מנעו את הנבלה - אל תגרשו את הפליטים!

מנעו את הנבלה – אל תגרשו את הפליטים!

בשם חברות מחסוםווטש

מדינת ישראל חתמה ב- 1954 על 'האמנה בדבר מעמדם של הפליטים' – אמנת ג'נבה. לא במקרה משפטנים יהודים בלטו בין הדוחפים לקבלת אמנה כזו ובין מנסחיה ולא במקרה מדינת ישראל הצעירה היתה בין התומכות בקבלתה.
ב- 1968 אשרה ישראל גם את הפרוטוקול המרחיב את תחולתה של ההגנה על פליטים. מנחם בגין, שזמן קצר לאחר היבחרו לראש ממשלה החליט על פתיחת השערים (אמנם מוגבלת) לפליטים מוייטנאם, ניסח במדויק את ההסבר: "עם ישראל שידע רדיפות ויודע, אולי יותר מכל עם אחר, את משמעות המושג פליט, לא יכול לראות בסבלם של האומללים האלה"....
ועתה החליטה המדינה לגרש, ואף בכח, את כל הפליטים החיים בישראל, מרביתם מאריתריאה ודרום סודן, שחזרה אליהן מסכנת בפועל את חייהם. אלה אנשים למודי סבל שהגיעו הנה לאחר תלאות של בריחה ונדידה, בנסיון למצוא אפשרות לחיים דמויי נורמליות, ביניהם נשים וילדים שנולדו בישראל, מבוגרים וחולים, ו"בוגרי" מחנות העינויים בסיני.

כדי לייצר מראה פנים של מהלך שאינו מפר את האמנה עליה אנחנו חתומים, מובנית תודעה ציבורית מזוייפת: הם מוגדרים מסתננים ולא פליטים ומושקע הרבה מאמץ כדי שלא לאפשר להם להגיש בקשת פליטות, לא לענות על בקשות שהוגשו, ובין אלו שנענו פחות מ- 1% אושרו; הם מפיצי מחלות וזוהמה; הם שיכורים ומאיימים על נשים; הם "סרטן" בגוף האומה. אלה דימויים המזכירים את מה שאמרו בתקופה אחרת על היהודים שהידפקו על הרבה מהשערים הנעולים. במקביל, מייצרים כאילו הסדר עם 'מדינה שלישית' המכחישה קיומו של הסדר איתה ומעדויות המגיעות מפליטים שיצאו לשם, ברור שאנו שולחים אותם אל מותם או למצער, לסבל ותלאות קשים מנשוא. גם צוות נציבות האו"ם בישראל יצא בקריאה לבטל את ההחלטה על הגירוש. אבל אותנו הרי האו"ם לא ממש מעניין....
לא צדק יש כאן ולא חמלה! כארגון שחרט על דגלו הגנה על זכויות אדם אנו מצטרפות לקולות הרבים הדורשים --
לבטל את הגירוש,
לייצר מהלך מהיר והוגן של בדיקת בקשות למעמד של פליט,
לאפשר לפליטים לעבוד ולזכות לטיפול רפואי בעת הצורך,
להעניק לילדיהם חינוך ראוי.