א-ראם, ענאתא, קלנדיה, יום ה' 29.5.08, בוקר
6.25
ענתא:
כשהחנינו את המכונית ראינו
קבוצה של נשים מובלת על ידי חיילים. אנשים אמרו לנו שהן קפצו מעל לגדר, שהחיילים
גררו אחת מהן והכו נערה בת 16, כולן נעלמו ואדם שעקב אחריהן אמר שהן נשלחו חזרה דרך
המחסום, והמעיט לגבי האלימות אמר שהחייל דחף אותן כדי לזרז אותן. שתי נשים ניסו
להתגנב בחסות טרנזיט, אבל נתפסו עוד לפני שהגיע למחסום.
לבד מאלה לא היו אירועים
מיוחדים והתנועה זרמה. כשהגענו למכונית שלנו עצר אותנו אדם שהוביל את בנותיו לבית
הספר, הוא עשה עיקוף מיוחד כדי לומר לנו: "אתן לא יודעות כמה אנחנו מודים לכן שאתן
באות, כמה הרבה מדברים עליכם בכפר ושמחים אפילו כשאתן באות כדי לומר בוקר טוב,
כשאנחנו בתוך טור המכוניות קשה לנו לעצור ולומר לכן זאת." מחמם את הלב, נכון?
7.10
א-ראם:
הולכי רגל לעוברים במסלול
הרגיל. כאן, בניגוד לא-ראם, כל הולך רגל צריך לחכות עד שהחייל קורא לו לעבור.
7.25
קלנדיה: שלוש הקרוסלות החיצוניות פעלו,
התורים בכל חמשת השרוולים היו פתוחים היו ארוכים, כך שלא היה טעם לפתוח את המסלול
הצדדי, אבל אנשים עמדו בטורים מאד מסודרים ולא היה חשש לגבי הנשים, בנציג של
האקומנים אמר שב 5.30 היה תור עצום. רבע שעה אחרי שהגענו נגמא התור לגמרי,
קצין משטרה ידידותי (אלי ל')
אמר שהמחסום נפתח בשעה 4, אבל לאנשים יש אישור לעבור רק משעה 5.30 . הם מתכוונים
עכשיו לנפק אישורים משעה 4 כדי להאריך את זמן המעבר ולהקל על הדוחק בבוקר.
הוא גם יעץ לנו
לתאם עם הנציגים האקומנים כדי שלא נבוא אותן השעות ועל ידי כך נרחיב את שעות
הנוכחות שלנו במחסום.
בתורים שלפני השרוולים עמדו
הורים דקות ארוכות עם תינוקות בידיהם, האם אפשר לשים ספסלים ולהקל בכך מעט?
המת"ק לא נפתח עד שעה 8.39.
טלפון לחמ"ל מת"ק
פתר את הבעיה תוך דקה. אחד הממתינים שהאישור שלו הוגבל עד לשעה
עשר בלילה, בעוד לפני כן היה עד חצות, התבקש על ידי החיילת שעמדה לבוא ביום ראשון
משום שהקצין שצריך לטפל בכך לא היה. למה? כמו כן היא אסרה עלינו להיות בתוך המת"ק.
מותר לה?
ההוראות לגבי שרוול חמש לא היו
ברורות, לאחר השעה 8 , ואדם אחד נכנס לשרוול בדרכו לירושלים. הקצין עמד על כך שעליו
לחזור ולעבור בשרוול אחד, מכין שהשרוול הזה מיעוד למת"ק בלבד. וכל טענותיו של האדם
הושבו ריקם. כמו שאמר לנו אחד האנשים שעמדו שם, האדם קלל את הקצין וזה קרא
למשטרה.