חשמונאים (ניעלין), מכבים (בית סירה)

מחסום נעלין

ב-5:35 לערך הגענו למחסום נעלין, המכונה "מעבר חשמונאים". עברנו את המחסום עם הרכב וחנינו בצד הדרך מעט אחריו. חצינו את הכביש ועמדנו לצד המקום שבו אנשים מדלגים מעל גדר הבטיחות ויורדים בשביל עפר לכיוון המחסום. מעבר לגדר הבטיחות ממתינים להם דוכני מזון וגם למטה, בדרך המגיעה מנעלין.

לא היינו כאן בחודש האחרון והנה חידוש – המוכרים בדוכנים לובשים ווסטים זוהרים. כך גם הילד שעולה ויורד בין הדוכנים התחתונים לעליונים, מעביר פיתות ומוצרים שונים. התור משתרך ממבנה המחסום עד הזרוע הצהובה החוסמת את הכניסה מכיוון נעלין. האנשים שיורדים מהכביש מגיעים ישר לתחילת התור. אך קצב הכניסה למבנה המחסום נראה סביר והתור מתקדם במהרה. בחרנו אנשים עם לבוש בולט, כדי לבדוק כמה זמן ייקח להם לעבור, וחזרנו לרכבים.

הבודקת במחסום הרכב כבר יודעת מי אנחנו. זה מחייב חיפוש מדוקדק בכלי הרכב בטרם הורשינו לעבור וחנינו בצד הישראלי. ההמולה כאן רבה. סביב הכיכר ובמגרש החניה מכוניות רבות, בעיקר אוטובוסים ומיניבוסים שמסיעים את העובדים למקומות העבודה. התקדמנו לכיוון היציאה מהמחסום. ביתן השירותים פתוח, לשימוש הקהל. אנשים יוצאים בזרם רציף. הקיוסק פתוח. פגשנו את ח', שלא ראינו מזמן. עכשיו הוא עובד ברמת השרון, בבניה. לפני כן עבד בקרית מלאכי. בתקופת הרמדאן לא עבד. מגיע גם בנו, שעובד גם הוא בישראל (אך לא ביחד עם האב). האנשים "שלנו" יצאו בתוך כרבע שעה.

מחסום בית סירא

חזרנו לרכבים ונסענו לכיוון מחסום בית סירא (מכבים). חנינו לאורך הכביש בכיוון מודיעין וירדנו. השעה הייתה קרוב ל-6:15. הרבה מכוניות לאורך הכביש, חלקן בחניה כפולה, מחכות לעובדים והרבה עובדים שמחכים להסעה שלהם. גם כאן בחרנו אדם בלבוש בולט שהגיע מכיוון ספא ובית ע'ור אלתחתא. לקח לו כ-10 דקות לעבור. עזבנו.