בית איבא, יום ד' 2.4.08, אחה"צ

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
שרה פ. ותמי כ.
Apr-2-2008
|
Afternoon
מחסום בית איבא
במחסום התנועה הרגילה של יום ד, שפעם היתה מאד עמוסה אלא שמאז שהאוניברסיטות שינו את מועדי היציאות לסוף שבוע ליום ה',נראה שהעומס עבר ליום ה'.
14.45 הגענו למחסום בעזרתו האדיבה של נ'.
התחבורה די דלילה, גם בכניסה וגם ביציאה. הולכי הרגל באים כולם דרך המחסום, כלומר שתי הקרוסלות לגברים הצעירים ומעבר צדדי עבור הנשים , הגברים המבוגרים [הגיל הקובע משתנה חדשות לבקרים] וכמובן בעלי מקצועות מועדפים.
במכלאה מצאנו שני אנשים אחד מהם ממש נער.
15.00 מגיע חיל שמוביל את הנער, לאחר בדיקה גופנית, במעלה הגבעה למקום שאיננו יכלות לראות. לשאלתינו את המת"ק ע' מה קורה היתה תשובתו כי הכל בסדר ותוך 5 דקות יחזור וישוחרר. בשיחות עם מפקד המחסום י, התברר שזה יום השב"ק. ואכן, במשך כל הזמן ששהינו שם, מפעם לפעם הובילו צעירים למכלאה, שם המתינו לתורם לעלות בלווי אותו חיל ל"פגישה". אני מוכרחה לומר שכל הענין שבוצע בצורה ענינית לחלוטין גרם לשתינו תוספת קשה לכל הסיטואציה שמראש כה קשה בשהייה במחסום הזה, המזוהם באבק המחצבה. ראינו את הצעירים יוצאים מבואסים , מה שיעשו תמיד יהיו להם קשיים, כנראה שאי אפשר להפריד, גם זה חלק מהכיבוש.
בכל זמן שהותינו שם בעצם המחסום פעל בצורה ענינית, מקסימום 15 דקות המתנה לעוברים בקרוסלות, כולל את פעולת פינוי הכיסים, הורדת החגורה ולפעמים גם הנעלים. להערתנו שאין זה נכון לזרז את "המתלבשים" לצאת לציבור בעודם מתלבשים ולהוסיף להם אי נעימות, הוסבר לנו כי זה נעשה על מנת להבטיח את המעבר כשטח סטירלי, הכל כ"כ סטירילי שם!
לקראת השעה 16, נוסף מספר מכוניות קטן.
ללא ספק אנו שוב רואות שעבודת המילואים נעשת בהרבה פחות לחץ, אבל הם ברובם אינם בדיוק "נהנים" מעבודתם.