א-ראס, ג'וברה (כפריאת), ענבתא, יום ב' 14.4.08, אחה"צ

ג'וברה, א-ראס

13:50 שלושה שב"חים יושבים בשער 753. לשאלתנו, אחד החיילים משיב שהם מחכים כבר שעה וימשיכו לחכות עד שיענו לו מהחמ"ל.

14:00 התנועה במחסום א-ראס עומדת. החיילים מתרגלים אירוע.  טור ארוך של 15 מכוניות מכיוון טול כרם ו 5 מכוניות מכוון קלקיליה.  12 הולכי רגל  עזבו את המכוניות הלוהטות בגלל השרב בחוץ, ומנסים לעבור ברגל. התרגיל נמשך חמש דקות. בגמר התרגיל החיילים מעבירים את הפלשתינים סדרת חינוך. חלק מהשיירה מוחזרת לאחור: נהגי המכוניות התקדמו מעבר למפריד לבן מפלסטיק שהחיילים שמו בצד הכביש כסמן לעצירה . החיילים מאלצים אותם להסתובב וליסע לסוף התור. אלה מסתובבים אך נעמדים לצד התור ובינתיים חוסמים את הנתיב למכוניות שמגיעות מכוון קלקיליה.

14:20 חייל עומד לפני המחסום עם נשק מכוון להולכי הרגל. שתי נשים עם שלושה ילדים מתקדמים ברגל לכביש שמוביל לקלקיליה. החיילים שוב מעכבים את המכוניות. שני חיילים מתקדמים לעבר המכוניות ומתווכחים עם הנהגים.מכוניות שנוסעות לג'וברה מורשות לעקוף את התור ולעבור בלי בדיקה. 

14:25 החיילים חוזרים לעמדה ומסבירים לנו שאם מכונית אחת מתקרבת מעבר לקו הלבן, לתוך השטח הסטרילי, יתר המכוניות גם הן מתקרבות ואם יהיה פיצוץ הם מסכנים את החיילים -"אלה הן ההוראות"

החיילים צועקים למכוניות מרחוק "כולו סיארה לאווארה" ... טור המכוניות ארוך, ואף מכונית לא זזה. החום הכבד מעיק, ועוד אנשים יורדים מהמוניות ועוברים את המחסום ברגל. חייל בודק את תעודות כל העוברים.

טנדר עם רהיטים הגיע מכוון ג'וברה. הנהג, תושב חווארה והוא מוביל לדבריו את הרהיטים הביתה מג'וברה אך לא מרשים לו לעבור. הוא מחכה לדבר עם מפקד המחסום. בהמשך נהג הטנדר משתכנע לחזור לג'וברה וכעבור רבע שעה הוא חוזר והפעם מצליח לעבור.

טור המכוניות מתארך וכמות האנשים שעוברים ברגל גם הוא גדל. החיילים מתווכחים עם נהג מכונית פרטית ומורים לו לחכות בצד כעונש על שהתקדם מעבר למותר. אחרי ויכוח ארוך הנהג זז הצידה. ומתחילים שוב להעביר מכוניות אבל באיטיות רבה. כל מכונית נבדקת בעצלתיים והחייל ממגדל השמירה מנסה להאיץ בחבריו "תעשו משהו" אך הם מתעלמים ממנו.

14:40 במונית שהגיעה לבדיקה זוג מבוגר. האישה בת 47 שכחה את תעודת הזהות שלה בבית. החיילים מסרבים לתת לה לעבור. לאחר ניסיונות שכנוע כושלים הם יורדים מהמונית ומתחילים ללכת לצד הכביש המוביל לטול כרם. החיילים עושים דיון קצר ומחליטים בכל זאת לתת להם לעבור והזוג חוזר למונית. 

החיילים הצליחו לגרום לפקק רציני. המכוניות עומדות לרוחב הכביש בניסיון ליסע אחורה בהוראת החיילים או לעמוד בצד. מכוניות שבאות מכוון קלקיליה לא מצליחות לעבור. מתקבלות הוראות בקשר בעקבות טלפונים של אלישבע לחטיבה, "תעבירו, תשחררו את הפקק".החייל ממגדל השמירה צועק לחיילים בעמדה: "תעבירו אותם, תעבירו אותם" החיילים בעמדה מתעלמים מההוראה. בודקים כל תעודה ומשהים כל רכב כמה דקות. החייל י. ניגש למגדל הפיקוח מנסה לברר מי נותן את ההוראה וחוזר לעמדה באיטיות ממשיך לבדוק לאט וביסודיות.

14:50 הסמל שירד לעבר המכוניות לעשות סדר חוזר לעמדה. הוא לא שמע את ההוראות מהפיקוד ושוב עושה סימנים למכוניות ליסע אחורה.

14:55 שלושה אוטובוסים מחכים בתור. אחד האוטובוסים מתקרב לעמדת הבדיקה. החיילים עולים לאוטובוס ובודקים. האוטובוס מלא ילדים קטנים.

15:00 מהפיקוד ממשיכים לתת הוראות בקשר לשחרר את הפקק. החייל ממרום המגדל צועק לחיילים בעמדה. החייל י. שוב ניגש למגדל ושואל "מי אמר? מה אמר?" וחוזר לעמדה. משחרר שתי מכוניות ללא בדיקה ושוב חוזר לבדוק כל תעודה באיטיות. הסמל חזר למטה, מסתובב בין המכוניות, מתווכח עם הנהגים. הנוסעים יורדים מהמוניות עמוסים בחבילות. קשה לשבת במכונית בחום הזה.

למרות ההוראות שני החיילים בעמדה עולים לכל אוטובוס ובודקים את תעודות המבוגרים המלווים את הילדים.

הסמל חוזר לעמדה. שוב עצירת התנועה. עונש? מלחמת עצבים. " מי הזיז את המחסום הלבן? ראית מי הזיז את המחסום" צועק הסמל. הכוונה היא למפריד הלבן שהחיילים שמו כדי לסמן את מקום העצירה לפני המחסום.

15:05 מגיע רכב צבאי עם שלושה חיילים, תגבורת לעזרה. חם והכול מתנהל בהילוך איטי. הפלשתינים אומרים שבימים האחרונים כל פעם אחרי חילופי המשמרת יש בעיות. עכשיו חמישה חיילים עומדים בעמדה ומתחקרים כל מכונית. וכל הזמן ממשיכים לעבור הולכי רגל שירדו מהמוניות התקועות בתור.

ענבתא

17:30 ג'יפ של המשטרה הכחולה  עומד על הכביש ביציאה מהמחסום  קרוב לצומת. השוטרים עוצרים מכוניות עם לוחיות צהובות שיוצאות מטול כרם. אנחנו עוצרות לצד הכביש ממול. השוטר מזהיר אותנו שעצירה לצידי הדרך יכולה להיגמר בקנס של 250 שקלים. ואנחנו חוזרות ומחנות את הרכב ברחבת המוניות ליד הצומת.

במחסום עצמו, מכונית אחת ביציאה, מכונית אחת בכניסה וחייל שעושה לנו "היי"...

                                                        סוף