביו מתמרן להעביר את כסא הגלגלים דרך הקרוסלה.
.לסכום.חג,העוברים לבושים חגיגי אבל ה"מעבר" מנוגד לאוירת החג.
__._,_.___