קלנדיה
הגענו לקלנדיה ב-5:30 לערך. בחוץ שוב חשוך בשעה זו, אחרי המעבר לשעון קיץ. בוקר גשום מקבל את פנינו, ואנו יוצאות מהרכב עטופות במעילים ומצויידות במטריות. אצל הפלסטינים רק לעתים רחוקות אנו רואות אנשים אוחזים במטריות. כשהגענו פנימה, לצד הפלסטיני של המחסום, קיבלה את פנינו ערימת התיקים המושחלים אל מעבר לגדר והרעש המוכר המעיד על כך שככל הנראה התורים קרסו זה עתה. ושוב ערימת אדם בכניסה למכלאות, הספסלים מתמלאים במי שאינם יכולים או רוצים להידחק. אנשים מצלמים את המתרחש כדי להסביר למעסיק מדוע איחרו לעבודה.
מוכר הבייגלה כאן וגם מוכר הסיגריות. דוכן העוגות איננו – תהינו האם סולק או בחר מרצונו לא להגיע, אולי בגלל הגשם. כל 5 עמדות הבידוק עבדו בשלב זה. מוכר הבייגלה סיפר שגם אתמול היה רע מאוד, כפי שקראנו אח"כ גם בדיווח של חברותינו. אחרי כמחצית השעה התורים שוב היו מסודרים, ועד מהרה גלשו אל מחוץ לסככה והשתרכו לכיוון הכביש.
רבים כבר המתינו ליד שער ההומניטרי האמור להיפתח בשעה 6. כשהתורים שוב היו מסודרים חלק מהנשים השתלבו בהם בכניסה למכלאות. הגברים מאפשרים זאת לנשים, אבל לא כל כך לגברים אחרים (אלא אם כן מדובר באיש מבוגר מאוד, איש עם ילד, או אדם שמחלתו ניכרת עליו). השער ההומניטרי נפתח באיחור אופייני והופעל ע"י חייל מהמת"ק ומאבטח. כמה נשים שניסו להשתלב בכניסה למכלאה, מיהרו לחזור לשער ההומניטרי ועברו דרכו. אחרות היו בשלב זה כבר בתוך המכלאה ולא יכלו לשוב לאחור. הן נאלצו לחכות לפתיחה הבאה של הקרוסלות בקצה המכלאה
הגשם שהחל שוב לרדת בעוצמה הפעיל ככל הנראה לחץ על העומדים בתורים מחוץ לסככה ובסביבות 6:30 שוב קרסו התורים. כאשר הגשם פסק יצאנו החוצה וגילינו שאת גדר הפח בצד שפונה (אחרי שהפחים התעקמו ונקרעו ברוח) החליפו בגדר של בטונדות.
בחיבור של הפח אל הבטונדות הוצבה בטונדה קטנה החוסמת את הגישה אל המקום בו ניצב בד"כ הקיוסק. הדוכן עוד כאן, אך הוא סגור. התקדמנו אל הכיכר החרבה בחיפוש אחר קפה. מצאנו דוכן הטרוד בשירות הקליינטים במכוניות הממתינות למחסום כלי הרכב. עליו להספיק להכין את כוס הקפה לפני שהמכונית מתקדמת רחוק מדי. כאשר התפנה אלינו סיפר שהוא מנוע כניסה בגלל קנס
שלא נפרע במועד. הפנינו אותו לחברתנו עדה, בתקווה שתוכל לסייע.
כשחזרנו הבחנו שבכניסה למחסום תלה מישהו שלט המציע שירותים משפטיים מסוגים שונים – איך להתמודד עם השלטונות.
בפנים היה עכשיו מאבטח נוסף. אחרי שבע התורים שוב הסתדרו וברבע לשמונה בערך הם התקצרו והצטרפנו לאחד מהם. כך זה נראה כשעומדים בתוך המכלאה. היא סגורה גם מלמעלה, כדי למנוע מהצעירים לטפס ולהשתחל פנימה מלמעלה
לקח לנו קצת פחות מחצי שעה לעבור. בינתיים הגשם פסק והיום החל להתבהר. בזכות חופשת בתי הספר הגענו למרכז העיר במהרה, ללא פקקים.
