בית פוריכ, ג'ית, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ה' 10.4.08, אחה"צ

תרגום: חנה כ.

מחסום צומת זעתרה/תפוח 14:03 -
בתור נמצאות 4 מכוניות הבאות מן הצפון, מכונית אחת ממזרח, מכוניות הבאות מן הדרום אינן נבדקות.

חווארה (14:10-15:56 ו-16:39-16:52)

ימי חמישי אחרי הצהריים הם מועדים  עסוקים מאד במחסום חווארה.  סטודנטים שלומדים באוניברסיטה  בשכם חוזרים הביתה לסוף השבוע.  היום הזה לא היה יוצא מן הכלל. כאשר הגענו ב-14:10 היו כ - 100 הולכי רגל בתור לשכם. בשעה 16:39 היו יותר מ-150. כמו כן היה זרם מתמיד של הולכי רגל לשכם.

היה תור שבו היו באופן קבוע 5-8 מכוניות שחיכו להיכנס לשכם ומספר בלתי ידוע של מכוניות שיצאו משכם (בחזרתנו מבית פוריכ בשעה 16:39 ראינו 12 מכוניות בתור). מגרש החניה היה עמוס במוניות ומיניבוסים . הולכי רגל חיכו לטרמפים, בכיוון הכניסה לשכם, וחיכו לחברים ולבני משפחה שנתקעו עדיין בתורים.

אשה אחת עמדה וונענעה בזרועותיה את תינוקה הבוכה שנראה היה בן פחות מחודש. לידה היו כחמש חבילות. חם מאד בחוץ והיא ותינוקה היו לבושים  חם מדי. שאלתי את עצמי כמה זמן יהיה עליה לחכות. רוכלים מכרו ירקות, צמחים, משקפיים משקאות ואוכל מבושל.

החיילים לא צעקו היום. סגן משנה פ. היה המפקד ות. היה קצין המת"ק. הרשו לנו לנוע בשטח בחופשיות והפלשתינאים שחיכו לידידים  הורשו לשבת בשטח המוצל שפעם החזיקו בו את המעוכבים.  איש צעיר שביקש לעבור בתור הצדדי המיועד לקשישים ונשים הורשה לעבור משום שהיה בדרכו לחתונה. הירשו למוכר המשקפיים להיכנס למחסום ולעבור לצד של שכם כדי למכור את סחורתו. הרוכלים סיפרו לנו שהיום החיילים לא גירשו אותם, אבל אתמול היה יום קשה מאד.

התור הצדדי (המיועד לנשים ולקשישים) פעל כל הזמן. בעוד שכל אחד ואחד נבדק עברו כ-80 הולכי רגל ב-10 דקות (14:27-14:37). כאשר הצפיפות גברה, הרשו לנשים לעבור בלי בדיקה ו - 45 הולכי רגל עברו ברגע! (15:00-15:01).

הגברים הצעירים חיכו בשלושה תורים. לכל תור תא בידוק נפרד. ברגע אחד עברו כ-3 בחורים צעירים דרך קרוסלות היציאה האחרונות. (מ-14:23-14:43,  72 גברים צעירים. מ-15:04-15:34, 94 גברים צעירים). אחד היוצאים מן הכלל שראיתי היה איש צעיר עם מטען קטן. זה לקח 8 דקות לבדוק אותו ואת המטען  נאמר לנו על ידי אנשים שעברו שזמן ההמתנה היה כשעה.

זמן הבדיקה של כלי רכב שבאו משכם היה מקסימום כ-13 דקות ומינימום 2 דקות כשהממוצע בערך 5 דקות (14:27-14:32, 14:33-14:35, 14:35-14:37, 14:37-14:42, 15:25-15:32, 15:32-15:45, 15:45-15:53). זאת אומרת שאם היו 12 מכוניות בתור כפי שראינו ב-16:39, זמן ההמתנה היה לפחות שעה.

לא הייתה מכונית שיקוף לבדוק את מטענים.  נוסעי המכוניות נאלצו לצאת כ-50 מטרים מתא הבידוק והנהג היה צריך להתקרב עם רכבו. אחרי שהמכונית נבדקה, היה על כל נוסע להתקרב,  להסיר את הז'קט, להסתובב, ומטלטליו נבדקו.

5 מכוניות שנכנסו לשכם נבדקו במשך דקה כל אחת.

מ-14:44 עד 14:53 נבדקו 8 מכוניות.  החייל שבדק את המכוניות מנע מכמה נהגים מלהיכנס עם מכוניותיהם אבל כאשר הנהגים האלה הצליחו למשוך את תשומת ליבו של קצין המת"ק הורשו להיכנס. למרבה הצער קצין המת"ק כבר לא היה שם כאשר הלחץ גבר, אחרי 16:00.

חייל שבדק את המכוניות שנכנסו לשכם ראה את נ. הנהג שלנו ואמר לו לעזוב את המקום. נאדים התעלם ממנו עד אשר החייל אמר לו שמוטב לו להסתלק אחרת יפצח את ראשו. בנקודה זאת נ. ענה לו שהוא שייך למחסוםוואטש.  כמה דקות לאחר מכם בא אלי החייל לשאול אם הערבי שלובש את החולצה המחוייטת היה אתנו. נ., כרגיל, הצליח לעזור לכמה פלשתינאים שלא הורשו להיכנס לשכם עם רכביהם, בכך שהוא תרגם עבורם  או הפנה אותם לקצין המת"ק.

היו שני מעוכבים. אחד הגיע ב-15:04 וננעל בתוך תא המעוכבים. החייל אמר לנו שהוא מבוקש. המעוכב אמר לנו שהוא תמיד נעצר במחסומים ושבדרך כלל משחררים אותו אחרי שעה עד שלוש שעות. צלצלנו למוקד לדווח על המקרה. כאשר חזרנו מבית פוריכ ב-16:39 הוא כבר לא היה בתא המעוכבים. אבל היה בחור צעיר אחר בתא והוא לא היה נעול. זרועו הייתה נתונה במתלה. הוא לא ידע מדוע הוא מעוכב. הוא אמר שהוא ביקש לעבור בתור הצדדי מאחר שרק עתה חזר מבית החולים אבל החייל שם אמר לו ללכת לסופו של התור הרגיל. כאשר ניסה להתווכח  נאמר לו או ללכת לסוף התור או לתא המעוכבים. הלכתי לחפש את הקצין פ.  אך כאשר הצלחתי לתפוס את מבטו הוא כבר שיחרר את הבחור הצעיר.

הייתה שם קבוצה של כ-20 פסיכולוגים צבאיים (קב"נים) שהיו בסיור במחסומים. הם באו לבדוק את המתח שהחיילים חייבים לעמוד בו.

בית פוריכ 16:01-16:31

מחסום בית פוריכ לא היה עמוס. בחצי השעה בה שהינו שם היה תור קבוע של 3-4 כלי רכב שחיכו לצאת משכם. מפעם לפעם היו כלי רכב מבית פוריכ. בדיקת כל כלי רכב, מכל כיוון, ארכה כדקה. אפשר היה לבדוק בו זמנית רק מכוניות שבאו מכיוון אחד.

מפעם לפעם היו שם 3-4 הולכי רגל שהגיעו מבית פוריכ למחסום בדרכם לשכם. לעיתים היה עליהם לחכות מספר דקות עד שהחיילים הבחינו בהם. היה זרם מתמיד של כ-10 הולכי רגל משכם. הייתה קרוסלה נפרדת לגברים ולנשים בכיוון הזה.

החיילים לא שמו לב אלינו ואנחנו השקפנו ממרחק מסויים.

ג'ית 17:09

המחסום אינו מאוייש על ידי חיילים.