עינוי סיני בכיבוש: משטר היתרי המעבר במחסומי מרחב התפר

משטר ההיתרים info-icon , שנוצר אליבא דישראל לתכלית ביטחונית, יוצר מנגנון הרסני הפוגע באלפי פלסטינים שרובם אינם מעורבים במאבק נגד ישראל ולצבא ולשב"כ אין כלפיהם כל טענה ביטחונית. המשטר פוגע בזכויות אדם באופן שאינו מידתי ואינו סביר ויש בו משום ענישה קולקטיבית של כלל האוכלוסייה הפלסטינית, ורק היא, הנדרשת לשהות במרחב התפר. אזרחי ישראל יכולים כמובן לנוע במרחב התפר בחופשיות גם אם אין להם כל "זיקה" לשטח.

"משטר ההיתרים" הפך בכוונת מכוון לרשת סבוכה של הליכים העשויים מאוסף של צווים ונהלים. למרות העיקרון המעוגן במשפט הישראלי והבינלאומי, לפיו אדם זכאי להימצא בכל מקום בארצו למעט בהתקיים נסיבות חריגות, הנחת המוצא של משטר ההיתרים היא הפוכה: פלסטינים אינם אמורים להימצא בשטחי "מרחב התפר info-icon " אלא רק במקרים שהצבא מכיר בהם כ"צורך". וכך, צעד אחר צעד, בשקט בשקט, יתאפשר גזל האדמות הפלסטיניות במרחב התפר – המטרה הסופית של כל נוהלי מרחב התפר.

להלן סיכום של ממצאינו משיחות (ב-19.7.2017) עם אנשי הקישור הפלסטיני ועיריית דיר אלרוסון.

בארבעת החודשים האחרונים (מאז תום השביתה) חלה הרעה ניכרת בתהליך הנפקת היתרים לחקלאים שאדמותיהם נמצאות במרחב התפר. המת"קים מסרבים לחדש היתרים גם למי שהיו בעלי היתרים בעבר והפונים נדרשים להציג מגוון של מסמכים, גם כאלה שכבר הוגשו בעבר.

שטח מרחב התפר באזור טול כרם הוא כ 30,000 דונם לאורך הכפרים: עקבה ,קפין, זיתא, עתיל, דיר אלרוסון, שוויקה, פרעון, אראס, ג'בארה, כפר צור. באזור 7 מחסומים חקלאיים: קפין, עקבה, זיתא, עתיל, דיר אלרוסון, פרעון ,סלעית.

מאז שהופץ הקפ"ק בפברואר 2017 הוחלט להכביד מאד על קבלת היתרים מבעלי קרקע ובני משפחתם, וגם מפועלים. בעבר נתנו לבעלי הקרקע ולבני משפחתם אישורים לשנה שנתיים. עכשיו בכונה למנוע מבעלי הקרקע להגיע לחלקותיהם הוחלט להנפיק אישורים לתקופות קצובות וקצרות והאישורים ניתנים לפי גודל החלקה והיבול המופק ממנה. הפלסטינים סרבו לקבל את ההגבלות האלה ושבתו. המינהל האזרחי info-icon טען כי האישורים מנוצלים לא למטרה שעבורה הם הונפקו אלא לצורך עבודה מזדמנת מעבר למרחב התפר.

השביתה התקיימה עד סוף מרץ ואז התקיימה פגישה עם ראש המנהל האזרחי תת-אלוף אחוות בן חור ולדברי הפלסטינים הושגו בפגישה הזו הסכמות .

הובטח שינתנו היתרים לבעל הקרקע, אשתו, בניו ,בנותיו ובעליהן.
מאז פברואר 2017 הועברו 2030 בקשות להיתרים מהקישור הפלסטיני למת"ק הישראלי (חלקם לפני השביתה בפברואר וחלקם עם תומה בתחילת אפריל 2017) אך עד אמצע יוני לא התקבלה כל תשובה מהמת"ק הישראלי בטול כרם.
באמצע יוני מספר ימים לפני חג עיד אל פיטר, החזיר המת"ק הישראלי בטו"כ לידי הקישור הפלסטיני את כל הבקשות שהוגשו בדרישה לחדשן באמצעות טופס שהשוני היחיד בו הוא הוספת סעיף נוסף, סעיף מספר 15 , שמציין כי רועים יוכלו לקבל אישורים לצורך מרעה באדמותיהם במרחב התפר. (כמובן בתנאי שהדיר בו מוחזקות החיות לא יהיה במרחק של יותר משנים וחצי ק"מ מהחלקה – מעניין מי הגה את הרעיון המקורי הזה!). הטפסים בצרוף כל המסמכים הנדרשים נשלחו מחדש. מתוך למעלה מ-400 בקשות מתוקנות להיתרים שהוגשו, התקבלו רק 30 היתרים. התקבלו 20 היתרים לבעלי קרקע לשנתיים, אך ב 7 מהם לא נכתב מספר המחסום החקלאי ולכן יש להחזירם לתיקון(ראינו במו עינינו). השאר קבלו אישורים ל-25 יום "צרכים אישיים".
בחמשת הימים האחרונים (לפני ה-23 לחודש) הוחזרו 178 בקשות על ידי המת"ק הישראלי בטענות שונות כגון: אין לחקלאי קרקע במרחב התפר, דרישה למסמכים אחרים מאלה שנשלחו, ורק אז הם יטופלו במת"ק הישראלי. ב 5.7 הגיעו 76 סירובים, ב 9.7 הגיעו 88 סורבים . ב-22.7 הוחזרו עוד כמה מאות בקשות. מדובר לכן בסירובים סוחפים שמשמעותם לבעלי האדמות היא קריטית ביותר.
המת"ק הישראלי דורש לאחרונה מסמכים מקוריים כלומר רק מסמך טאבו על שם בעל הקרקע ולא צו ירושה. דרישה לחלק חלקות היא דרישה כפיתית ופוגעת בזכות הקנין. הרישום בטאבו הוא הליך מסובך, יקר ודורש זמן רב וזמן הוא קריטי כאשר מדובר באדמות בלתי מעובדות.
החלקות במרחב התפר נמצאות ברכוש המשפחות כבר דורות, עברו הליכי ירושה אחדים, ולכן נותרו במרחב גם חלקות קטנות. מקובל כי בן משפחה אחד מקבל על עצמו את האחריות לעיבוד השטח המשפחתי כולו. בעבר הכירו בעובדה הזו וניפקו למשפחה אישורים רלוונטיים. לאחרונה הופסק הנוהל הזה והוחלף בהתרים "לצרכים אישייים" הניתנים ל-25-30 יום לבעלי חלקות מתחת לשליש דונם, מה שמונע הלכה למעשה את העיבוד החקלאי של החלקות המשפחתיות לאורך השנה כולה..
המת"ק הישראלי באיזור טו"כ התחיל לטפל בבקשות רק בשבועיים האחרונים– והשבוע לראשונה מאז פברואר הגיעו 70 היתרים בלבד לכל האזור, מתוכם 30 לצרכים אישיים ועוד 4 היתרים עבור פועלים.לכל שאר הבקשות – לא התקבלו תשובות או שהתקבלו סרובים. מתוך כלל ההתרים הללו 30 ניתנו ל"צרכים אישיים".
בימי השלטון המנדטורי והירדני, נהגו פלסטינים לרשום רק חלק מחלקותיהם כדי להמנע מתשלום מיסים. כתוצאה יש רישום בטאבו רק על חלק מאדמות המשפחה. בכפרים מוכרת העובדה הזו, אך יש הסכמה וידע על גודל החלקות האמיתיות השייכות למשפחות השונות.
החקלאים הזמינו מודדים כדי לקבוע את גבולות החלקות, מה שנוצל ע"י הישראלים להכריז על החלקות הללו כאדמות "מאליה", ולא להכיר בהם כשייכות למשפחות בעלות החלקות. על חלקות שלא נרשמו בעבר בטאבו מאשרים היום הישראלים בעלות רק ל-25% מהשטח.

(להבהרה:בטאבו רשומים 10 דונם , אבל בפועל יש 50 דונם שרשומים כאדמת "מאליה" ברשות הפלסטינית. אחרי מדידה אישורו בטאבו הישראלי, 25 אחוז כלומר כלומר רק 20 דונם מתוך ה 50. אם הייתה ירושה בין אחים יכול להיות שאחדים אפילו לא יגיעו למינימום החדש של שליש דונם. כמובן שהנפק התרים תהיה בהתאם – תוצאה הרסנית לבעלי האדמות)

חקלאים בזיתא ובנזלת עיסא (קרוב לבאקה אל שרקיה) שמעבדים את אדמותיהם מאז הקמת גדר ההפרדה, והיו להם היתרים מאז 2003, קיבלו תשובה שהאדמות

שלהם הן לא במרחב התפר. עכשו הם נאלצים לבצע מדידות מחדש כדי להוכיח שאכן אדמתם מעבר לגדר, דבר העולה 50 דינר לדונם. (בידינו העתק הסירוב להיתר).

בקפין ובזיתא מסרבים לתת היתרים לפועלים, למרות שעד היום קיבלו היתרים להעסיק פועלים בשטח בו יש מספר רב של דונמים ובני המשפחה לא יכלו לעבד את השטחים או סורבה בקשתם להיתר.
בעתיל ודיר אלרוסון ניתנים היתרים לפועלים כי שם יש חממות, ויש הכרה בצורך בפועלים. המת"ק הישראלי מתנה את מתן ההתרים לעבודה בחממות בסיור שיתקיים במקום בגלל טענה שהפועלים מנצלים את האישורים לעבודה בישראל. רק חקלאי אחד קיבל אישור ל-4 פועלים מתוך 7 שביקש, וגם זה אחרי טירטור רציני.

שמענו גם על בעיות רציניות באספקת חשמל ומים וגם לזה השפעה הרסנית על החקלאות, מבלי להתעלם מההשפעה של זה על חיי יום יום של הפלסטינים באזור. ב' מספר שבימים החמים יש חשמל לשעתיים בלבד בכל הכפר כשכל שכונה מקבלת בשעות אחרות ביממה. בימים הפחות חמים בקיץ כל שעה יש ניתוק לשעה בחשמל.

ה"מראה" הפרטנית :

לחקלאי שהגיש בקשה עם מסמך טאבו מצורף-הוחזרה הבקשה בטענה שהטאבו לא היה מצורף. מפי האחראי לריכוז הבקשות בעיריית דיר אל רוסון שמענו שהמסמך היה מצורף. כנראה שמן דהוא ניתק את מסמך הטאבו משאר המסמכים ועכשיו יתחיל המרוץ מהתחלה. אבל למי כבר איכפת....
חקלאי אחר קיבל תשובה שהמסמך אינו ברור דיו והוא מתבקש לצלם מחדש את מסמכיו
בעל חלקה בת דונם שעליה חממות ובידו היתר מזה זמן לשנתיים, הגיש בקשה עבור בנו שהיתרו הסתיים לפני כ-3 חודשים (יש לנו העתק). החקלאי הגיש את הבקשה כבר פעמיים – בפעם הראשונה הטופס הוחזר לפני כ-3 שבועות בדרישה של המת"ק הישראלי להגישו באמצעות הטופס החדש . האיש עשה כנדרש אך הטופס חזר בדרישה להגיש מסמך טאבו מקורי של האב, כי בניגוד לעבר, הישראלים אינם מכירים בצו ירושה של הסב לבני משפחתו שצורף לבקשה. כיום נדרש מסמך טאבו מקורי, המונפק במשרדי המינהל בקדומים וזמן ההמתנה להנפקת המסמך הוא כ-6 חודשים..
חקלאי מעתיל חוכר 18 דונם מזה שנים, והקים עליהם חממות בהם הוא מגדל ירקות ותבלינים. המנהל האזרחי מכיר רק ב-9 דונם מתוך ה-18 שאותם חכר. החקלאי ביקש היתרים עבורו ועבור אשתו ו-7 ילדיו כבעבר. מזה 3 חודשים אנו עוקבים אחרי בקשותיו באופן שוטף כולל התכתבות ושיחות עם נציגי המת"ק בעניינו. בארבעת השבועות האחרונים ביקר החקלאי במת"ק הישראלי כ-3 פעמים בשבוע וכל פעם הגיש את מסמכיו המקוריים. כל פעם קיבל תשובה שהעניין בטיפול, ושיבוא לקבל למחרת את ההיתרים בקישור הפלסטיני , אך אלה מעולם לא התקבלו. ביום ראשון האחרון ה-16.7 שב לברר במת"ק מה עלה בגורל ההיתרים שהובטחו, ונאמר לו ע"י א"ס האחראי על המת"ק בטול כרם שעליו להביא חוזה חכירה חדש, למרות שזה שבידיו תקף ל-5 חודשים נוספים כדי לאשר לו ולבני משפחתו קבלת התרים. החקלאי חידש את חוזה החכירה ושילם 6000 ₪, והגישו מחדש. עכשיו מחכים לתשובה.... אבל הטירוף שבבירוקרטיה הכיבושית עזר לאיש הזה. הוא מבוגר, גילו מעל 55 ולכן הוא ואשתו מגיעים אל החממות שהגישה אליהן דרך שער חקלאי אסורה, ע"י מעבר בשער אליהו – ישר למדינת ישראל ומשם במחיר גבוה למונית אל החממות האסורות הכלואות במרחב התפר!! לפחות בערב נתנו לו עד כה לחזור דרך המחסום בדיר אל רוסון. פלאי הכיבוש!! מדינת ישראל על אתריה והים פתוחים בפניו אבל החממות שלו דורשות תאום. בניו כמובן מסורבי כניסה למרחב התפר. שני זקנים מנסים איך שהוא להחזיק בחממות ולפרנס את משפחתם – בקושי ניכר.

ולקינוח: חקלאי צעיר הסתפר על פי כללי האופנה הרווחת. כניסתו נדחתה – בגלל מראהו. התספורת לא נשאה חן בעיני החייל במחסום. בארנקו היו 600 ש"ח ובגדיו היו נקיים מדי לטעמם של החיילים. מסקנתם: ה"פושע" עבד בארץ. הוכחה יש? הכל בידי חייל במחסום??