ביקור משפחות בבקעה: מבקשים שטיחים לפני החורף

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email

ביקור משפחות, עזרה לרועים חדידיה, מעין עין חילווה, ליווי רועים

חדידיה
משפחת בני עודה מעבדת כמה דונמים אדמה מדרום לחומסה ההרוסה. האדמה פרטית, שייכת לאיש מטאמון. השטח מוגדר על פי הצבא שטח אש. שטח אימונים שלא זכור שאמנם מתקיימים שם. רוב השטח באזור מוגדר שטח אש או הגדרות אחרות שאינן מאפשרות שימוש. למרות זאת הניב השדה תבואה ונשאר לערום את הקש ולהביאו לדיר. הצבא מבקש לעשות תיאום. וכך מתחילה ביורוקרטיה שדורשת בכל פעם עוד ועוד מסמך.
הגענו למקום, עשינו נ.צ.. שלחנו לאן שצריך. ואז נשאר רק להביא טאבו שמראה שייכוּת לאדמה. עד רגע זה לא הגיע הנייר. נשאלת השאלה האם החייל שיאכל הערב תבן אצל אמא שלו, יבקשו ממנה טאבו לפני הארוחה. בהתחלה ביקשו ת"ז ורישיון טרקטור, ואז ביקשו תמונות. אחר כך ביקשו נ.צ. אחר כך ביקשו טאבו. בזמן שידברו עם עורכידין ויחפשו מוצא ירד גשם והקש יתמזג באדמה .

ביקור משפחות
המכונית התרוקנה בין המשפחות. כולם רוצוים שטיחים. מריחים את החורף.
חברת קומט מי הנפלאה, שמתקינה אנרגיה סולרית לאזור C הגיעה לבקעה. אחרי שהתחילה לפני שנים בדרום הר חברון והמשיכה צפונה ומזרחה לכל מקום שיש בו פזורה פלסטינית הגיעה בשעה טובה לצפון הבקעה. כבר קבעו את חוטי החשמל על התקרה והקירות ויש שקעים ושמחה גדולה שהפעם יקבלו חשמל מערכת באיכות גבוהה של תחזוקה ואורך חיים. בעוד חודשיים יתקינו את החשמל.

עין חילווה

במעיין שהפך לבריכה, הדביקו צו להריסת מעקה הברזל שחוסם את האפשרות של הבקר להגיע למקור המים. הצו מופנה להתנחלות או לא ממש ברור מה כתוב שם. והאם יגיע לידים הנכונות.

 ליווי רועים

כבשים יוצאות בוקר וערב למרעה. אוכלות מכל הבא ליד. לא משאירות גבעול חרב. בעליות בירידות לא משנה מה. דידיתי אחריהם עם נעלי עץ ועז שחורה נחמדה החליטה להשאר איתי ולהראות לי את הדרך. עצרה איתי כשעצרתי והמשיכה כשהמשכתי, הנוף ומזג האויר של הסתיו שהתחיל לפני שבוע... אין מילים.