ביקור במאהלי הרועים בבקעת הירדן

הפעם יצאנו לדרך מאוחר, כדי לקחת את הברזנטים הנחוצים כל כך לקהילות הרועים, שהמאהלים שלהם נהרסו בידי צה"ל. העמסנו את הברזנטים ונסענו קודם כל למהדי בעין אל חילווה. שם פגשנו את שרון, התוספת הצעירה והרעננה למחסוםwatch, שמצטרפת גם לליווי הרועים בבקעת הירדן.

הגענו לקראת הצהרים והתקבלנו בשמחה ובמים קרים מהמקרר, שמחובר לחשמל מאז הותקנו הפאנלים הסולאריים החדשים (שסיפקנו להם). הבאנו להם כסאות מתקפלים ושני טלפונים פשוטים (תרומה של חברת מחסוםווטש), כדי שהאם רואיידה, תוכל לשוחח עם שני הבנים המתגוררים במרחק מה מהם. אחרי ששרון פרקה את כל הטוב שהביאה להם (נעליים, בגדים ושמיכות), היכרנו את הילדים הקטנים החביבים ושוחחנו עם שתי הבנות הבוגרות:  נ' (22) ור' (21). שתי נערות יפות ונבונות שסיימו בית ספר תיכון בטובאס וקיבלו תעודת בגרות. להתאהב בהן ובאמא שלהן - לשלושתן עיניים שחורות בורקות וחלום - ללמוד סיעוד באוניברסיטה. רוצות להיות אחיות. החלטנו לנסות להגשים את החלום.
משם נסענו לכיוון הג'יפתליק, לפגוש את המשפחה של עודה (שמשפחתו נפגעה בתאונת דרכים קשה לפני כחודש וחצי, בתו התינוקת נהרגה ואשתו עדיין מאושפזת). אחרי הריסת ביתו הצבא איים עליו והכריח אותם לעזוב את מקומם ולחזור לג'יפתליק. בביקורנו הקודם עודה ביקש את עזרתנו במציאת עורך דין ישראלי שיסייע בידו בתביעת הנזיקין, עדיין לא היו לנו תשובה בעניין זה כיוון שלא הבנו ממנו  מה ההסכם בינו ובין עורך הדין הפלסטיני שאיתו התחילו את התהליך. גם אצלם שרון פרקה מהאוטו (לשמחתם הרבה)  שקים עם נעליים, שמיכות, בגדים. יש בקשה לאופניים לילד הצעיר, נשמח להעביר להם.
היה חם מאוד ומעיק. נסענו משם לח'אלת מקחול ונפגשנו עם בורהאן, כל משפחתו נמצאת עכשיו בביתם בעיירה טאמון והוא לבדו שומר על העדר והסככות. חזרנו לאוהל של מהדי, נפרדנו משרון וחזרנו הביתה בשעה 17.00, עם רשימת מטלות חדשה לסיוע לתושבי הבקעה.

ראו את הסרטון שצילמה וערכה נורית פופר לפני שלושה שבועות על המשפחה בראס אל אחמאר

https://www.youtube.com/watch?v=oPj3iTNscUM