פירצה מפוארת בגדר ההפרדה. כמוה עוד רבות לאורך כל מכשול ההפרדה.
כביש 611, היה לתחנת הסעה לישראל. הוא יוצא מהעיר חריש מערבה לאורך מרחב התפר
הצפוני עד למפגש עם כביש 596, לא רחוק ממחסום ברטעה ריחן.
בחלקים נרחבים הכביש חולף על פני מכשול ההפרדה וכביש המערכת (במזרח), וגם מול פירצה ועוד פירצה - פרצות גלויות ורחבות בגדר בצד הפלסטיני.
בגדר היו פרצות מיום שהוקמה עוד בתחילת שנות 2000, אך הן היו נסתרות ורחוקות והגישה אליהן היתה בדרך לא דרך. מאז שהצבא מעלים עין מהכניסה הפיראטית והחופשית לישראל, המעבר נהיה גלוי, אנשים מגיעים לפרצות ברכבים פרטיים ובמוניות בצד הגדה, ועולים על רכבי הסעה בצד מרחב התפר. משם לישראל אין שום מחסום.
מי מרוויח מהפרצות? ניתן רק לשער שהשיקול לאפשר את המעבר ההמוני בגדר חוסך לצבא בכוח אדם (חיילים) ומגדיל באופן משמעותי כניסת פועלים מכל תחומי העבודה – לישראל.
באזור הצפון עיקר העוברים הם פועלי בניין שעובדים בעיר חריש, אך גם בעלי מקצועות אחרים שמעדיפים את קיצור הדרך החוסך זמן וכסף, וכפי שאמר אחד העוברים: "עוברים כמו אנשים חופשיים..."
