ענאתא, קלנדיה, יום ה' 27.3.08, בוקר

6.45 ענתא: למרות שכשהגענו לרמזור טור
המכוניות נראה ארוך מאד, התנועה התקדמה בצורה שוטפת תוך כדי בדיקות אקראי של
מכוניות. אחד הקצינים אמר שביום חמישי התנעה כבדה יותר מפני שאנשים בוחרים לקחת את
המכוניות הפרטיות, זה יום עבודה ארוך יותר לפני חופשת סוף השבוע.

כמה מכוניות עלו מן השביל התלול
הצדדי, עד שהמפקד חסם אותו, למרות שהוא אמר בשקט שהוא מבין את חוסר הסבלנות של
הנהגים שמניע אותם לחפש קיצור דרך. אדם אחד נעצר מפני שהחיילים טענו שהוא קילל
אותם, המצב כמעט הידרדר אבל די מהר הוא והנהג שהיה אלו שוחררו. הצענו שכדאי להציב
מחסום בתחתית הגבעה כדי למנוע תסכול והחיילים טענו שיש שם חסימה כזו. (הערת המתרגמת
– האם זה מתפקידנו להציע איך לחסום את האנשים בצורה יעלה יותר? ) היו מעט
ילדים  בגלל חופשת בית הספר.

8.00 קלנדיה:  לא היו אנשים בקרוסלות
החיצוניות. יכול להיות שזה בזכות אבוחצירא? הייתה קבצוה גדולה של משפחות אסירים
שעברה במועד הקבוע.

לעומת זאת המת"ק לא נפתח עד
9.10, חיכו כעשרים איש ואדם אחד על קביים. האם אין אפשרות להציב שם מקומות ישיבה?
ספסל יכול להיות פתרון פשוט. כשהצלחנו ללכוד את תשומת הלב של החיילים במת"ק הם אמרו
שהאנשים צריכים לעבור לשרוול הרביעי, למרות שהשרוול החמישי הוא השרוול הקבוע למת"ק.

החיילת בקופסת הזכוכית הייתה
עסוקה בפתרון סודוקו.