חיזמה, קלנדיה

בקצה מחנה הפליטים היה קיר הנצחה לחמישה מבני המחנה שנרצחו בידי חיילים.
קיר השהידים.
הצבא הרס את הקיר והרס את בתי המלאכה והעסקים שהיו בהמשכו.

"אמרו שירו שם מהגג" סיפר בעל אחד העסקים.

אם אמנם ירו מהגג הרי ברור מעל לכל ספק שלא בעלי המקום ירו, אבל הם, כמנהג הכיבוש שנענשים.

*

בלי קשר ליריות ובלי קשר לגגות ובלי להודיע, תחת הכובע של קבלן הריסות, הרס הצבא עד היסוד  את מתחם המנוחה של נהגי האוטובוסים.

נותץ ביתן השירותים, נעלם מתקן המים הקרים וגולחה פינת הקפה. לא השאירו אבן על אבן.

*

החיילים במחסומים הם כמו הסלקטורים במועדונים רק יותר.

אלו גם אלו מחליטים על בסיס קוד גזעני ומפלה מי עובר ומי לא.

תושב חברון שהגיע למחסום עם שני שקים מלאים בשקדים ירוקים, 10 ק"ג האחד, רצה למכור את השקדים בשער שכם אבל נפל בסלקציה, "אתה עובר, השקים לא".

על פי החוק הלא כתוב: מעט שקדים – כן, הרבה – לא.

בחיזמה:

"הכל, הכל הם כבר לקחו. לקחו את האדמות, לקחו את הפרנסה, עכשיו הם רוצים לקחת לי את העיזים" אמר אבו-ראעד הזקן שאומרים עליו שהעיזים זה החיים שלו.

הצבא הורה לאבו-ראעד להרוס את הדיר.
לפני כמה חודשים הוקמה עמדת חיילים במעלה הגבעה, ע"י דיר העיזים,
כנראה השְּׁכֵנִים אֵינָם טוֹבִים בְּעֵינֵי הפולשים.