א-ראם, קלנדיה, יום ד' 19.3.08, אחה"צ
15:30 - 18:15
כללי: סגר
פורים. בסגר כמו בסגר הביורוקרטיה שולטת ושום אישור לא תקף!
15:40א-ראם
מחסום משטרה. שוטרת ושוטר. בהתארגנות בנתיב הכניסה לא-ראם. כ- 20 מכוניות במחסום היציאה לכיוון ירושלים. מתפתלות בדרכי העפר ומגיעות לקלנדיה מצפון.
16:00 ככר המכוניות קלנדיה
על הככר חונה אמבולנס פלסטיני. ממתין יותר מחצי שעה לבואו של אמבולנס מבי"ח מוקאסד. חולה הלב יועבר ללא מלווה. אחיו מתלונן על הציפייה הארוכה. כל התיאומים נעשו כבר ובכל זאת... ב 16:15 מגיע האמבולנס מהצד הישראלי. ההעברה בשיטת "גב אל גב" מתבצעת תוך 3 דקות במגרש החניה של האוטובוסים.
16:00 לפני הקרוסלות הראשונות. החיילת, דוברת ערבית, מתעניינת בכל מי שממתין. פוגשות אדם ששוחרר היום מבי"ח בראמאללה. מלווה אותו אדם שהתנדב לעזור. החולה גר בעזה ורוצה לחזור לביתו. יש לו אישור שחרור מבי"ח ואישור כניסה לישראל. יש לו גם שני תיקים גדולים. שיחררנו את המלווה המתנדב. כמובן שלא מעבירים את העזתי. כולנו מסתבכים עם התיקים בקרוסלות. בהתייעצות עם חנה ב' העזתי נשלח לקחת טרנזיט דרך ואדי נאר, לתרקומיה. נהג הטרנזיט אמר שאין סיכוי אבל חשב שאולי בכל זאת אפשר לעשות משהו. בערך ב-17:00 הטרנזיט עודנו בחניה... וגם העזתי.
17:00 כ- 30 אנשים לפני הקרוסלות הראשונות. שני טלפונים לאבו חצירה: "קחי אוויר הענין בטיפול".
17:17 40-50 אנשים ממתינים לפני הקרוסלות הראשונות. שני השרוולים פועלים.
שוטר עם 2 מאבטחים מגיע לפנות פלסטיני שמתעכב מרצונו בין הקרסלות הראשונות למשך שניות. שלושה נערים פונים אל השוטר בשפת סימנים. מבקשים קיצור תורים. אחרי שהציגו קושאנים כנדרש פותח עבורם השוטר קרוסלה במיוחד. "ילדים עם בעיות, אנחנו מתחשבים" (כסת"ח להומניזם). בקשתי התחשבות ב-50 הממתינים האחרים ולא זכיתי אפילו לתשובה.
פונה אלינו אב עם ילד בן 5. הילד צריך לעבור מחר ניתוח בידו בבי"ח מוקאסד. לאב אישור כניסה וזימון לבי"ח להיום. לא עוברים . בגלל הסגר. פונות למוקד ההומניטרי. גלי מבררת. במקביל יעל ש' פועלת מול מוקד הבריאות. מסובך...לאב יש אישור סוחר, אבל הניירת הרפואית לא ממש לפי כל הכללים. והילד? שיחכה.
17:40 פתחו שלוש קרוסלות בשורה הראשונה. עדיין רק שני שרוולים פתוחים והתורים ארוכים.
החתמנו אדם על ניירת מחיה של "מנוע משטרה" והוא מספר לנו שבנו נעצר במוצ"ש האחרון על יד קלנדיה (זריקת אבנים). הנער כבן 14 והמשפחה לא יודעת היכן הוא מוחזק. כנראה בעופר. העו"ד ביקש סכום שאינם יכולים לשלם. הופנה למוקד להגנת הפרט.
18:00 עדיין תור של כ-25 אנשים בקרוסלות ראשונות.
חולה הלב הגיע מן הסתם למוקאסד. אחיו נשאר בראמאללה.
את האב ובנו השארנו מחכים על הספסל לתשובה והמשך טיפול של יעל.
האב האחר המשיך לדאוג ולחפש את בנו שנעלם במוצ"ש. למחרת נמשך הקשר הטלפוני עם האב וילדו בן ה-5. למרות מאמציה של יעל הביורוקרטיה ניצחה. וכי למה יתנו לעבור בשלושת ימי הסגר למי שיש לו אישור!!! או כמו שנאמר: כבר מזמן אין קשר בין הטיפול הרפואי למצב הבטחוני. ושאף אחד בעולם לא יספר לנו שיש סיבה בטחונית לכל ההתעללות הבלתי אנושית הזאת. דה-הומניזציה של הפלסטינים שמעידה על דה-הומניזציה נוראית של העם הנבחר.