עזון עתמה, יום א' 18.5.08, בוקר

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
נאוה מ., הגר ל.(מדווחת)
May-18-2008
|
Morning

יצאנו למשמרת מיוחדת לעזון-עתמה לאור שורה ארוכה של אירועי אלימות מצד החיילים שהתרחשו במחסום.
המחסום מהווה שער בגדר ההפרדה, במעבר בין שטחים פלסטיניים לכפר הפלסטיני עזון-עתמה שהושאר בצד המערבי של הגדר (מה שמכונה "הישראלי", אלא שהשטחים הם בבעלות של תושבי הכפר ותושבי כפרים לסמוכים).

תאור על חיי הכפר במובלעת - (מי שמכירה מוזמנת לדלג על הקטע הארוך). החנינו את המכונית על הכביש לשערי תקוה, כביש החוצה את הכפר ומשאיר קבוצת בתים מעברו המערבי, כאשר גדר רגילה (להבחין מגדר ההפרדה) ומחסום סלעים על הדרך בין שני חלקי הכפר, מונעת חציית הכביש מצד אחד של הכפר לצידו האחר במכונית. מהכביש לשערי תקוה הגישה לשטחי מדינת ישראל בגבולות הקו-ירוק חופשית לגמרי. עם הזמן פתחו תושבי עזון עתמה פתח בגדר בסמוך לדרך הישנה החסומה בסלעים כאמור, ולא לאט כבשו לעצמם 'דרך' בה עוברים לצד השני. אנחנו בחרנו לא להעמיד את המכונית שלנו במבחן ה"דרך" הזאת, החנינו אותה ועברנו את מחסום הסלעים, שאין בו מעבר רגלי מסודר, לעבר חלקו העיקרי של הכפר. העברת סחורות מצדו העיקרי של הכפר לקבוצת הבתים ולעסקים הנמצאים מהצד המערבי מתבצעת בדרך כלל בשיטת גב-אל-גב ידנית (ר' תמונות מצורפות לדו"ח זה). גדר ההפרדה מקיפה את הכפר ממזרח עם עיקול דרומה וצפונה, והגדר לאורך הכביש חוסמת אותו ממערב ומפרידה כאמור בין שני חלקי הכפר. אחרי כל הגדרות והחסימות, הדרך לישראל בעצם פתוחה למי שעבר את המחסום בגדר ההפרדה או  למי שנכנס דרך קטע בו אין גדר הפרדה (באיזור הכפר זוואיה) חצה את כביש 5 ונבלע במטעי הזיתים בשטחים הפלסטיניים הנמצאים בין גבולות הקו הירוק (קו ראש-העין עד כפר קאסם באיזור זה, לבין הקו של אדמות זאויה - מסחה-עזון עתמה).

זהו האיזור בו עוברים עובדים רבים ללא אישורי כניסה למדינת ישראל מטעם המינהל האזרחיinfo-icon. יש ימים שהם עוברים בסיוע הצבא ויש ימים שהצבא מנהל מרדף ציד-אדם אחריהם במטעי הזיתים. בחזרה מעבודתם בישראל מעדיפים רוב העוברים להכנס דרך עזון-עתמה, לרדת למחסום ולהכנס בחזרה משם לשטחי הגדה המערבית. וזה הרקע לארועים אלימים רבים המתרחשים במחסום. הצבא מנהל מדיניות הענשה ישירה במחסום (גם אם לא פורמלית) במקום לקחת את האנשים לבית-משפט (וכי במה יאשימו את העוברים: שנכנסו לעזון-עתמה ללא אישור? עזון עתמה הוא לא בדיוק ישוב ישראלי בתוך הקו הירוק). ההענשה הרגילה היא עיכובש ל-4 שעות, ובזמן האחרון הענשה של מכות.

חלק מהאנשים שאינם תושבי הכפר, נכנסים דרך המחסום לעבודה באחת ההתנחלויות שבסביבה: אורנית, שערי תקוה, עץ אפריים, אלקנה עם אישורי העסקה בהתנחלויות. לתושבי הכפר המעבר במחסום כרוך בהצגת תעודת זהות בה רשום שמקום מגוריו של האדם הוא עזון-עתמה.

בנוסף לשלוש הקבוצות שתארנו, יש קבוצה רביעית של תלמידים ומורים הלומדים ומלמדים בשני בתי הספר הנמצאים בכפר. התלמידים צריכים להציג אישור תלמיד (יתיקיהם נבדקים) ולחיילים יש רשימה מלאה של כל התלמידים (מדובר בתלמידי תיכון בעיקר אך גם בדרדקים של כיתות יסודיות נמוכות), המורים נכנסים גם הם עפ"י רשימה הנמצאת אצל החיילים. בנוסף להם יש בעלי תפקידים: אנשי מימשל של הרשות, רופאים וכד' אשר צריכים אישור מיוחד כדי להכנס לכפר.

בארועים של אבל או שמחה, על המשפחה מהכפר להגיש מראש למת"ק רשימת מוזמנים והוא מאשר מי מבין המוזמנים יעבור. השהות בכפר לארועים מוגבלת למספר שעות. רבים מאלה העוזבים את הכפר עקב נישואים או עסקים, מעדיפים להשאר עם תעודת זהות של עזון-עתמה כדי שיוכלו לבקר את משפחתם. אך בני-זוגם שאינם נמנים על בני המקום, אינם יכולים להכנס עימם, כמו גם הורי ילדים הלומדים בביה"ס אבל אינם בעלי תעודות זהות של הכפר. כך שאם הילד חלה וצריך לבוא לקחת אותו מבי"ס, אם קרתה לו תאונה - אין להורה אפשרות להכנס לכפר ולהוציאו מבי"ס, אלא עליו להמתין במחסום עד שהילד יובא אליו. אסיפות הורים, מסיבות בי"ס - רק למי שבידיו תעודת זהות, או בקבלת אישור (או דחיית הבקשה) מהמת"ק. לפי דברי נציג המת"ק הקבוע למחסום זה, עבאס, בשנה האחרונה סופקו תעודות זהות לתושבים שעד אז היו בידיהם דרכונים ירדניים ולכן לא היו יכולים לעזוב את הכפר.
בכפר כ-2000 תושבים, אך לכ-7,000 אנשים יש תעודות זהות של עזון-עתמה. בגלל שהמעבר במחסום מאפשר גישה ישירה ופשוטה לישראל, יש תופעה של זיוף מקום המגורים בתעודת הזהות, ועל רקע זה יש ארועים אלימים בין החיילים לאנשים הנמבקשים להכנס לכפר ומסורבים. מאז שהתחלנו לבקר לעתים קרובות יותר במחסום ובכפר, אנו עדות  למעצרים יומיומיים על רקע של חשד בזיוף תעודות זהות.

ליד הכביש לשערי תקוה (והגדר החוסמת נסיעה עליו), יש מגרש חניה גדול ושירות הסעות למחסום למטה (נסיעה של כמה דקות, אך דרך ארוכה יחסית להליכה ברגל) וממנו, שירות המספק פרנסה לקבוצה לא קטנה של תושבי הכפר.

בכפר שני בתי-ספר: תיכון מעורב בנים-בנות ובי"ס יסודי מעורב + תיכון לבנות שאינן רוצות ללמוד בבי"ס מעורב. ביה"ס התיכון הוא המבנה הקרוב ביותר למחסום, כאשר בתי שערי-תקוה צמודים וחונקים אותו ועתה בונים עוד שני בתים במרחק נגיעה מביה"ס (כמו גם במעלה הכפר עצמו). ר' תמונה שצילמה אסנת ר. בשבוע החולף. המינהל האזרחי הישראלי אינו נותן אישור להרחיב את ביה"ס ואפילו בניית שירותים בביה"ס הצטרכה להתערבות בנילאומית לאחר שנתיים של המתנה לאישור. בנית בתים בכפר כמעט בלתי אפשרות מאחר והמינהל הישראלי אינו נותן אישור בניה לשטח החורג מקו הבניה שהיה בעת שהוקמה הגדר.

עד להקמת הגדר פעל בכפר שוק ירקות ופירות מעולה וגדול, אשר סיפק פרנסה בשפע. לתושבי הכפר יש הרבה חממות, ויש מיםinfo-icon המופקים מכמה בארות. בשנים האחרונות המים והאדמה הולכים ומזדהמים מהזרמת ביוב פתוח ע"י ההתנחלויות בסביבה.

הימים היותר עמוסים במחסום הם ימים בהם מנסים רבים לעבור במחסום לצרכי עבודה בישראל (שבת אחה"צ ויום ראשון בבוקר), לצרכי ארועים משפחתיים (שישי-שבת), ויום חמישי אחה"צ-ערב בו חוזרים רבים משבוע עבודה בישראל.

פרוט לפי זמנים:

6:30 - הגענו כבר לאחר השעה העמוסה (נודע לנו רק עתה כי המחסום נפתח בשעה  05:00) מאחר ורוב העובדים העוברים במחסום זה כבר עבור מוקדם יותר. כמה מכוניות משני צידי המחסום וכמה אנשים, לא נוצר תור. החיילים מתנהלים בשקט ובודקים את העוברים ברציפות. ד', סגן מיחידה לחילוץ והצלה מפקדת המחסום וכנ"ל כל החחילים והחיילות שבמחסום.

אנו עוברות ללא בעיות לצידו המזרחי של המחסום, למקום הכניסה לכפר (ולחדר הבדיקות). 26 אנשים בתור להכנס לחדר הבדיקות, אחד הממתינים מתלונן וד' ניגשת אליו לדבר איתו. המפקדת מזמינה את כל מי שאינו נושא תיק לעבור דרכה והיא רק בודקת ת.ז. ואישור.

כ-5 אנשים נכנסים בכל פעם לחדר הבדיקות. בביתן הבדיקות אשנב בו מניח הנכנס את תעודת הזהות, אחר כך נכנס לחדר הבדיקות ועובר דרך המגנומטר, חייל יחידת המעבריםinfo-icon (חייל וחיילת) יושבים בחדר המופרד בזכוכית משוריינת עבה מחדר המגנומטר. בסיום הבדיקה העובר מקבל את תעודת הזהות. איננו יכולות לראות את פנים החדר אך לפי שהיוצאים ממנו מתקינים את החגורות מחדש, אנו מסיקות ששגרת הבדיקות המוכרת לנו : הורדת חגורות,הרמת חולצה וכו', נוהגת גם כאן. גם נשים וילדים קטנים עוברים דרך חדר הבדיקות ומתוך ברור אצל החיילים הבנו שלא ניתן לדלג על המגנומטר, כך שכולם וכולן עוברות אותו.

אדם שיש לו אישור סוחר להכנס לישראל מסורב במחסום ונאמר לו שעליו לעבור דרך מעבר אייל.

משאית קטנה עם קרשים עוברת אתתהמחסום בסביבות 7:00. כאשר סיימנו את המשמרת ועלינול בחזרה למגרש החניה, ראינו את המשאית פורק סחורה בשיטת קו-אל-גב למשאית ישראלית. הקבלן - פלסטיני, הבונה באחת ההתנחלויות. את החומרים עליו להעביר ביד (ר תמונות מצורפות לדו"ח זה). סגן ד' אוחזת שתי תעודות זהות ירוקות, היא ממתינה משבת אחה"צ שבעליהן יבואו לקחתן. לדבריה לא שמעה על הארוע בשבת בבוקר (ר' דו"ח קריאה טלפונית משבת בבוקר, ע"י נועה פ.) בו הוחרמו תעודות זהות מ-40 תושבים בטענה שהם התכוונו לעבור לישראל ללא אישור. היא מסבירה לנו כי אם החיילים לא מדווחים על ארוע במחסום, אין למפקדים דרך לדעת עליו.

7:20 - מתחילים לעבור מורים ותלמידים. התלמידים מציגים תעודות תלמיד ונשלחים לחיילת באחת העמדות להשוואה עם רשימת התלמידים. נער מסורב כניסה (אינו תלמיד בביה"ס).

7:30 - 6 מכוניות בכניסה, 4 ביציאה. הבדיקה כוללת הצגת תעודות זיהוי ובמידת הצורך, אישור כניסה, ופתיחת תא מטען. יותר מאוחר באותו בוקר התקשר אלי מ', סגן ראש המועצה, ביקש עזרתי מכיון שהנייד שלו נגנב ממושב המכונית כאשר ניגש לפתוח את תא המטען בעת הבדיקה. במשמרת של יום חמישי באותו שבוע אמרה לי מפקדת המחסום שהתלונה ידועה ונחקרת ע"י מ"צ). חשוב לציין כי במחסום אין הרבה חיילים.

7:50 - תלמידים אחרונים ממהרים לעבור לביה"ס.

אנו עוזבות את המחסום, תופסות טרמפ עם תושב הכפר אשר מכיר אותי כבר ועוצרות בחנות של אבא של ח' כדי לקחת צילומי רנטגן לקבלת חוות דעת ע"י נוירוכירוג מומחה (בן-זוגה של עדה ה.)

ח' הוכה עד אבדן הכרה ע"י חיילים במחסום לפני כ-10 ימים (ר' דיווח מיום 13.5.08). הצילומים טרם הגיעו ואנו ממהרות לחזור הביתה ונתקעות בפקק הכניסה לישראל ולתל-אביב.

סוף