קלנדיה, יום ד' 24.9.08, אחה"צ

16:25 חונות
מדרום למחסום.

16:30 רק מסלול-
כלוב אחד פתוח. כשישים אנשים לפחות עומדים
בתוכו ולפניו. שרוולים 4 ו-5 פתוחים. אנשים
רבים בתור לשרוולים, מתוזזים מתור לתור.
טלפנו בהמשך פעמיים למוקד ההומניטארי -
כדי שהתלונה תרשם. חיילת ברמקול: "פעם
אחרונה שככה אתה עובר בקרסולה!"

16:40 ככר
המכוניות. תנועה צולבת בכל כיוון אפשרי
גם מעל הכיכר באלכסונים, אנשים, מכוניות.
מיוחסים זרים ובעלי לוחית צהובים מקצרים
תורים. צפירות. "סע!" "עצור!" "סע!"
"עצור!"

תור מכוניות
ארוך מהרגיל במסלול היוצאים מי-ם לכיוון
צפון. שני מסלולים פתוחים בכיוון דרומה.

16:50 סככת
האנשים. כחמישים אנשים בכלוב היחיד ולפניו.
אישה עם תינוק על ידיה, שני ילדים, ושקיות,
מבקשת לעבור בשער הומניטארי (ומסורבת!).
האישה כנראה בצום. ניסינו את אמיר מהמת"ק,
אמר ש"יזרים"... ניסינו את דובר צה"ל.
הופנינו ל מדור פניות הציבור. שם
עדכנו אותנו - המחסום בפיקוח מג"ב, דובר
צה"ל אינו אחראי.

17:30 שני
מסלולי כלובים פתוחים.

17:45 שלושה
שרוולים פתוחים, התור מתכווץ 

בזמן העומס
- 16:30 עד 17:15, לקח לאנשים כשעה לעבור את מחסום
קלנדיה. אם מישהו מכל הגורמים האחראים על
המחסום הזה ( משטרה כחולה, מג"ב, צה"ל,
וכל שילוב ביניהם) היה מעוניין להקל - הרי
פתיחה של עוד שרוול מעסיקה חייל או שניים!
מדובר בתוספת כוח אדם מזערית. 

תנועה רבה
של אנשים עם תיקים ומזוודות, אולי לקראת
סוף הרמדאן והחג הצפוי.

עזבנו בתחושה
קשה של חוסר אונים. אין לנו עם מי לדבר, יש
בהחלט התכוונות מודעת ומכוונת לענישה קולקטיבית
והתעללות בכל הקהל הזה. מישהו מכל הגורמים
האחראיים עודו זוכר:  חמלה? אנושיות?