עאנין, ריחן, שקד, יום ב' 7.4.08, בוקר

06:05-10:25

הראשונים עוברים, אומרים לנו שהמחסום נפתח ב 05:50 ושממתינים כ-100 איש.

אשה עוברת עם אחייניתה בת השמונה מהכפר הבדואי הסמוך למחסום. הילדה יורדת ברגל לכפר, מהלך כעשרים דקות. מסתבר שהכפר הבדואי היה חלק מעאנין עד הקמת גדר ההפרדה. רשויות הכיבוש הציעו לתושבים לעבור לעאנין, אך הם העדיפו, כמובן, להישאר במקום מושבם.
כ-40 ילדי הכפר לומדים בעאנין וגרים שם אצל קרובי משפחה. האישה פונה לבקר בכרם הזיתים של משפחתה ומבקשת לחזור לעאנין לפני נעילת השערים, השאירה תינוק בבית. יאפשרו לה לחזור אחרי שיסתיים המעבר למרחב התפר.

בחור צעיר מעוכב ונדרש להמתין באחת הבטונדות שבמקום. אומרים שניסה לעבור עם תעודת הזהות של אחיו.

קצב המעבר איטי, שקיות נבדקות ביסודיות ותכולתן מתפזרת על האדמה.

06:30 החיילים נועלים את השער שבכיוון עאנין. עשרות אנשים וטרקטורים אחדים ממתינים בתחום שבין השערים. החיילים משאירים בשער האמצעי פתיחה כדי מעבר אדם אחד. אנשים אחדים אינם מורשים לעבור, אך נשארים להמתין בתחום שבין השערים.

אחד העוברים מראה לנו כרטיס כתוב ערבית ועליו תמונת הרבי מלובביץ'. מסתבר שבכרטיס כתובות שבע מצוות בני נוח. חשוב.

07:05 מחסום שקד-טורה
השערים פתוחים. בצד הפלסטיני ממתינים כשלושים איש. עוברים למרחב התפר דרך ביתן הבידוק.

ילדון ושתי ילדות קטנות, מטופחות כבובות, עוברים לבית הספר בטורה. החיילים מציצים בילקוטיהם. מגיעים תלמידים נוספים, מעברם מהיר, אך החיילים מציצים בתיקים.

אנשים מתלוננים על אחד החיילים, אומרים שהוא היחיד שבודק ילקוטי ילדים קטנים.

חמש מכוניות ממתינות למעבר לגדה, באחת מהן מורים שמלמדים בג'נין וכועסים על זמן ההמתנה. סטודנטים שגרים במרחב התפר ולומדים בג'נין עוברים דרך ביתן הבידוק. עדר כבשים ורועה עוברים מהגדה לכיוון הבית הבודד שנמצא בין הגדר להתנחלות שקד. נראה שאפילו הכבשים מכירות את נוהלי המחסום.

כבר בדרך המוליכה למחסום אומרים לנו שיש מעוכב נוסף. הוא מראה לנו את ידיו האזוקות.

כ-20 איש עדיין ממתינים בתחום שבין השערים. מגיעים חיילים נוספים לסייע בשמירה ובבידוק. איש מבוגר אינו מורשה לעבור. 'לך לסאלם' אומר לו החייל. האיש מנסה להתווכח ללא הועיל, 'יאללה רוח' אומר לו החייל.

08:30 המעבר הסתיים. לא לשכוח שכל העוברים נאלצו להגיע למחסום לפני 06:30!
האשה שעברה בבוקר ובקשה לחזור לעאנין מורשית ללכת לביתה ולתינוקה. כחמישה עשר אנשים, שלא הורשו לעבור והמתינו בין השערים, מנסים את מזלם שוב. רובם נשלחו לעאנין, אך הברור בעניינם של שלושה מהם נמשך. לא ראינו כיצד הסתיים.

אזיקיו של המעוכב השני נחתכים והוא נשלח לביתו.

08:45 המעוכב הראשון לא שוחרר. הוריו ואחיו הצעיר, בן שלוש עשרה, עברו למרחב התפר. האם, אישה כבדת משקל וחולת סוכרת בוכה. האב מנסה לדבר על לב הקצין. האם מתחננת לפני החיילים. נותנים לה מיים לבליעת התרופות שלה אך לא נענים לתחינותייה. האב מספר שיש לאביו הזקן כרם זיתים גדול. הזקן כבר אינו יכול לעבוד. יש אישורים חקלאיים לסב, לאב, לאם החולה ולאחד הבנים, בן שמונה עשרה. לבנים ולבנות האחרים אין אישורים. גיל הבן המעוכב עשרים ושלוש.

קצין, סגן, אומר שהזמינו משטרה והמעוכב ילקח לחקירה כי ניסה לעבור לישראל בעזרת תעודת זהות ואישור של אחיו. ניסינו להגיד לו שזו לא ישראל. לא הצלחנו.

לא המתנו לבוא המשטרה. 

רק שתי מוניות ממתינות לנוסעים במגרש החנייה שבצד מרחב התפר. היוצאים מהשרוול מתלוננים על הבדיקה בחדרים. שלוש נשים חזרו מרופא בג'נין ונבדקו בחדר 2, גם אישה עם תינוק חולה מאוד, הסובל מאי ספיקת כליות, נאלצה לעבור בחדר הנ''ל. הנשים מספרות שלעיתים הן נדרשות להוריד את המעיל העליון והדבר פוגע באמונתן. הנשים ממתינות למונית שהסיעה אותן מג'נין ואמורה להסיען לברטעה, אחרי שתיבדק באוהל הלבן שליד מחסום הרכב.

ירדנו בשרוול ונכנסנו לפתח הטרמינל. עמדת בדיקת תעודות אחת פעלה והבודקת אזרחית, עובדת חברת האבטחה. אין חיילים בטרמינל.

09:30 רק ארבעה טנדרים עמוסים סחורה ממתינים במגרש החנייה הפלסטיני. כמו תמיד, נהגים רבים ממתינים לנוסעים מעטים. אומרים לנו שהמחסום בג'רושייה הוסר ושהמחסום היחיד בדרך מג'נין למחסום ריחן-ברטעה נמצא בצומת אמריחה-מבוא דותן.

09:50 סוף-סוף עוברת המונית לה המתינו הנשים.

מספרים לנו שאדם מקבטייה התמוטט ומת בלילה בברטעה. יש האומרים שמת מדום לב ואחרים טוענים שנרצח. גופתו הועברה למכון לרפואה משפטית באבו כביר. מקווים שהמוות לא יצית מחדש את הסכסוך הישן בין קבטייה לברטעה.

10:25 עזבנו את המחסום. מאוחר יותר אבי הבחור שנעצר בעאנין אמר לנו בטלפון שבנו עצור במשטרת אריאל.