א-ראם, ענאתא, קלנדיה, יום א' 2.11.08, בוקר

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
שוש ה.,אביטל ט. ( מדווחת) אורח: לויס ג'נס מפורטוגל
Nov-2-2008
|
Morning
Seriously? Does this make us safer?

זה היה אחד הבקרים הקשים ביותר, בוקר נורא.

מחסום ענאתה  - 6.45
 טור צפוף ורגיל של מכוניות הממהרות לדרכן , כל אחד מקדים את השני והולכי רגל בין המכוניות. מעט ילדי בית ספר קטנים והאורח שלנו שואל אם גם הם צריכים לעבור במחסום . וכי איפה יעברו. בצאתנו נראה לו את החומה המתקדמת לפתחי השכונה.  פתאום עובר לו מידיבוס שלצדו החיצוני  נצמדו כמה נשים והן רצות אתו אל מעבר למחסום בתקווה להסתתר מעיני החיילים . צעקה של החיילת הבודקת מחזירה אותן בחזרה . עוד ניסיון שנכשל להגיע לעבודה כלשהי.

מחסום א - ראם 
 מעט מאד ממתינים.

מחסום קלנדיה -  7.45
תורים ארוכים ושקטים של גברים המגיעים כמעט למגרש החנייה.( אחד הרוכלים אומר לנו " אל תיכנסו"). אולם ההמתנה מלא כולו , הגברים בדרכם לעבודה , שקיות האוכל ביד , ממתינים , ושום דבר לא זז. ליד השער ה"הומניטרי" תור ממתינים צפוף , שקט ושום דבר לא זז . נראה שהחיילים וצוות המחסום כולו יצאו להפסקה . אך בבועת הזכוכית  חבורה צוהלת . שוש מנסה להסב את תשומת ליבם לתור הנשים ואני מחייגת   למוקד ההומניטרי המזיז את השערים לאחר דקותיים ולאט לאט מתחילים טורי הגברים לנוע . משמונה בבוקר יתחילו אנשי עבודה אלה את תהליך הבדיקה ולאחר כחצי שעה יגיעו להסעה ואולי בשעה תשע יגיעו לעבודה . וכמה מעבידים יאמינו ל "סיפורים" על תור במחסום.

"השער ההומניטרי " - בדיוק במקום הזה מתרחש לעתים אסון הומניטרי ואין עוזר . התור של הנשים , התלמידים והמבוגרים לא זז ובמקום מתקבצים זקנים שלא יכולים ללכת , חולי סרטן בדרכם לבי"ח 'הדסה' , חולים אחרים חיוורים שבקושי עומדים , אימהות עם תינוקות רכים על ידיהן , אישה מתיישבת מרוב חולשה על רצפת הבטון . השוטר שבתוך הגדרות  לא משתדל ולא מנסה ולא מעוניין להכניס את האנשים באופן מסודר ולאפשר לחולים ביותר לעבור לראש התור . לנוכח בקשותנו הוא חוזר לבועת הזכוכית ואז הילדים החולים ל'הדסה' ,הנשים הצעירות עם התינוקות , הקשיש עם המקל , הזקנה החלושה היושבת על רצפת הבטון והאישה המעולפת, נשארים בחוץ . עוד ועוד אנשים מגיעים עם אישורים רפואיים ואין מושיע . צלצלנו לכל העולם ובעיקר לאנשי המת"ק , שרובם לא היו היום בקלנדיה.

כשלושת רבעי השעה לאחר שהגענו החל התור של הנזקקים ביותר לנוע כולו לשרוול הבדיקה ולנו כבר לא היה זמן ללוותם לארץ גזירה זו כי מיהרנו למחסום הרכבים.