צומת הכבשים, חברון, דרום הר חברון, מעבר דורא-אל פוואר

07:30-12:00

יצאנו מוקדם היום. החום והרמדאן עושים את שלהם.

בדרך הלוך מחסומים בכל הצמתים: סמוע, דהריה, דורה - אל פוואר, בית חגי, הכבשים, בני נעים, בית ענון, מעבר הזית.

עמדות של חיילים עם דגל לאורך כביש 60 רק על יד הבריכה באל פוואר.

כל הדגלים שהיו שם לפני שבוע נעלמו. על פי מה שנשאר בשטח היה שם טקס צבאי.

בדורא-אל פוואר היה מחסום גם בדרכנו חזרה.

ביום שישי בשעה תשע בערב הייתה תאונת דרכים בכניסה לקריית ארבע. 

בתאונה נהרג במקום בנו של באסם ידידינו מחברון. היום תמו שלושת ימי האבל, באנו לנחמו. מוחמד בנו היה רק בן 26 במותו. באסם עבד קשה כדי להוסיף קומה לביתו עבור בנו. עכשיו נשארה אלמנה עם תינוק, ואמא ואבא שלא יודעים את נפשם מצער. ישבתי עם בנות המשפחה שעה ארוכה.  חם, הן צמות ואבלות. והכול חמדלאללה.

בחוץ הגברים היו צריכים עזרה בקבלת המכונית חזרה. סבך ביורוקרטי. משטרת התנועה מחוז ש״י, מת״ק עציון. ומילון שאלות בנוסח מי את בשבילם?  אבל הכל סודר. המכונית תוחזר להם בלי מוחמד אללה ירחמו.

בתמונות למטה:

השערים החדשים שהותקנו  בקצה שכונת קפישה. הותקנו בערב החג אבל ההסדרים התמוהים לא השתנו. כנראה שגם שם יוקם מחסום חשמלי.
גדרות של המשטרה הצבאית מגנות על המתנחלים. על המדרגות כבר יש אדנית וילד מתנחל הביא אבקת כביסה. הם מתכוונים להשאר שם עד בוא המשיח ולעזאזל הפלסטינים.

ליד בית הדסה נתקלנו במכונית של המתנחל הזה שניסה להוריד אותנו מהכביש. הוא עשה זאת על אף העובדה שלנו הייתה זכות קדימה. מתוך המכונית הוא צעק אלי ״כלבה קטנה״. ענת  כהן הביטה בנו ושתקה הפעם. עלינו לתל רומיידה ועזבנו את המתנחלים בלי להיכנס לעימות. פאיזה אמרה שיחסית המצב שקט.

כל כל התרגלנו לכיבוש הזה שעינינו כבר קהות מלראות את הסבל.

אני מתביישת.