א-ראם, ביר נבאלא, קלנדיה, יום א' 16.3.08, אחה"צ

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
פיליס ו', תמר פ' (מדווחת ומצלמת).
Mar-16-2008
|
Afternoon
14:50 מחסום אר-רם
5
 מכוניות בלבד בתור היוצא מהמחסום. נוכחות מוגברת של אנשי ביטחון ממגוון כוחות ויחידות. הדבר הבולט ביותר במקום הינו כמויות אין סופיות של תיל. המחסום  נראה כמפרנס חשוב הן לחברות כוח אדם והן למפעל אחד או יותר המייצר סלילי תיל.

15:15 מחסום קלנדיה
מסיבה שלא עמדנו על פשרה, מגרש החנייה היה גדוש ומלא במכוניות, עד שקשה היה למצוא מקום פנוי עבור זו שלנו.
במחסום להולכי הרגל, בשלושת המסלולים שפעלו היה תור ארוך של ממתינים והבדיקות ארכו יותר מהזמן הרגיל. פיליס תיזמנה 30 דקות לאדם. החייל מהעמדה הקדמית הסביר שזה משום שהבדיקות קפדניות ביותר, אך למרות זאת לא תוגברו הכוחות.
בשעה 16:30, משנתנה הפסקת אוכל לחיילים, נסגרה אחת העמדות והלחץ גבר עוד יותר: התורים התארכו, הקרוסלות החיצוניות ננעלו והקהל התגודד ברחבת ההמתנה. החייל המופקד על כפתור הפעלת הקרוסלות אמר שהוא "יזרים מידתי" את האנשים לתוך המחסום. התמרמרות האנשים הממתינים היתה רבה, הם מצאו בנו אוזן קשבת אך לא סעד או הקלה למצוקתם.
שני בחורים שנשאו מספר שקיות ניילוןinfo-icon מלאות וגדושות שכבר הונחו על מסלול הבדיקה, נשאלו ע"י החייל שמאחורי הזכוכית המשוריינת לתכולת השקיות, "כוסות", השיב לו אחד הבחורים. החייל ביקש לראות, הבחור פתח אחת השקיות והוציא קופסת קרטון, היה זה מארז סטנדרטי של 4 כוסות זכוכית. "בשביל מי זה?" שאל החייל, "בשבילי" השיב הבחור. אחרי מחשבה של רגע, הפעיל החייל שיקול דעת, החליט שזו כמות מסחרית וגזר על הבחורים לחזור אחורנית ולחפש מחסום המעביר סחורות.

במחסום הרכבים לא נצפו כלבנים וכלבים, כן נצפו שני שוטרים על אופנועיהם כשהם עוצרים ובודקים מדגמית את רשיונותיהם של העוברים לשני הכיוונים. על גבו של אחד מהם היה מודפס: "יחידת האופנועים".

16:40 – מספר ג'יפים ורכבים של משמר הגבול הגיעו בהולים אל מגרש החנייה. שוטרי מג"ב צעקו בערבית ועברית לעבר האנשים שלא להתקרב,  ואיימו ברובים שלופים על המבקשים לעבור או לגשת למכוניתם (כמונו אנו). הם סגרו כשטח סטריליinfo-icon את כל החלק המזרחי של החניון והכריזו על אירוע פח"ע [פעילות חבלנית עוינת].
איש צעיר שעמד עמנו בקרבת מקום, האיר את עיננו לאירוניה שבמצב: "באיום של רובה שלוף הם שומרים עלי שלא אתקרב למקום מסוכן ושלא אפגע"... אחרי 35 דקות, משאנשי יחידת החבלנים סיימו את פעולתם (לא עלה בידנו לרדת לחקר האירוע), יכולנו לצאת מהמקום.

מחסום ביר-נבאלה 17:35 
חיילי משמר הגבול במחסום מאובטחים ע"י חיילי הנדסה מתוך הפילבוקס. לא התבצע בידול ולא היו תורים ארוכים לפני המחסום. למרות זאת, נוסע מכונית שפתח את החלון קרא לעברינו: "כשאתן פה הם מתנהגים יפה, כשאתן לא פה השיירה מגיעה עד..." והצביע בידו לעבר האופק הרחוק.
מפקד המחסום התפנה ביוזמתו וניגש לשוחח עמנו בחברת כמה מפיקודיו. הוא הסביר את יתרונם שלהם לעומת חיילים צעירים במלאכה קשה זו של התנהלות מול הפלסטינים, בכך שהם מבוגרים יותר, רובם נשואים ובעלי משפחות ושזו פרנסתם, לפיכך צפוי שיקפידו יותר על נהלים שלא לפגוע פגיעות שווא בבני אדם, שלא להתפתות לשוחד ושלא  להתעלל. הוא מנה את שבחי המחסום, שלדבריו הוכיח את עצמו בכך שמנע העברת אמל"ח אל תוך ביר נבאלה, אשר משם המעבר לתוך ישראל קל ופשוט. ולכן, אין ספק לדבריו, שקיומו של מחסום זה מנע פיגועים רבים בתוך המדינה. לשאלתנו כמה מפגעים ייצר מחסום זה ודומיו בשל ההתעללות המתמשכת והיום יומית  בבני אדם, הנהנו השלושה בהסכמה שבשתיקה ולא שללו את דברינו. (גם זו נחמה פורתא בימים אלו).