קלנדיה, יום ד' 26.11.08, אחה"צ

דוח משותף

16:09 - אמבולנס ממתין בככר המכוניות עד 16:30.עובר למגרש החנייה ל"גב אל גב".
חיילת שואלת למעשינו. 
"מסתכלות".
חיילת: "זה לא מכובד להסתכל ככה על חולה".
"זה פחות מכובד לטלטל ככה אנשים חולים," השבנו.

16:22  - מחסום על הכביש המקשר את 443 עם קלנדיה. חייל מג"ב. נוצר תור ארוך. 15  דק' המתנה.

16:40    - 2 שרוולים פתוחים.

שתי נשים הנושאות חבילות מתקדמות בהליכה צדדית בכלוב, אין אפשרות ללכת ישר.

פונה אלינו פלסטיני ממחנה פליטים קלנדיה . רצה להגיע אל הקפטן במחסום שיעזור לו(....), חיילים באו לביתו בלילה שבין 25 ל- 26 בנובמבר, לקחו את בנו בן 17 וחצי, ביקשו לעשות סיור בבית, לקחו את כל הזהב שיועד לחתונה קרובה. שפכו אוכל מהסירים. האיש מחפש את בנו ואת הזהב הגנוב. הפנינו אותו למוקד להגנת הפרט. שמו ומס' הנייד שלו אצלנו. 

 17:09 - כיכר המכוניות. 2 מסלולי כניסה לישראל. 15 מכוניות בהמתנה.

המעבר הואט. התקרבנו לראות.
החיילים: "מה את מסתכלת?" 
"מסתכלת למה המכוניות לא עוברות "
"תסתכלי על עצמך – לא עלינו"

בעוזבנו את כיכר המכוניות נשמע ברמקול גרעפץ אדיר ו "ביי" לועג. יופי של צבא!

17:25 מתחילות לעבור בשרוולים. שרוול 2 + 3 פתוחים. כ 20 ממתינים לפני שרוול 2.

בשרוול 3 נתקעה המכונה. החיילת מאחורי השריון שאלה מי דובר עברית? נמצא דובר. הוא הועבר וקבל הנחיות מהחיילת על איזה כפתורים ללחוץ כדי לשחרר את המכונה. הצליח. המכונה תוקנה ע"י פלסטיני, מבלי שהחיילת יצאה מחדר הבדיקה.

בסיום שאלנו את יהודית קשת, ממייסדות מחסום watch על התרשמותה. "זה הביקור הראשון שלי במחסום החדש, מכיוון רמאללה. אני פשוט בשוק !"

בעוזבנו,שמענו על מהומות במחנה פליטים בקלנדיה.