מחסום ג'למה: כ-7000 פועלים כבר חוסנו חיסון ראשון
5:50 מחסום ג'למה-גלבוע
מגרש החנייה מלא ברכבי הסעות ואוטובוסים. באזור פנוי ממכוניות ממתינים פועלים רבים למעסיקים. אנחנו מתעניינות לדעת כיצד מתנהלים כאן חיסוני-הקורונה. משוחחות עם א', אחראי תחזוקה תושב ג'למה. ובכן, מד"א מחסן אחה"צ בצד הישראלי של הטרמינל. כ-7000 פועלים כבר חוסנו חיסון ראשון. הוא עצמו התחסן וגם אשתו ונשותיהם של עובדים נוספים במחסום הוזמנו להתחסן. הוא מספר על המצב הכלכלי הקשה בג'נין מאז נסגר המחסום לכניסת ערבים מישראל. מקווה שייפתח אחרי הפסח. חצי ממספר הפועלים שמורשים לעבוד בישראל - מנועים להכנס בגלל הקורונה. הכניסה מותרת לפועלי בניין, חקלאות ותעשיה אך לא לפועלי שירותים והסעדה. הוא מתנצל בחיוך שעליו ללכת כי כבר הקדיש לנו חצי מהפסקת הבוקר שלו. אנחנו מבחינות באדם שיוצא מהטרמינל לכיוון הגדה. לא הורשה לעבור ואינו יודע מדוע. ב-6:30 רוב הפועלים כבר נסעו והמגרשים כמעט ריקים.
7:30 מחסום טורה-שקד
קיווינו לפגוש יותר אנשים בבוקר. אך המחסום שומם ושקט. טרקטור אחד נוסע לגדה. טיילנו מעט בסביבה והגענו עד הבית הבודד שנמצא כמה מטרים מהגדר של התנחלות שקד ומנותק מטורה ע"י גדר ההפרדה. מרינה שמעה לראשונה על הצלחתה של נועה להביא לחיבורו למערכת החשמל.
8:20 עברנו במחסום ברטעה. כל החניונים מלאים. טור של 12 מכוניות בדרך לבידוק. בדרך לאומריחא סטינו מהדרך כדי לצפות על הנוף מגבעה שעליה ניצב פילבוקס נטוש.
8:35 מחסום יעבד-דותן
רועה ממשפחת טורקמן, אליה התוודענו מול התנחלות חרמש, רעה את צאנו ממש בצומת מול המחסום. חייל מעוֹרב נח"ל ניגש להזהיר אותנו שלא נידרס. סיפר שערבים ישראלים עוברים כאן חופשי בדרכם לג'נין. פתאום ירדו 4 חיילים, הציבו על הבטונדות פירמידות "עצור מחסום" והתחילו לעכב מכוניות שהגיעו משטח איי. מנגד נוצר טור ארוך של מכוניות לכיוון ג'נין.
9:10 מחסום ברטעה-ריחן, צד מרחב התפר
מוניות ממתינות לנוסעים בקצה השרוול הארוך ליד הסככה. בחור צעיר ניגש אלינו, מתלונן על החיילים שמסתובבים ליד הפירצות בגדר. כמה פעמים היה עד לכמעט תאונות. הדרכים צרות וגם הפלסטינים נוסעים מהר מדי. "כולם אשמים בבלגן", אמר.
9:30 צומת ברטעה המזרחית עצרנו בשוק המאולתר. מרינה קנתה 11 קילו שום טרי (כולל העלים), כי אצלם באלמגור אוכלים כל דבר עם שום. רותי קנתה קצת שסק. המוכר סיפר על איש אבטחה א' מהמחסום שהגיע בשבת אחת עם שופל ו"גילח" את כל הדוכנים. נגרמו נזקים של אלפי שקלים. נכון שהם אינם חוקיים אבל למה ככה? הרי צריך להתפרנס. עובדה, הם הוקמו מחדש ואפילו לבשו צורה יותר מסודרת. בשישי-שבת אין "תיאום" ואי-אפשר להעביר סחורה טריה מהשטחים. ואז קיבל קנסות על הברחת סחורה בפירצות. קשה-קשה.
לבסוף נכנסנו לראשונה לכפר היפה אום אל קוטוף שצופה מצד אחד על חריש ומצד שני על מצפה אילן. לא ראינו נפש חיה. כולם עובדים או לומדים, כנראה.