טיפה בים | Machsomwatch
Share:
Twitter FB Whatsapp Email
Toggle accordion

חזרנו לים! 27 ביוני 2022

  • יום ראשון לעונה, בו סף ההתרגשות עולה הרבה מעל גלי הים מלאי העצות וסף הדאגה מתדרדר עד מתחת למדוזות... רק שהכל יקרה כמו שצריך. האמת - התחיל על הקרשים ואולי מתחתם, אבל אחרי שעתיים של ציפיה מעצבנת במחסום, להבנות שיגיעו לסיומן עם חיילינו הגיבורים הגיע אוטובוס עמוס שמחה והתרגשות. ואת השאר תקראו בדוח היפה של נירית.

    להצלחת היום הזה גויסו כל כוחות היקום בערך. זו הקבוצה הראשונה שמגיעה מאז ימי הקורונה שטלטלו את חיינו.

    דומה שאין מספיק מילים נשגבות לתאר למי שלא היה שם, את מה שהתרחש בחוף תל ברוך הבוקר.

    זו השנה הארבע עשרה שפרויקט ימי הים מתקיים. פרויקט שבהובלתו עומדת קבוצה מרשימה של נשים ששמו להן למטרה להיטיב. בהקשר של היום, להיטיב עם 60 נשים פלסטיניות מהכפר עסירה שמאלייה וילדיהן שמעולם לא היו בחוף הים.

    ההרגשה לעמוד ולהמתין להם יורדים בזה אחר זה עם חיוך מאוזן לאוזן, עם מילות ברכה ולחיצת יד נרגשת - הייתה עבורי כאילו אני מחתנת את ילדי, לפחות.

    במהירות שיא נלקחו גלגלי ים מהערמה שהמתינה להם, וכולנו ירדנו למים. פעם ראשונה בים, דמיינו!  צווחות גיל התערבבו עם צווחות של חרדה, ילדים חוששים אוחזים בחוזקה בידי אימהותיהם ובידי המתנדבים. לאט לאט נרגעה החרדה וצחקוקי שמחה מילאו את החוף.

    ילדים ישראלים משחקים במים עם ילדים פלסטינים. מתנדבים ישראלים משיטים מצד לצד ילדים שמחים ואמהות מאושרות, וכולם שוכחים הכול ומתמסרים לגלי הים.

    אלמלא היו מתוכננות עוד תכניות להיום, יכלו כולם להישאר במים עד חשכה.

    יוצאים מהמים, מתקלחים מתלבשים (זה לוקח זמן, הרבה זמן...) ועולים על האוטובוס לארוחה במסעדה ביפו ולסיום שייט על ספינה

    הרבה אנשים "עובדים" על מנת שהיום המיוחד הזה יצא אל הפועל. וכל מה שהם רוצים, זה לעשות קצת טוב לזולתם.

    אז, תודה לרחל ולגילי לטוני ולריקי ולטלי ולכל העוסקים במלאכה, שלא יודעת על קיומם, על מי שאתם ומעשיכם בעולם הזה, בו אנו חיים.

    התרגשתי ביחד אתכם, להיות.

    נירית בן ארי

    צילומים: אורנה נאור

     

Read more...
Toggle accordion

חויה אחת בים - לפני מפץ הקורונה

  • 29 ביולי 2019

אנו מודות לכןם על היותכםן עמנו ביום נפלא זה. זכינו! כולנו!
הים, הגלים, הגלגלים, המצילים, הדוניא! שמחה כזאת לא נראתה מאז משהו עם השואבה.
אי אפשר לפקשש את הג'הלינים. הילדים הקטנטנים מבינים את הגוף (אומרת ריקי), רק תוריד אותם על החול הם ירוצו בכל המהירות האפשרית ישר ובסיבובים, לא הולכים, רק רצים ואז במים כמו דגים שכאילו היו שם תמיד, צוללים, לוקחים גלים, לא מוותרים ובחייאת אללה מעולם לא ראו ים אפילו בתמונות. (אומרת עזיזה). היום הזה המאושר בחיי אמרה לה אחת הנשים. יותר מאושר מיום הנישואין. ולא נשאר לנו אלא לעמוד דוממותים והומותים בנפש מול האושר החד פעמי המתפרץ הזה. באופן מוזר צץ לו היום נרקיס ורוד שמקשט את התמונות ויוצר דימוי אלמודוברי לתפאורה הכללית. אז בואו נראה: הייתםן מתנדבותים מדהימותים: בואו נודה לכם בשמותיכם: לונה, צפרא, יהוא, שילה, איריס החדשה והנרגשת, נאוה, נועה, זהר, יורם ובתו, אתי, גברי, ורותי ומי שלא רשום יוסיף עצמו. היה באמת יום שדרש הרבה עיניים והרבה אלוהים כדי לצאת בשלום.
אי אפשר שלא להקדיש פסקה לעזיזה ואגנס הנזירות המלאכיות בלבן ושחור האין והיאנג, שבלעדיהן כל זה לא היה קורה. כבר הרבה הרבה שנים הן מביאות מדי שנה קבוצות משבט הג'הלין, הפזורה שסביב ירושלים ומעלה אדומים. הפזורה שמפריעה למדינה להשלים את הכיבוש, ומוציאה אותה מדעתה. מיטב המוחות מחפשים דרכים להפרע מהם. אחרי שקצצו להם את מקורות המרעה ושמו אותם ליד הזבל או ליד המחצבה (כמו בקבוצה המדוברת. קסאראת=מחצבה לניסור אבנים (ויצירת אבק קבועה)), או ליד מקור מיםinfo-icon מצחין .... עזיזה ואגנס (ובעבר אליסיה המקסימה) מקימות להן גני ילדים, מלמדות העצמת נשים, טיפולים רפואיים, נפשיים. חבל על מי שלא עשה עליהן סרט עד היום. עזיזה גם מתנדבת ברל"א מדי שבוע, וגם תרגמה בזמנו עבור האריתראים שהגיעו מסיני. הרוח הטובה שלה משרה על סביבותיה המון שקט ושמחה ויושר. הן עבורנו השראה גדולה. כל שנה היא מבהילה אותי בטלפון: השנה אני מביאה קבוצה קשה שעוד לא ראית כמוה. ואני נבהלת כשמבהילים אותי. ואז מגיעה קבוצה שמחה, צחקנית, בעלת תווי פנים נפלאים ביופיים, כולל נשים, שרק רוצות לרקוד ולשמוח.* סליחה שאני מאריכה, אבל הם סיפור אמיתי שצריך לספר אותו. כשאתם שומעים בתקשורת "המדינה שוב מנסה להרוס את חאן אל אחמר" מדובר באנשים האלה או קרוביהם בפזורה שגם תורם יגיע, מבחינת הכובש.

תודה מיוחדת למיקי פישר על הסנדוויצים הטובים; לנשים שהתאמצו על מוביילים צבעוניים לילדים שאין להם תקרה לתלות עליה אז הם הדביקו על הקיר של הרביטא...; לאתי על התמונות; ולעולם על האחלה של יום.

רחל בשם נשות הים

Read more...
אישה בחולצה ירוקה שמחה בים
יום-ים לנשים מהכפר עסירה שמאלייה וילדיהן, 27.6.22
Photo: 
ארנה נאור
יום ים ראשון בעונה 27.6.22- חוף תל ברוך
Photo: 
ארנה נאור

יום יחיד בים -תיעוד של צלמת ללא גבולות, ארנה נאור

 

צילומיה של ארנה נאור, צלמת רחוב, מספרים את סיפור ימי הים והפעם, פרויקט ימי הים מוצג בתערוכה ב Bad Laasphe בגרמניה.
הסיפור האנושי היפה הזה מזכיר לכולם כי כשמתייחסים לכל אדם באשר הוא אדם בצורה אנושית, יש אפשרות אחרת.
ארנה מלווה את נשות הים - חלקן מתנדבות של "מחסום ווטש" - המזמינות נשים וילדים פלסטינים ליום חוויה מיוחד במינו; מפגש ראשון עם החול והים, הקרובים כל כך ועדיין בלתי מושגים עבורם 
היא קולטת בעדשת המצלמה איך הפחד והחשש הראשונים, מהאנשים ומהמים, מתחלפים בצחוק ובקריאות שמחה.

חוויה משותפת לאורחים ולמארחות כאחד

התמונות במסגרת התערוכה