מחסום בית אמין (1447), מחסום חבלה (1393)

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
נינה ס.,ציונה ש. (מדווחת).
Apr-24-2016
|
Afternoon
  • החיילים משוכנעים שהצורך הבטחוני לשמור על מדינת ישראל קבע  את תוואי הגדר בין האנשים ובין אדמותיהם, ואין להתפלא על כך. איש לא גילה להם מה השיקולים האמיתיים. המצב האבסורדי הזה ממש מובן מאליו לגביהם.  מעטים מסוגלים לחשוב לבד.
  • מפתיע לגלות איך חרף הטרטור , הצורך לעבור מחסומים כדי  להגיע  לאדמה , בזבוז הזמן והקושי להתפרנס כתוצאה מן המחסומים, עדיין נשמעים בקרב הפלסטינים קולות אופטימים ותשוקה עמוקה לשלום ולחיים נורמלים לצד ישראל.

 

מחסום בית אמין (אבו סלמן) 1447   

16:35 - הג'יפ הצה"לי מגיע ובינתיים רק בחור אחד על אופניים ממתין. הוא מספר לנו שהאדמה שלו ממש ליד הבית, אבל עכשיו, בשל הגדר,  כדי להגיע אליה  הוא צריך לעשות סיבוב של 5 ק"מ. ויתרה מזו, אוסרים עליו להיכנס באופניים חשמליות, והוא נאלץ לבטל את המנוע החשמלי.  לפני ימים מספר הגיע באיחור של דקה. החיילים עדיין היו כאן, אבל סגרו לו את השער בפרצוף, ואמרו לו: תגיע לחבלה (5 ק"מ נוספים).

בינתיים מגיעים עוד עובדים וממתינים בצל הבטונדות. ומכונית מורידה את החקלאים , וחוזרת ומביאה נוספים ב"נאגלות".

 

16:45 - המ"צ יורדים מן הג'יפ ופותחים את השער בדיוק בזמן. החקלאים עומדים בתור במרחק המתאים אומרים את מספר הזהות ונכנסים.

המ"צ מבקש מאיתנו להיכנס לרכב. לשאלתנו מדוע עונה כי אנו מפריעות. (אם כי עמדנו במרחק מן הסככה ולא הוצאנו מילה?).  כשאמרתי  לו: הנוכחות שלנו מפריעה לך. הודה בזאת. כמובן, לא נכנסנו למכונית.  ברווח בין  בדיקה לבדיקה התפתח דו שיח בינינו ובינו בו אמר לנו: "את לא יודעת מי אני? - אני מתנחל".  כשאמרנו שאין סיבה להניח גדרות ומחסומים בין אנשים לבין אדמתם, קיבלנו מייד תגובה גם מחבריו, שאין לנו מושג מה קרה פה, וכמה חשוב להיות פה. דברינו שאפשר היה למנוע את נוכחותם לו הגדר הייתה ממערב לאדמותיהם, נפלו על אזנים ערלות. מאוד ברור להם שהגדר צריכה להיות דווקא כאן. יש לציין, שאף על פי כן התנהלותם כלפי החקלאים היתה קורקטית (בניגוד להתנהלות של קבוצה אחרת לפני מספר שבועות). לבסוף אמרנו להם שאין זו אשמתם שהגדר פה, ונתראה בחבלה.

 

מחסום חבלה 1393   

17:25 - החיילים עדיין לא הגיעו. פועלים ממתינים  בצל העצים. בשיחה איתנו מביעים חלום מאוד צנוע. לו השער היה נפתח לשעתיים בין 16:00 ל- 18:00 החיים היו יותר טובים. בצל הסככה יושב בחור צעיר, המדבר עברית. למד בקורס בקלקיליה. אדם מבוגר נכנס לשיחה וקובע שטוב ללמוד שפות. הוא ממליץ לכולם ללמוד עברית, כי זה פתח להבנה של הזולת.  עוד אדם שמגיע שואל אותנו באנגלית אם אנו מאמינות שיום אחד יהיה להם חופש.

17:30 -המ"צ פותחים את המחסום מעבירים מצד חבלה הולכי רגל ורכבים. בעיקר השומרים של המשתלות.

17:35- פותחים את מחסום הכניסה מישראל לחבלה - מעבירים  חמישיה ראשונה. בעקבותיהם את בעלי חמורים, אלטע זאכן, משאית עמוסת חציר, המון צמחייה עוברת בשני הכיוונים. והולכי רגל. התנועה קטנה מבדרך כלל. אולי בשל חגי ישראל יש מעסיקים שאינם עובדים. תודה לאל, ללא הלשון האלימה והמשפילה שחזינו בה בשבועות הקודמים.

ב- 18:00 בדיוק  סוגרים את המחסום.