בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום א' 30.3.08, בוקר

יום האדמה, הפגנה אמורה לצאת משכם, הכבדה נוספת בחווארה.

7.30 זיתא: החסימה כרגיל. חיילים לידה.

זעתרה: 2  רכבים ממערב, 8 מצפון, תנועה ערה של כלי רכב מחווארה לעבר המחסום.

בצומת יצהר המחסום אינו מופעל.

7.55 בית פוריכ:
 7 רכבים בהמתנה. נהג שאנו פונות אליו מוסר שהמצב טוב יותר היום.

זרימה של הולכי רגל, שוהים זמן קצר בקרוסלות.

8.25 עוורטא:
אין רכבים נכנסים, בתור היציאה - מספר קטן של משאיות. מפקד המחסום בא לקראתנו, כשאנו שואלות אם בא לסלק אותנו, עונה שלא, רוצה רק לוודא שלא נעביר חומר לפלשתינאים.

8.35 חווארה:
תנועה ערה לכיוון העיר. מצטופפים ליד הקרוסלה, אך העיכוב קל בלבד.

כ-40 איש בקרוסלות ביציאה משכם. שיגרת מחסום: משאית בידוק, הסרת החגורות וחגירתן, לפחות אין כלבניות וכלבים מרחרחים.

8.45 חייל הבודק את הרכבים הנכנסים לשכם פונה ליעל: את יודעת שאסור לך להיות כאן?
לא התפתח דו שיח אתו, משום שחזר לבדוק את המכוניות ולא התייחס אלינו יותר (וגם אנו לא אליו).

כ-15 חיילים הגיעו למקום, לידם האמר ושריונית. מתברר לנו שלרגל יום האדמה שחל היום צפוייה להערך הפגנה שתגיע הנה משכם. ע. מפקד המחסום מודיע לנו שנאסר עלינו להיות כאן היום. בהתאם לצו אלוף הפיקוד כל האזור משכם ועד זעתרה הוא שטח צבאי סגור. עם זאת הוא מוכן שנשאר עד שתחל ההפגנה.

הצו אינו בידו, אך הוא מוכן להביאו ולהראותו לנו. כשהגעתו התמהמהה, פנינו לחנה ב. שבררה ואישרה את קיום הצו, בהמשך הוא הגיע וניתן לנו לקראו.

אנו פונות לע. מהמת"ק. הוא מגלה עויינות כלפינו. בהמשך התרצה וסיפר לנו שאתמול אחה"צ הגיעו  נשים שלנו למשמרת, כששאל אותן מה נשמע, אחת מהן השיבה שכל עוד הוא חייל במדים היא לא מוכנה לדבר   אתו.

9.25 כ-10 אנשים בקרוסלות.

9.35 ניגש אלינו אדם שמוכר פרחים במחסום. רכבו מלא פרחים ומפקד המחסום לא מאפשר לו להעמיד את הפרחים ליד היציאה מהמחסום, מקום בו נהג להציגם. הוא פונה אל ע. מהמת"ק ואל מפקד המחסום, מנסה  להניח את הפרחים בפינה אחרת, אלא שאין זה מקובל על המפקד, השטח צריך להיות סטרילי. מציע לאיש להניח את הפרחים בחניון, אלא שאין שם מקום והאיש עוד מנסה להסביר למפקד, מתחנן בפניו, אך ללא הואיל, והוא מסתובב הנה והנה מתוסכל וחסר אונים.

גם מוכר בייגלה שרצה להעמיד את סחורתו במעלה הכניסה למחסום, משום ששורת הרוכלים מלאה עד אפס מקום, מספר שא. מהמת"ק איים עליו בבוקר במאסר, אם יניח את מרכולתו במקום שהתכוון.

 9.5  7-8 מוניות חונות בשורה חזיתית משמאל לכניסה לחניון. המפקד ניגש אל נהגיהן ודורש שיפנו את השטח. הם אינם זזים ממקומם. הוא מוציא מפתחות מאחת המוניות שבעליה לא במקום ולוקח אותם.שולף אולר ומאיים לחתוך את צמיגי המוניות. פונה אל אחד הנהגים: אמרתי לך שתעוף מפה - אז תעוף! הנהגים אינם מגיבים. אחד מהם עונה במתינות ובנחישות: אנחנו צריכים להביא אוכל לילדים שלנו, זאת העבודה שלנו, אנו לא יכולים ללכת מכאן.

המפקד נראה מתוח, עוזב את המקום.

10.00 שוב מגיעים רכבים צבאיים, חונים במקום. ממתינים להפגנה.

10.40 פנינו לע. המפקד בקשר למפתחות המונית שלקח. הבטיח להחזירם תוך דקות מספר, הוסיף שהוא מעוניין להחזירם כדי שהנהג יפנה את השטח במהירות. לשאלתנו מה גורלם של כל השוהים בחניון, ענה שאם ישמר השקט, יוכלו להשאר במקום.

אולצנו לעזוב את המחסום, משום שההפגנה יצאה כבר משכם. לא הצלחנו לראותה. לפני עזיבתנו השארנו טלפון שלנו בידי נהג מונית בבקשה לדווח לנו אם יהיו התפתחויות לא רצויות בהפגנה. הוא לא חזר אלינו.

11.20 זעתרה:
עצרנו לברר אם אמנם הצו של שטח צבאי סגור הגיע הנה, ומה משמעותו לגבי המתנחלים הנעים בכבישים (משום שלפי הצו התנועה אסורה גם לישראלים). מפקד המחסום סרן ג., נחלאי במילואים, הקביל את פנינו במאור פנים ושוחח אתנו. הוא מספר שאמנם הגיע אליו הצו, אך עדיין לא נדרש להפעילו.

מכונית פלשתינאית מעוכבת ונוסעיה נבדקים ע"י משטרת ישראל. ג. לא יודע על מה עצרו אותה. בהמשך הוא מתבקש ע"י המשטרה לבדוק את אחד הנוסעים. נהג המכונית מספר לנו שמספר הזהוי של אותו נוסע חשוד ובדר"כ הוא נעצר לבדיקה ל-20-30 ד' ומשוחרר.

עזבנו את המחסום.