בית איבא, שבי שומרון, יום א' 18.5.08, אחה"צ

תרגם: צ'רלס ק.

סיכום

קפריזיות בהתגלמותה היא כותרת מתאימה למתרחש בשטחים הפלסטינים הכבושים.  מהלכים ושינויים פתאומיים ובלתי צפויים, או רעיונות והתנהגויות אימפולסיביים פתאומיים, ללא מניע נראה לעין.  בסה"כ, נטייתו של הכובש להתנהג באימפולסיביות.  המערכת כולה, כמובן, גדושה אבסורדים ושרירותיות, אך גם קפריזית.

14:40  מחסום בית איבא

מייד רואים כי ה"נתיב המהיר," לכאורה, הוא ארוך ואיטי.  אנו סופרות חמישה צעירים מעוכבים, אך בשלוש הדקות הראשונות שלנו שם מגבילים את פעולותינו בצורה קיצונית.  המפקד, סג"מ מ', מתחיל במקום שהפסיק במשמרת של השבוע שעבר.  הוא מודיע לנו כי אנו מפריעות לחיילים, שאנו מפריעות לו.  אסור לנו לעמוד כאן, או שם, ומאלצים אותנו לעמוד היכן שהוא רוצה.  פירוש הדבר כי אנו צריכות לדבר עם הצעירות הבאות מהמסלול "המהיר" כאשר הן יוצאות:  "חצי שעה," אומרת סטודנטית אחת, ואי-אפשר לראות את המעוכבים, בוודאי לא לשוחח איתם.  "לא, אתן לא יכולות לדבר איתם, לא, לא אגיד לכן מדוע הם שם, לא, לא אגיד לכן עד מתי יישארו שם...אבל אתן יכולות לשאול אותם כשייצאו."   "ומתי זה יהיה?" אנו שואלות.  אין תגובה.  סביר שיהיה לפי גחמת המפקד.

14:50  הוא ונציג המת"ק הולכים לצעירים, מדברים אתם, אך חוזרים שוב אלינו, אומרים לנו היכן לעמוד.

באזור בדיקת הרכבים מייד רואים כי מוצבים שם שני חיילים בלבד, שניהם בודקים רכבים שיוצאים משכם. אך במרכז אזור המחסום, מלבד אלה בעמדות הבידוק, נמצאים שלושה חיילים, כולל מ'.  כולם סתם עומדים, או – לפי פירוש אחר – הם מתעניינים יותר בפעולותיהן של נשות מחסום Watch מאשר בשמירה על ביטחון מדינת ישראל.  מ' מציק לצעירים שמחכים שחבריהם יעברו את הבדיקות ואומר להם להתרחק.  אחד מחייליו נובח אל פלסטינים הבאים מאזור דיר שראף ומחכים לבדיקה.  מלבד להודיע שיעברו "אחד-אחד", הוא ניגש לאלה אשר אינם מכירים את ההוראה החדשה לעמוד רחוק מאחור, בהמתנה לבדיקת תעודת הזהות בדרך לכניסה לשכם, יוצא מעמדת הבידוק שלו וצועק עליהם להתרחק עוד, עוד יותר, ולהמתין.  ללא כל היגיון.  קפריזה!

בעמדה שבה בודקים שמות, רשימת ה"מבוקשים" של היום מודבקת על הזכוכית, ולא מוחזקת בידי החייל כבעבר.

תור הרכבים מתארך לכיוון שכם – ואמבולנס בראשו.  אחת מאיתנו הולכת לצפות באזור בדיקת הרכבים.  מ', פתאום מבחין בכך, מזנק ועומד על רגליו, ממהר לשוחח עם אחד משני החיילים הנמצאים שם.  עדיין דבר אינו זז, עדיין רק שני חיילים ומפקדם.  האמבולנס ממשיך להמתין.  בינתיים, עוד משקיפה משלנו ניגשת לנהג האמבולנס ושואלת כמה זמן הוא ממתין, ומתקשרת למרכז ההומניטארי להתלונן כי אמבולנס ממתין כבר 30 דקות.  מבטיחים לנו כי הדבר ייבדק: אינשאללה!

15:20- מפקד המחסום  מ' מודיע לנו בינתיים שאף רכב לא יעבור את המחסום כל עוד אנו עומדות היכן שאנו עומדות.  בתגובה, אנו מעירות כי אין די בשני חיילים באזור בדיקת הרכבים, שזה אינו מה שדרוש.  למרות זאת רכבים, כולל מכולה של P&O, מכוניות פרטיות, משאיות – אחת בעלת השם העליז Lucky Baby -  אמבולנס נוסף ותור ארוך של רכבים מתחיל סוף-סוף לנוע.  רק עכשיו מאויש אזור הבידוק לכניסה לשכם, רק עכשיו נותנים לסבל שממתין בסבלנות עם חמור עמוס להתקדם בכיוון דיר שראף.  בחור צעיר מתלונן בפנינו כי מרכולתו לא זזה מהמחסום, אך באותו רגע אחד הסבלים הרגילים מושך את עגלתו.
 

15:30 – ג'יפ של משטרה כחולה מגיע (שמ' מן הסתם הזמין) ומבשר רעות.  הג'יפ נעצר במרכז המחסום, אחד השוטרים משוחח עם מ'  ואז צועד אלינו.  "אתן גורמות בעיות לחיילים."  להיפך, אנו אומרות לו, מ' מציק לנו.  מ' מצטרף אלינו ואנו תוהות, בקול רם, מה מתרחש במחסום שהוא מופקד עליו, האם הוא מאובטח... לבטח יש לו מה לעשות, במקום לקחת חלק בשיחה עם המשטרה?  "הם חברים שלי" הוא אומר לנו (ללא צורך).  השוטר (R 1054907) מבקש לראות את שלוש תעודות הזהות שלנו, פוקד על אחת להפסיק לדבר בטלפון, ובאותו זמן חברו, שוטר בכיר יותר שעד עכשיו ישב בג'יפ וצפר, יוצא ובא אלינו, צועק "אתן צריכות להיות בעזה."  תעודות הזהות שלנו נבדקות מול המחשב שבג'יפ בזמן שהשוטרים אומרים לנו שהם אינם רואים כל סיבה המצדיקה את נוכחותנו כאן, ש"זה שטח צבאי," שאנו שייכות ל"גיל השלישי," ועלינו לדעת כי אין אנו יכולות לעמוד ליד מחסומים, וכו'.  תעודות הזהות מוחזרות, מ' כבר אינו בסביבה ועד שאנו הולכות לאוטו דרך דיר שראף, רבים מה"נוכחים הקבועים" יודעים מה התרחש!

16:00 מחסום שבי שומרון

טוני בלייר הודיע לעולם בשבוע שעבר כי זה אחד המחסומים שיבוטלו.
ובכן המחסום עודנו קיים, בצבע מלא, עד להודעה חדשה...