דרום הר חברון, סוסיא
עונת החריש והזריעה בעיצומה, והטרקטורים חורשים כל פיסת קרקע קטנטונת בין סלע לסלע, ניצול מקסימלי.
הצצנו ל"מעין אביגיל" כפי שהמתנחלים קוראים לבריכה הקטנה שמשמשת אותם לרחצה/טבילה (שכחו שם מגבת..)
נסענו לבקר את משפחת פאדל באום פקרא, מצאנו רק את בתו וכלתו בבית. הבן הגדול חורש עכשיו בחלקה יותר רחוקה, האם במרעה עם הכבשים והילדים בביה"ס בא-תוואני. הן מספרות שלפני כחודש נתנו לשכניהם צווי הריסה. יש להם חיבור למים אבל כבר שבוע הוא מנותק (תופעה נפוצה למדי, כפי שהכרנו אצל הודא ואצל משפחת ג'עבר בחברון.) - כנראה בטענה של חוב בתשלום? וזה ההסבר למכלי המים הגדולים שמונחים על הסלעים ליד הבית. הם מובאים במשאית או טקרטור.
ליד הריסות המסגד שנשארו פה כאות קין במשך שנים - בונים מסגד כפרי קטנטן, עדיין לא גמור וכבר משמש לתפילה.
בא-תוואני רצינו לפגוש את האיטלקים אבל הם היו בשטח. נסענו לסוסיא, עזאם ונצר הלכו עם עו"ד לאתר העתיקות. (מענין לעקוב מה התוצאות..) ודחה אומרת שלאחרונה שקט אצלם, לא היו הצקות מינהל וצבא. שאלנו על החלקה שמעבר לכביש מול סוסיא, החלקה של פריד ג'בור, שכזכור - לפני מספר חדשים הצבא, בשליחות המינהל, הרס והחרים לו פעמיים סככות שהקים. יש לו כאן עצי זית והוא מגדל ירקות. הוא התחיל לחפור בור מים
(ראינו את החפירה) והצבא בא ולקח את הציוד של הקבלן.
