ברטעה-ריחן, טורה-שקד

טורה – שקד 0730 – 0810

כאשר הגענו התנועה דרך המחסום היתה בעיצומה – חלק מהאנשים כבר יצאו והמשיכו בדרכם לעבודה, אך עשרות עדיין המתינו לפני הקרוסלה בכניסה למחסום מצד הגדה. קצב היציאה מאוד איטי, אחד אחד. היוצאים מספרים לנו שהמחסום נפתח רק בשבע ועשרה, מכניסים לבדיקה לאט לאט והחיילים נוהגים בגסות. אכן, ראינו שקצב היציאה איטי מתמיד. מדדנו לאדם אחד 20 דקות (!), כל זאת בשבת, ומדובר בסך הכל על פחות מ-100 אנשים בבוקר. רבים חיכו שעה שלמה – ממתינים למחסום שצריך להיפתח בשבע ויוצאים רק בשמונה. זמן של פלסטינים לא נחשב.

שמענו שהחרמת אישורי המעבר נמשכת – הן במחשבים והן פיזית: אדם אחד סיפר על חברו, שכבר עבר את המחסום בדרכו לברטעה, ואז רדף אחריו איש מת"ק (!), עצר אותו ולקח ממנו את האישור תוך הבטחה שיחזור איתו בקרוב ובלי לנמק את הסיבה. האיש חיכה כל היום – אך עובד המת"ק והאישור לא חזרו אליו.

ברטעה – ריחן 0820 – 0845

פה, לעומת מחסום טורה, המעבר מהיר מאוד – מדדנו 2-3 דקות. התנועה היום דלילה יחסית והכל זורם ללא עיכובים. מתקן המים הקרים נעלם מפתח השרוול אך יש מתקן פעיל  אחר בסוף השרוול.

במגרש החניה פגשנו את מארי (ילדה נכה) ואביה אמג'ד, מהכפר יעבד בגדה, מחכים להסעה לפיזיותרפיה באום אלפחם. הניתוח המיועד של מארי נדחה לאוגוסט מסיבות רפואיות.