ואישורים לעיוורים, גנץ?
שר הביטחון, מר בני גנץ, שלום, אני כותבת אליך ומקווה שבאמצעות מכתב יבוא עניין הנכים והעיוורים בגדה לתשומת לבך. זה כעשר שנים (במסגרת חברותי בארגון מחסום ווטש) אני עוזרת לעמותות של עיוורים תושבי השטחים לקבל אישורי כניסה לירושלים, שבה נמצאים מרכזי תעסוקה ולימוד לעיוורים.
מרכזים אלה נמצאים בעיר העתיקה והעיוורים עוסקים בהכנת מוצרי עץ וקש, אריגת שטיחים וסריגה (נשים), או לומדים כתב ברייל, שימוש במחשב עם תוכנות מיוחדות לעיוורים ומוסיקה. המוצרים בסדנאות אלה נמכרים והכסף מכסה מעט מצורכי העמותה. לאנשים אלה אין חיי חברה אחרים ולא אפשרויות השכלה, והפגישה עם עיוורים אחרים היא האפשרות היחידה שלהם לצאת קצת מן החושך. יתר על כן, הדבר גם משחרר את בני ביתם (הנשים כמובן) לזמן מה מטיפול בהם.
העיוורים המשתתפים בפעילויות אלה באים ממקומות שונים בגדה ולכן הם זקוקים לאישורי מעבר במחסומים. כדי לקבל אישור כזה דורש המינהל האזרחי
(מעיוורים דוברי ערבית) למלא ולשלוח במחשב טופס מפורט בעברית ובו שמות המבקשים ופרטים אישיים שלהם. בעשר השנים האחרונות זה מה שעשיתי בשבילם. מאז שפרצה מגפת הקורונה אי אפשר לקבל אישורי מעבר לירושלים עבורם. אחרי שכבר הוסרו ההגבלות הופרט המדור במינהל האזרחי שהיה אחראי עד עכשיו על מתן האישורים, והתשובה הקבועה שאני מקבלת בטלפון היא: עדיין איננו מטפלים בבקשות של ארגונים ישראליים.
כן, אני שייכת לארגון ישראלי אבל המבקשים הם פלסטינים תושבי הגדה. אני רק ממלאת את הטופס בעברית. אדוני שר הביטחון — למה? למה פועלים מהשטחים נכנסים לעבוד בישראל ועיוורים, שזו הסימטה הצרה היחידה שלהם לצאת מחשכת הבדידות, אינם יכולים לקבל אישורים? למה המינהל האזרחי המופרט אינו מוכן לקבל בקשות של ארגונים ישראליים? אני מבקשת את עזרתך, בכבוד רב,
חוה הלוי, ירושלים