דוח צפייה במחסומי חברון ודרום הר חברון
20/11/07 בשעות 06.30 - 11.00
צופות : מיכל צ' חגית ב' (מדווחת )
למי שאינו יודע: תל רומיידה נמצאת גבוה, למעלה. המחסום - למטה. כדי להגיע מהמחסום אל בתי המגורים בתל רומיידה צריך לעלות עלייה תלולה וקשה. לאף פלסטיני אסור להגיע לביתו בתל רומיידה בכלי רכב כלשהו. לא עגלה, לא אופנים, וודאי שלא מכונית .
אבל מה לעשות ובני אדם הם בני אדם, ולפעמים צריך להעביר בלון גז, או שק קמח, או חבילות סוכר?
משפחת שראבטי - ראש המשפחה עומד ליד המחסום, מחזיק בידו כתבה מעיתון ישן, בה כתוב שמשפחתו הצילה יהודים בשנת תרפ"ט. בסבלנות וסובלנות אין קץ הוא מראה את הכתבה לחייל גבעתי - אולי החייל ירשה לו להעביר את העגלה בזכות הכתבה? לא! אין סיכוי. יש הוראה.
לקחנו בטרנזיט שלנו - אותו ואת כל מה שהיה על העגלה שלו - והבאנו אותו אל ביתו. אבל, לא לפני שעצרו אותנו שוב בתל רומיידה למעלה, ושוב חייל הרשה לנו...
ומה היה קורה אילולא היינו שם? איך הפלסטינים תושבי השכונה מדורי דורות היו מעלים את כל האוכל הזה הביתה - שמן, סוכר, קמח?
אתמול עיכבו החיילים בעלי משפחות עם בלוני גז. ונניח שאסור להעביר עגלות לבד, אז יתכבד החייל העומד במחסום וילווה את הפלסטיני עם העגלה לביתו, עם בלוני הגז, עם החלב, עם השמן ועם הסוכר.
למשפחות המתנחלים בתל רומיידה מותר להגיע לבתיהם עם הרכב, עם האופנים ועם העגלה.
אם זה לא אפרטהייד אז אינני יודעת מה המשמעות של מושג האפטהייד.
בצה"ל קוראים לזה "מניעת חיכוך בין האוכלוסיות"...
-------------------
דליה גולומב