דרום הר חברון
9:00– 13:00
פעילות בגן הודא בחאשם-אל-דארג'.
זהו הביקור הראשון השנה בגן הודא. תיאמנו מראש, והודא ביקשה/הציעה פעילות בנושא מסיק זיתים, שעכשיו עונתו. בגן נמצאים הרבה ילדים, חלקם חדשים, מהם כ-16 ילדים בשכבת הגיל הבוגרת -- 4-6. בגן נוכחת הודא ואם נוספת של אחד הילדים הקטנים. יותר מאוחר באה אמנה. כשאנו באים, הילדים רצים אלינו, מתחרים על לחיצת ידיים, וסקרנים להסתכל בספר שהבאנו על מסיק זיתים. אין כבר חשדנות ובכי. אווירה טובה ורגועה. הודא הפרידה בין הילדים הקטנים שהלכו לחדר השני עם האם, לקבוצת הגדולים, שנשארו בחדר הראשי, והתיישבו מסביב למחצלת. הודא סיפרה את הסיפור. סיפרה באופן מעניין עם הרבה הדגשים. הילדים מקשיבים ומשתתפים בערנות. ניכר עליהם שכבר חוו "שעת סיפור", ושהם אוהבים את זה.
לאחר קריאת הסיפור הודא שוחחה עם הילדים – כנראה על עצי זית, גידול זיתים, מה עושים מהם, ועל המסיק. הבאנו איתנו ענפים של עצי זית עם זיתים ושמן זית. למספר ילדים היו פיתות, והעברנו בין כל הילדים. היה כיף.
בהמשך, הושבנו את הילדים סביב שולחנות, וביצענו את הפעילות. נתנו לכל ילד ציור של עץ זית, מודפס על דף גדול מבריסטול, חילקנו חומרי הדבקה לעלים, ענפים, גזע, ולבסוף פיזרנו אדמה שאספנו בחוץ. הודא כתבה שמות על התמונות הסופיות, השחלנו על חוט, תלינו על הקיר (בין החלונות), וצילמנו את הילדים הגאים מתחתן.
הילדים היו נלהבים ומשתפי פעולה לאורך כל הפעילות. ברור שהם כבר מכירים ומודעים לפעילויות מסוג זה, ואוהבים את זה. אין הסתייגות מלטבול אצבע בדבק נוזלי. גם הודא ואמנה כבר לא מתרגשות מהלכלוך .
בקיצור – הכל שונה ממה שהיה לפני כשבע שנים, כשהתחלנו את הפעילויות. ההרגשה היא שסוף סוף משהו נעשה כאן בגן מעבר לשמירה על הילדים. הספרים שהבאנו בעבר כבר לא נשמרים בחדר השני, אלא מוצגים על ארונית, והודא אומרת שהיא מקריאה להם, בקבוצות קטנות, והם גם מסתכלים באופן עצמאי. יש גם די הרבה קישוטים, ועבודות על הקירות. אולי גם לנו יש חלק בשינוי החיובי הזה. הודא ביקשה להשאיר לה חומרי יצירה ואת הספר. השארנו בשמחה, כי הרגשנו שייעשה בהם שימוש ראוי. נקווה שגם עניין השכר יוסדר – בעיקרון, חאמד מחברון, שעובד באונר"א וגם שייך לקבוצת הכפרים משלם, מכספי תרומות, רק שלא באופן מסודר. ככלל, מה נאמר – יש נחת.
בדרך חזרה: משטרה (כחולה) מטילה קנסות תנועה על נהגים – רק פלסטינים. לא כולל לוחיות רישוי ישראליות.
תמונות מצורפות – ג'ודי צילמה (וגם מוחמד):