מחסום חבלה - מניעת העברת שתילים למשתלות

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
נינה ס' והרצליה א'
Jul-22-2018
|
Morning

שעות פתיחה: 07:00 עד 08:15

שפע בעיות בגלל מניעה של העברת סחורות כמו השתילים למשתלות.

החלטנו לבוא למחסום זה בעקבות שיחה של נינה עם ע' שאמר כי לאחרונה יש בעיות בהעברת סחורות. הקדמנו לבוא ובכניסה למשתלות ראינו מכונית משוריינת, שהייתה שם גם כשיצאנו, ולידה חייל וחיילת. מעט הלאה, בכביש הפגום המוביל אל המחסום ראינו חייל וחיילת צועדים לאטם – לראשונה מאז שאנחנו באות למחסום. חנינו לא רחוק מן המחסום והם פנו אלינו והתעניינו מה מעשינו כאן. הסברנו מי אנחנו ומה מעשינו ונינה התעניינה לדעת מה מעשיהם. הם אמרו שיש מסתננים דרך פרצות בגדר שמצטרפים לעוברים במחסום ונבלעים בתוכם, ותפקידם לזהות אותם. נינה: ציידי אדם. למה שלא פשוט יסתמו את החורים בגדר – לאלוהי הצבא פתרונים.

07:00  ע' כבר נמצא, החיילים הגיעו ופותחים את השערים לאט. ביציאה מחבלה מצטופפים הממתינים לפתיחת השער.

07:10  השערים טרם נפתחו ואחד הממתינים אוסף את תעודות הנהגים הממתינים שם ומעביר אותם במרוכז לידי החיילות. אחד החיילים מעדכן בכך את החיילות שבעמדה הסמוכה לנו בעל פה. כעת נפתח גם השער האמצעי.

07:15  החמישייה הראשונה נכנסת לבידוק. לידינו מאחורי הסככה אנחנו שומעות חמור נוער – שהשאירו אותו קשור לעגלה במשך הלילה. בעליו יבוא מאוחר יותר ויוביל את החמור והעגלה לתוך הכפר. החמישייה הראשונה עוברת לאחר הבידוק.

07:20  המכונית הראשונה עוברת, ואחריה מספר עגלות גדול מהרגיל שחלקן מובלות על ידי חמורים וחלקן על ידי סוסים.

07:20  המחסום מלא בבני אדם וכלי רכב. ממש חיים שוקקים. ארבע נשים יוצאות כקבוצה – וזרם של עוברים רגליים ולצדם גם רוכבי אופניים. החיילים נוקטים צעדי ייעול: חלק עוברים במבנה וחלק נשלחים אל העמדה של החיילות לקבלת אישור מעבר.

07:45  מתחיל להתרוקן. לא נראות יותר מכוניות ומספר הממתינים קטן מאוד.

07:48  ע' מתקרב אלינו ואומר שבשבועות האחרונים הוטל איסור על העברת סחורות במחסום זה והכלל החדש הוא להעבירן במחסום אליהו. עד כה עברו סחורות ושתילים בשער זה – ומעולם לא היו בו מפגעים. הוא שב למחסום.

לקראת השעה שמונה יש התעוררות – הולכי רגל ומכוניות מחבלה.

08:00  ע' ידידנו (השני) עובר ומזמין אותנו לשיחה אצלו.

בשיחה במשתלתו הוא מתלונן. הודיעו להם כי חל איסור על העברת סחורות במחסום זה והמעבר הוכרז כמעבר חקלאי, לא מעבר סחורות. ע' טוען שממילא מעבירים בו רק מוצרי חקלאות – שתילים וציוד למשתלות כמו צנרת השקייה , לא סחורות ממש. אולם הקצין במת"ק  הודיע שההחלטה התקבלה 'למעלה'. ע' טוען שלא היה אף מקרה של פעילות חבלנית שעברה במחסום זה ולכן לא מובן מדוע ההגבלה. הם רוצים לעבוד בשלווה והתקנה החדשה מקשה עליהם מאוד מכיון שעליהם עכשו לשים את כל השתילים על משטחים , רק בקומה אחת ובמחסום אליהו יש לפרוק הכל על הרצפה לבדיקה. תהליך הבידוק ארוך ומעכב מאוד את מעבר המשאיות עם השתילים. מופעלת שם מלגזה שמורידה את המשטחים החקלאיים וכל משטח נבדק.. בשישי ובשבת אסור להעביר סחורה. במעברים אסור להעביר אפילו ארגזים ריקים. כל בדיקה נמשכת זמן רב. ו', נהג משאית, התלונן על כך ולמחרת הוענש והמתין 5 שעות לבדיקה.. ע' ואחרים התלוננו במת"ק וטענו כי הבדיקה פוגעת בעסקיהם (בין השאר, תשלום על שעות עבודה שהתארכו, שעות שמוש במשאית המתארכות ובכלל כל ההוצאות גדלות). הם טענו לפני קצין המת"ק שהצבא הישראלי העשיר יכול להביא מלגזות וכלבים למחסום חבלה, להאריך את זמן פתיחת המחסום ולעשות זאת שם לפחות. עוד הוא סיפר לנו שכשהקימו את הגדר היא הוקמה מבלי להתחשב בחלקות של הפלסטינים ויש מקומות שבהם הגדר חוצה את שטחי המשתלות, חלקן מצד זה של הגדר וחלקן בצד השני. הגדר היא מקור הרע.

הוא תיאר לנו את התהליך שעבר המחסום: תחילה השערים היו פתוחים לגמרי. אט-אט החלו לסגור אותם ולפתוח אותם כמה פעמים ביום בשעות קבועות. אחר כך נוספו למעבר אישורי מעבר. התהליך הזה נמשך שנים, והיה אטי, וכעת הגיעו עד הלום.  הלחץ עליהם הולך וגדל בנסיון לגרום להם להפסיק לעבד את אדמותיהם

לחלופין הציע ע' להעביר את המוצרים בשער ארתאח מקום המאורגן למעבר סחורות מהיר, למרות שהוא מרוחק. הקצין סירב ואמר ששם מעבר סחורות הוא רק לישראל. 

– ומה זה כאן? שאל אותו ע'.

– כאן זה שטח פלסטין..

קצין המת"ק הבטיח להעביר את הדברים האלה הלאה.

ע' אמר עוד כי הם פוחדים מהמנהל הישראלי שיכול לבטל להם את כרטיסי המעבר השונים. הטילו עליהם מגבלות קשות: הם נדרשים להעביר רק שתילים נמוכים – נאסר עליהם להעביר שתילים גבוהים. זה מקשה על המסחר ופוגע בהיקפו. השתילים הקטנים זולים יותר משתילים גבוהים. עוד פגיעה בהכנסה.

ע' מתלונן על חלק מן החיילים שבודקים אפילו כשהוא מעביר כוסות שתייה, או שקית פיתות לכל הצוות, ומסכם: אנו מאבדים את התקווה המעטה שעוד היתה לנו לעתיד טוב יותר.