מסלול העינוי שעובר פלסטיני (שיש לו רשיון מעבר) בדרכו לעבודה בישראל | Machsomwatch
אורנית, מהצד הזה של הגדר

מסלול העינוי שעובר פלסטיני (שיש לו רשיון מעבר) בדרכו לעבודה בישראל

פועל פלסטיני יוצא מביתו בשעה 3 לפנות בוקר, מגיע למחסום בערך בשעה 4 ומסיים את הבדיקה והמעבר במחסום בשעה 6. ואז, בעזרת מוניות וחאפרים, הוא מגיע לעבודה בערך בשעה 7 ומתחיל את יום עבודתו.
 

מחסום מכבים, יום ד' 20.2.08, בוקר
משקיפות: נורה ר', חנה פ' (מדווחת)    

05:00 לפנות בוקר, שעת פתיחת המחסום למעבר פועלים פלסטינים. חושך וקרררר...
כשהתקרבנו למקום נגלה לעיננו כלוב גדול, כולו רשת ללא גג וללא קירות להגנה מפני הגשם והרוח. בכלוב מצטופפים כ-100 איש, והם פונים אלינו בקריאה : "גברת, גברת, תעזרי".
 
מפקד המחסום לא נמצא במקום. אחד החיילים מתנדב לענות על שאלתנו מדוע הפסיקו את הבדיקה: הם רבו וצעקו. לטענתנו כי ההפסקה רק מגבירה את הצפיפות ואת המתח ובעקבותיהם את הצעקות, ענה: זה נכון, אבל הם צריכים ללמוד לקח".

ואז התחילה הבדיקה. התנאים בשטח קשים גם לחיילים וגם לפועלים. יש שני מכשירי גלאי מתכת (מגנומטר) אך רק אחד פועל ומצפצף רוב הזמן (אות לחפץ חשוד). לפעמים דורשים מהנבדק להוציא כל מה שיש לו בכיסים ולפעמים מוותרים. לחלק מהאנשים יש ברזלים בנעליים, והם מראים זאת כך שהמגנומטר הוא פיקטיבי.

הבדיקה בשעה זו נעשית בחושך כי אין תאורה מתאימה, ונמשכת המון זמן. התור מתארך. הערנו לחיילים על כך ואז הגיעו שני חיילי משטרה צבאית, חייל וחיילת, והקצב השתפר במקצת.

המפקד הגיע ודרש מאיתנו להתרחק 10 מטר מן המחסום, בטענה כי זהו שטח צבאי. סירבנו ונשארנו לעמוד במקומנו. פתאום התחיל לטפטף וזה החמיר את המצב. אנשים מחכים בממוצע שעה, בחושך בקור ובגשם. הערנו שוב על בעיית קצב הבדיקה ואז המפקד צירף עוד חייל מ"צ.

מחוץ למחסום דיברנו עם אחד הפועלים והוא תיאר לנו את סדר היום שלו: יוצא מהבית בשעה 3 לפנות בוקר, מגיע למחסום בערך בשעה 4 ומסיים את הבדיקות בשעה 6. ואז, בעזרת מוניות וחאפרים, הוא מגיע לעבודתו ברחובות בערך בשעה 7, ומתחיל את יום עבודתו.

כיצד עומדים במצב הזה?

--------------------------
דליה גולומב