קלנדיה, יום ד' 4.6.08, אחה"צ
15.50 מחסום קלנדיה - ב"טרמינל" הכביכול סטרילי
וטכנולוגי-עילי נוכחנו שוב, כמו בראשיתה של האינתיפדה השנייה, בכל הגילויים של מעשי הרישעות הקטנה, בהם חזינו במחסומים הפחות מתוחכמים. שוב מחרימים עגלות של רוכלים. אתמול החרימו שתי עגלות, אחת של קפה והשנייה של דברי מתיקה. החרמת העגלות נעשתה בשילוב עם כמה גורמים: אחד הרוכלים סיפר לנו שעגלת הקפה שלו נלקחה על ידי חיילים מסיירת דוכיפת. אלה העבירו את העגלה למשטרת ישראל שבתוך המחסום וזו העבירה את העגלה לעיריית ירושלים, למחלקת הפיקוח. כותרת האישור שקיבל: "דרישה לסילוק גרוטאות רכב".
טופס ההחרמה: "הסחורה הוחרמה לפיקוח עירוני נפת צפון, סיירת דוכיפת, ירושלים טל: 5835148. (לא עונה).
תכולת הציוד המוחרם:
1 בלון גז
2 מתקן חלב
3 מתקן מים - מעמד למיחם
4 סוכר + קפה
5 פינג'ן מתכת
6 עגלה
פנינו לעיריית ירושלים, למודיעין, ונאמר לנו שהסיפור מופרך וזה לא התהליך המקובל.
כאשר שאלנו את מפקד המחסום על שום מה נלקחו העגלות תשובתו היתה:"שיפתחו בסטה ברמללה" .
האומלל שעגלתו נלקחה סיפר שהוא אב לילדים רבים ואין לו פרנסה אחרת זולת עגלה זו. אין לו אישור והוא לא יוכל להגיע לירושלים לטפל בהשבת העגלה. טען שהוא לא הוזהר שאין להעמיד עגלות בסביבת המחסום. להפך, מדי בוקר הוא וחיילי המחסום ברכו זה את זה בברכת בוקר טוב. מה קרה עכשיו?
הנהגים במחסום הרכבים סיפרו על חייל שדורש סיגריות מרלבורו על מנת להקל על הבדיקה, וחייל אחר החליט שבמסלול שלו אין עוברים עם אוכל. במסלול אחר כן עוברים עם אוכל. יוזמה פרטית של חייל ולא מדיניות.
האנשים מפתחים אמצעים מפיגי לחץ ומפחיתי השפלה: בעיקר שימוש בהומור. הנשים שדוחפות את הקרוסלה, עוד לפני שמתברר שהקרוסלה סגורה הן מספרות בדיחות זו לזו. תמיד יש חשש שניתקע בתוך הקרוסלה.
למרות כל האמצעים הננקטים כדי להפוך את המחסום לסטרילי, ללא מגע בין חיילים ופלסטינים, הצורך להוכיח מי שולט על מי מתגבר.
הכלל הוא: הצק לפלסטיני ורוששהו.