מים – מצא את ההבדלים | Machsomwatch
אורנית, מהצד הזה של הגדר

מים – מצא את ההבדלים

מים – מצא את ההבדלים

Monday, 6 June, 2011
source: 
הבלוג "לא עוצרת במחסום" -- 2nd Opinion
author: 
חגית בק, חברת מחסוםווטש

 

וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם-עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה (בראשית פרק כו’ פסוק 21)

יְהוָה שֹׁמֵר אֶת-גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת (תהילים פרק קמו’ פסוק 9)

כרמל היא התנחלות ומושב בדרום-מזרח הר חברון המשתייכת למועצה אזורית הר חברון ואידיאולוגית לתנועת אמנה.

היישוב הוקם ב 22 בינואר 1981 כהיאחזות נח"ל ואוזרח כמושב שיתופי באותה שנה ( בספטמבר 1981). בפברואר 2008 אוכלסה ביישוב שכונה חדשה. ביישוב גרות כיום (2011) כ-80 משפחות.

נפת חברון היא הגדולה ביותר מבין נפות הרשות הפלסטינית ומספר תושביו המשוערת עומד על כ-543 אלף נכון לאמצע 2006.

באזור שמדרום לחברון ישנה אוכלוסייה גדולה יחסית. אום אל חיר, הוא אחד מהישובים, מקבץ של מבני אבן ישנים ואוהלים שבו חיים כמה עשרות בדווים על טפם ועדריהם.

כולנו זקוקים למים

מיםinfo-icon, מים, מים לא לאמבטיות,לא לשחייה, לא להשקיה ולא לסתם לפינוק ,מים כדי לחיות !!!

לרשויות המדינה זה מובן מאליו שלכל ישוב יהודי שמקימים, בכל מקום שבו חיים אנשים יהודים בעלי תעודות זהות כחולות חייבים להביא מים !!!

בתמונה השיברים של חלקת הגידולים האורגניים בהתנחלות כרמל .

לבעלי תעודות זהות כתומות או ירוקות – קרי פלסטינים (גם הם אנשים ) לא חייבים לדאוג. ההפך הוא הנכון .

את בורות המים שלהם צריך להרוס. לא סתם צריך, חייבים !!!

(בור מים הרוס)

ידיעות שהוצאו מאתרי אינטרנט שונים ( מהחודש האחרון ):

"פקחי המינהל האזרחיinfo-icon הרסו אתמול 11 בורות מים של פלסטינים בגדה המערבית. מדובר בבורות אגירה בדרום הר חברון המיועדים לעדרים. במינהל האזרחי נימקו את ההריסה בכך שלבורות אין היתרי בנייה, אף שחלקם הוקמו עוד לפני קום המדינה. הבורות ממוקמים בשטחי האש הנרחבים של צה"ל באזור, ובמינהל מקווים שייבוש מקורות המים של העדרים ירחיק את הרועים הבדווים מהאזור"

(בתמונה עוד בור מיים הרוס)

”בצהרי היום הרסו בולדוזרים של הצבא הישראלי חמישה בורות מים באזור קלקאס מדרום לעיר חברון. יחד הבולדוזרים הגיעו חיילים רבים שסגרו את האזור. כאשר התושבים ניסו להתנגד להריסה, הצבא מנע מהם להכנס לאזור, שהוכרז כשטח צבאי סגור. החיילים ירו גז מדמיע, ותושבים רבים סבלו מתסמיני חנק כתוצאה משאיפת הגז. בנוסף תקפו החיילים את המפגינים בידיהם ובכתות נשקיהם.הבורות שנהרסו הם בבעלותם של משפחות רבות מהעיר חברון. "הריסה זאת היא חלק ממגמה נרחבת של הריסת בורות מים ברחבי הגדה המערבית, במטרה לצמצם את השטחים בהם יכולים הפלסטינים לחיות, ולפגוע בפרנסתם ובאמצעי הקיום שלהם. לפי נתוני המשרד לתיאום עניינים הומניטאריים של האו"ם (OCHA), בשנת 2010 הרס הצבא ברחבי הגדה המערבית כמות לא מבוטלת של בורות מים, ששירתו למעלה מ-14,000 בני אדם..גם בשנת 2011 הצבא ממשיך להרוס… עוד לא ספרנו כמה.

הח’ירבות בהן חיים תושבי דרום הר חברון אינן מחוברות למים זורמים (כמו ההתנחלויות הנמצאות בשטחן), ולכן מהווים הבורות את מקור המים היחיד הזמין.

החלופה היחידה היא קניית מים במיכליות מעיר המחוז יטא. חלופה זו כרוכה בעלויות אשר תושבי הח’ירבות העניים אינם יכולים לעמוד בהן, ולכן יוצרת תלות מוחלטת בארגוני סיוע הממנים את המיכליות.

(מיכלית מים של הצלב האדום באום אל חיר)

הריסת הבורות היא האמצעי הקיצוני ביותר למנוע את נגישותם של תושבי דרום הר חברון למים, אך אינה האמצעי היחיד.

על אף הנחייה שהוציא מפקד החטיבה: שהבורות והמים הנאגרים בהם עומדים באופן בלעדי לרשות התושבים הפלסטינים הנחיה זו אינה מתבצעת, בפועל הגישה לבורות מים רבים הפזורים בין הח’ירבות סגורה בפניהם בשל אלימות המתנחלים, המגובים על ידי הצבא.

לעומת זה הזיתים שהמתנחלים נוטעים על אדמות הפלסטינים זוכים מיד להשקייה .

בשטח C, כל פעולת בנייה דורשת אישור מהמינהל האזרחי. המינהל מונע את פיתוח היישובים הפלסטינים בשטח באמצעות אי מתן אישורים, אי-הכנת תכניות מתאר, והכנת תכניות מתאר המפלות לרעה את הפלסטינים. בלית ברירה נבנים בתי התושבים ללא היתרים, ומועדים להריסה. האפליה בתכנון מביאה לפגיעה בשורה של זכויות אדם. אני שואלת את עצמי – האומנם עוד כל כך הרבה שנים נוכל לחיות כאן מבלי שנדרש להשיב על השאלה איפה היינו ומה עשינו כש….

שירו של צבי עצמון מביע טוב ממני את מה שאני חושבת.

נכון, השיר מדבר על מוות ואני מדברת "רק" על גזילת המים, האדמות, הפרנסה , הבית ואף על פי כן תחושת האשמה היא אותה תחושה .

יזכור

בארץ ישראל קם העם היהודי

שהוגלה מארצו בכוח הזרוע והיה למשסה

ונרדף, ועונה, ונמכר לעבדות, וגורש, מצרפת, מפורטוגל, מבריטניה

ונדד לצפון ולתימן, ואוקראינה. מרוקו,וסין ועיראק, ויון ופולין וגרמניה.

נאנס, והוכה, הועלה למוקד, והוטבע,

וקידש את דתו

ונרצח לאור יום, במסע צלב, במגפה שחורה , במרידות הקוזקים ובמחשך האינקוזיציה.

ונחטף, ונכלא, ונטבח ונסקל

וחולל בפוגרומים, וארור היה על רצח האל

ושתיית דם ילדים.

גם הואשם בבגידה והושפל,ונשלל ונרדף אך הייתה אם תרצו כבר תקוות אגדה.

אז הובל, ונחנק, והורעב, והורעל, ונשרף, ונשחט, ונתלה, ונורה, ונקרע, ונקבר חיים, ורוטש, ורוסק

ונקמת כל ילד קטן לו תזעק.

ופתאם

קם בבוקר- רואה

קם בבוקר – רואה

ילדים שנורו כשהשמש זרחה

ודם אמיתי , השבוע זו אינה עלילה

ילדים ערבים, בלי חצי נחמה

בארץ ישראל קם העם היהודי

על ההיסטוריה של שנות אלפיים

וכל עוד בלבב פנימה נפשי. אני נאשם!

תודה לגיא מתעאיוש על הצילומים