נועמן, סילואן, יום ב' 21.4.08, אחה"צ

בית לחם, סילוואן  13.00 – 18:30

בביקורנו האחרון, לפני שבוע, בכפר נועמן ביקש מאתנו המוכתר להימצא המחסום שמתחת לכפר בעת שובם של התלמידים מבית הספר. על התלמידים לעבור את המחסום בדרכם מן הכפר אל-חאס לנועמן ולדבריו השעה היעודה היא 13.30. הגענו למחסום בדיוק בזמן אך ילדים לא נראו בו. כשהסתכלנו סביבנו ראינו ילד אחד כבן שמונה שילקוט כבד על גבו, מטפס לאיטו במעלה התלול בכיוון לנועמן. נסענו לקראתו ושאלנו אותו אם ירצה כי נסיע אותו הביתה, מרחק הליכה יגעה של עוד כחצי שעה. לצערנו נראה הפחד מפנינו בעיניו והוא סירב בעדינות.  חזרנו למחסום בניסיון לראות את שאר ילדי הכפר בעוברם, אך שוב לא נראו ילדים כלל. שאלנו את מפקד המחסום על הילדים, תשובתו הייתה: "אני מתעניין בדברים אחרים, ילדים לא מעניינים אותי!"  היות והבטחנו להגיע למחסום מעלות עיר דוד פינת מעלה השלום בכדי לדאוג לכך שחיי הפלשתינים לא יפגעו בשל סיורי החג, מיהרנו לשם.  קשה היה להגיע בשל מחסומים שהוקמו מסביב לעיר העתיקה, אין יוצא ואין בא. נסענו  בדרכים עקלקלות דרך אבו טור והגענו בסופו של דבר לנקודת הציון המבוקשת, במעלה עיר דוד.
 

להפתעתנו מצאנו מקום חניה על אף הצפיפות. מכוניתנו עמדה מול חנות מכולת אליה נכנסנו והזדהינו כחברות במחסוםווטש. בעל החנות קיבל אותנו בלבביות רבה והבטיח לשים עין על המכונית. על אף פקקי התנועה הקשים, נראה היה שהסדר נשמר על ידי כוחות משטרה מוגברים. לא נראה היה לנו שנוכחותנו תורמת במשהו וגם טלפון שקיבלנו מדניאלה אישר תחושה זו.  ליד המחסום עמד בחור דתי והזמין כל מי שמעוניין לסיור ב"כפר השילוח, כפר התימנים". בתחילה נראה היה לנו שסיור כזה אינו תואם את מטרותינו אך במחשבה שנייה החלטנו להצטרף ולראות את ההתרחשויות בכפר. לא בלב קל שמענו שהסיור מאורגן על ידי עטרת כוהנים, אך ידענו שנלמד הרבה, ואמנם כך היה.בהדרכה סופר על תולדות ההתיישבות היהודית בכפר בשלהי המאה ה- 19 על ידי עולים מתימן, על התנכלויות הערבים למתיישבים היהודים "אחרי הכל הם ערבים", על התנהגות הבריטים בעקבות התנכלויות אלה, כאשר הרסו את בתי היהודים שעזבו, ובסופו של דבר גולת הכותרת החזרה של ההתיישבות היהודית לפני ארבע שנים.הלכנו בסמטאות הכפר שריח הביוב הזורם בהן עולה באפינו, זבל מושלך בכל פינה, פחי האשפה הציבוריים עולים על גדותיהם וכל סביבתם מזוהמת. כוחות גדולים של משטרה ומג"ב המו סביבנו וסביב עשרות המסיירים שהגיעו אל הכפר. התושבים הערבים סיננו קללות מבין שיניהם על ההפרעה לתנועת מכוניותיהם.  לבסוף הגענו אל "גולת הכותרת" בית בן שבע קומות שהוקם בתחבולות לפני ארבע שנים על חזיתו, מלמעלה עד למטה דגל ישראל (תמונה מצורפת). המגרש נקנה על ידי חברת קש, נבנה על ידי קבלן ערבי שלא ידע עבור מי הוא בונה ואוכלס בחשכת הלילה תחת ליווי משטרתי כבד. הבית נבנה ללא רישיון ותביעה עומדת נגד דייריו. היות ומרבית הבתים בסילוואן נבנו ללא רישיון, אין הבעלים חוששים כי התביעה תמומש.

עלינו לציין שארגון הסיור היה מעולה ושוב עולה התחושה המתסכלת שהימין הקיצוני נחוש, יודע בדיוק מה הוא רוצה ודבק במטרה. ואין מי שיעמוד בדרכו.