דרום הר חברון, מעבר דורא-אל פוואר, סנסנה (מעבר מיתר)

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
דפנה י', יהודית ק' ד(מדווחת) ומוחמד ד'
Sep-22-2019
|
Morning

מחסום מיתר פנוי אחרי עומס כבד אליבא דמוחמד, כרגיל ליום א'. בצד הישראלי רכבי משטרה צדים שב"חיםinfo-icon ובעיקול כביש 60 (מיד אחרי המחסום) קבוצות של שב"חים על הכביש מחכים שהמשטרה תעזוב! הכביש עצמו די סואן, ערב חג כנראה.
פנינו לכביש 317 ואחרי זה למחסום מצודת יהודה (בית יתיר). לא נכנסו אצל אבו קביטה הפעם. המחסום היה שקט. המשכנו בכביש 317 ונכנסו לזיף (החלק של הכפר שהוא באזור C) ובקרנו בגן אמל. בניגוד למה שראינו בעבר, שאז היו כ-15 או 20 ילדים ושתי עוזרות הפעם היו רק 4
ילדים שמחים אומנם, אבל קבוצה קטנה מאוד. אמל מספרת שההורים פשוט לא יכולים לשלם את דמי ה גן (כ-40 ש"ח לילד לחודש). אמל טוענת ש-500-600 שקל לחודש (סכום כללי, לא פר ילד) היה מאפשר לה לקחת עוד ילדים ללא תשלום. אמל משקיעה המון מאמץ ואהבה בגן. כולנו במשמרת רוצים לחשוב איך לעזור. לא ברור לנו כמה ילדי הכפר מגיעים לגן של בית הספר (של הרשות הפלסטינית) ומה התנאים שם. נברר.

חזרה בדרך כביש 60 וחורסה (לא עצרנו שם אומנם) ראינו שהמחסומים באל פוואר ודורא היו פתוחים. נסענו מחורסה בכביש שעוקף את המחסום ליד הדיוון שם (שדווח כאן לא פעם) וירדנו לעבר ההתנחלות נגוהות (45 משפחות). בפעם האחרונה שהיינו כאן לפני כשנה, במחסום בסוף הכביש הארוך (מוקף נופים יפיפיים) לא נתנו לנו לצאת, לא ברור למה. הפעם אפילו לא בקשו תעודות! חזרנו בכביש 354 (כביש אפרטהיידinfo-icon - לפלסטינים אסור לנסוע שם) המקביל לגדר ההפרדה (בצד הישראלי), אזור יפה אך לרוב ריק מאדם.