מבט על מחסום שועפאט, מחסום הזיתים, מחסום בית לחם, אל ח'דר

מבט על מחסום שועפאט, מחסום הזיתים, מחסום בית לחם, אל ח’דר;

למרבה ההפתעה, משמרת שקטה אחרי הסערה הגדולה של הפיגוע במחסום שועפאט, חג הסוכות הסוער, ההתנגשויות בין המשטרה בשכונות רבות בעירח'דר המזרחית ומעצרים הרבים. נראה שאנשים פשוט רוצים לחזור לחיים רגילים – עד ההתלקחות הבאה. כרגיל, אנחנו נדהמות מחוסר התקשורת המובנה במחסומים הגדולים: אין קול ואין עונה. כנראה בכוונה – יעברו המספרים לפנינו ולא יטרידונו.

6:30 תצפית על מחסום שועפאט מהגבעה הצרפתית

כמאל, תושב שכונת השלום בענאתא, במחנה פליטים שועפאט, מספר שאחרי 3 ימי סגר מוחלט בשכונה והתנגשויות עם הצבא (חיפושים נרחבים אחרי את המתנקש בשני חיילי המחסום בערב סוכות), הורשו התושבים (בעלי התעודה הכחולה ובעלי היתרי העבודה) לצאת לכיוון ירושלים מהמחסום הראשי אחרי שנבדקו גם במחסום פנימי באופן כולל (תעודות, רכב ומטען) לפני מחסום היציאה עצמו. הנסיעה של כמאל לכיוון המחסום עם חולה דיאליזה ארכה שעתיים בגלל הפקקים. מחסום משני נוסף הוקם גם ביציאה מכיוון ענאתא לכביש 470 לכיוון השטחים. צילמנו את אזור מחסום שועפאט מהגבעה הצרפתית וירדנו דרך הכפר עיסאוויה למעלה אדומים לכיוון מחסום הזיתים.

6:45 מחסום הזיתים

המחסום היה עמוס, כל שלושת העמדות פתוחות, והאווירה שקטה. בקרוסלה של המחסום ההומניטרי עוברים במיומנות ילדים קטנים עם תיקים גדולים. הם עליזים וזה נחמד. התיקים שלהם לא נפתחים) https://drive.google.com/file/d/17Ksz2TROBfwPPVovmtx6BF94nE54Qyyq/view?u...

במחסום ההומניטרי ממתינים לתורם גם אנשים מבוגרים רבים שאישור הכניסה שלהם רק ל-8 בבוקר. אישה אחת עם אישור מעבר טוענת שצריכה היום להגיע לבית החולים לפני 8 ומחכה לה מונית בחוץ. אך אין לה זימון רפואי, והכללים מכריעים לחובה (רבים מהיושבים אומרים שלא תמיד מקפידים כל כך).

שוב בולט חוסר התקשורת המובנה במחסום: יש מערכת שמע, אך היא מושבתת דרך קבע, וכך אי אפשר לצלצל בפעמון ולבקש לדבר עם החיילים בעמדת הבידוק כדי לברר משהו או לבקש את תשומת לבם. גם כשמגיעים לבידוק, אין קשר קולי בין החיילים לעומדים מולם לבדיקה. מנותק. כל צד צריך לצעוק כדי להשמיע ומתקשה לשמוע. אין מנוס מהמסקנה שהכול מכוון – רק המחשב בעמדה מאשר או דוחה, ללא שום קשר אנושי.
 

נסיעה בכבישים פקוקים דרך אבו דיס, ראס אל עמוד והדרך האמריקאית הצרה למחסום בית לחם

פספסנו את מעבר הפועלים בבוקר שאחרי סגר החג. בדרך הארוכה מצומת.... למחסום יש רק חוזרים. מחוץ למחסום מחכים אלה שמקווים אולי מישהו יגיע ויבקש פועלים. בפנים - עכשיו רק עמדה אחת פתוחה – הרחוקה ביותר – ובעיקר עוברים אנשים מבוגרים ונשים. אני מתפלאת שמחייכים אליי אחרי ימים קשים כל כך. נחזור לכאן ביום ראשון בבוקר מוקדם יותר.
 

אל ח'דר, ביקור אצל משפחת מוסא, שביתם ניצל מהריסה לפני כשנה וחצי

קיבלתי פנייה דחופה בערב חג הסוכות בעניין צו הריסה נוסף שהגיע. בצו נאמר שהבית הוא בחלקה ארכאולוגית ובנייה שלו עלולה "לגרום נזק בלתי הפיך לנכסי תרבות חשובים שלא כדין". לבקשת אוסמה מוסא, תרגמנו לערבית (גוגל טרנסלייט). כיוון שידענו שהבית החצי גמור לא נהרס בסופו של דבר, בנייתו הושלמה וחלק מהמשפחה עברו אליו, התפלאנו מאוד. הבטחנו לבוא ולראות מה קורה ואולי לעזור להפיץ.

אוסמה מוסא ורוב המשפחה לא היו בבית, למרות ששלחנו תיאום. היה אבא שלו, אבו אוסמה, וגם אשתו השנייה המקסימה (יש לו 18 ילדים ויותר מ-50 נכדים). התברר שצו ההריסה הדחוף נוגע לבית של שכן (גם ממשפחת מוסא), והבית שהיינו מעורבים בהצלתו עומד על תלו. הצענו שיפנו לעורך הדין המצוין שלהם מאגודת סנט איב כדי לטפל.

מופרך לקשור אוטומטית כל בית פלסטיני שנבנה באזור לנושא הארכאולוגי כדי לעצור בנייה. הרי כל אזור ירושלים, אל ח'דר וחברון הוא שטח מעניין ארכאולוגית לעילא, והבנייה של ההיאחזויות וההתנחלויות ממשיכה במלוא הקצב. בזמנו שלחנו סרטון שבו מחמוד מספר על הקשר בין ביתו לממצאים ארכאולוגיים. צפו בו, הוא מרתק.

https://www.youtube.com/watch?v=0Er34Im0BM8&t=1s