דרום הר חברון, חברון
בחרנו להגיע לחורסה דרך כביש 358 המוביל לחבל לכיש בו נבנתה הכניסה להתנחלות נגוהות. לימין הכביש מתפתלת חומה. מאחוריה מבצבצים בתי בית עווא ועוד ישובים פלסטיניים. צריך לראות כדי להאמין איזה מחסום מרשים. נוסעים בדרך הררית יפה ומתפתלת. שטח A. 'אבל נגוהות א' וב' תקועות שם. גנוהות א' כבר מבוססת ומרשימה, ב' עדין בנויה רק מקארוואנים בינתיים. אז הגענו למחסום הגדול. מאויש עי חיילות ממוגנות היטב. ניפנוף ידידותי לשלום והוא נפתח.הפעם לא תוחקרנו מי אנחנו ולאן פנינו. הכול פסטורלי ויפה. נוף כוזב.
הכל מנוטר.
הגענו לחורסה שאנשיה סובלים מהכביש המנוטר הזה יום יום. כזכור בנו בלב הכפר ילבוקס צמוד לדיוואן הכפר ומחסום פתע, כמה פעמים ביום, נפרש רק כי הדרך לנגוהות חוצה אותו. מכיוון שהגענו בצהרים "זכינו" לראות את החיילים מגיחים ממתחם הפילבוקס ומתפרשים לאבטח את הדרך. אנשי הכפר מספרים על קושי יומיומי בגלל מחסומי הפתע האלה. שטח A להזכירכם. מגדלים מלוא קו הרקיע: פילבוקסים צריחי מסגד ומגדלי מים
.מציאות מוטרפת.
חברון
ליד מערת המכפלה קבוצת תיירים מגרמניה מודרכים עי בנו של עבד מופתעים מאיתנו, מבקשים להצטלם. נשים המוחות נגד הכיבוש לא פוגשים כל יום. גם מישהי מ"שוברים שתיקה" מחכה לתלמידי בי"ס דמוקרטי כלשהו שאמורים להגיע. הכל שגרתי איש שם לא מתרגש מכך שרק יום קודם חייל משמר הגבול סיכל נסיון פגיעה בסכין. עבד מספר שראה הכל וממשיך כהרגלו לארח בשמחה כל עובר ושב.
כרוניקה של כיבוש.